מרשי אולי מקריח, אבל מרשתך משופמת קשות

אלף, בחור ממוצע מכל הבחינות, אומר לבית: "אחי, אני חושב שיש לי מצב עם ציפי". בית עונה לאלף :"עזוב אחי, ראית איך היא נראית? אין לך סיכוי". גימל מתערב ומתריס כלפי בית: "לא נכון! שטויות! אני מכיר מישהו מה זה מכוער, שיוצא עם מישהי מה זה פצצה".

והרי החידה: בהנחה שאף אחד מחבריו של אלף אינו בעל מניע נסתר, המביא אותו ללחוש באוזניו עצות מבית מדרשו של מיודעינו אחיתופל, מי מבין שני חבריו מוליך את ידידנו המסתורי שולל?

האם המראה החיצוני הוא אכן משתנה זניח ביחס לשאר הקריטריונים המרכיבים את "החבילה" אותה באים לשווק הרווקים בני זמננו? אם ניקח לדוגמה סיטואציה של אתר היכרויות אינטרנטי, נגלה תמונה הפוכה. מספר הגולשים באותם אתרים שיבדקו את כרטיסי החבר של מנויים שהשאירו תמונה המעידה על חוץ "הקנקן" יהיה גדול לאין שיעור ממספר הגולשים שיכנסו לכרטיסים משוללי דיוקן. בנוסף לכך, ההחלטה אם בכלל להשאיר הודעת תגובה לאותו/ה רווק/ה מקוון תהיה מבוססת גם היא בראש ובראשונה על הימצאה של תמונת המועמד, כמו גם על מידת הנחשקות הפיזית המוצגת בתמונה, ולא על קיומם או טיבם של פרטים נוספים, הנוגעים לקריטריונים אחרים המיועדים למילוי בכרטיס.

בנוסף, ישנו סיכוי רב יותר שגולשת אנונימית תעסוק בשאלה "מה, זו באמת תמונה שלו? לא נראה לי, הוא בטח הדביק תמונה של מישהו אחר". אבל דאגתה לאמינותו של המועמד לא תתבטא במחשבות כגון: "על מי הוא עובד? כותב ב'השכלה' תואר ראשון במנהל עסקים, עאלק! לפחות היה מצרף סריקה של התואר, נאמן למקור. אני? איתו? אין מצב".

תגובותיהם של אותם גולשים משקפת את המציאות של "שוק הפנויים-פנויות" בימינו. כמו בכל שוק, גם כאן ישנו מקח וממכר, וכמו בכל מסחר ישנה נקודת התייחסות בה אנו סוחרים ועליה אנו מתמקחים. במקרה של השוק בו עסקינן, המסחר מתבצע בראש ובראשונה בפגמים חיצוניים.

מאיפה כל המגוון הזה? או אז איך אכלנו אותה?

ההתכערות ההדרגתית של המין האנושי נעוצה במספר סיבות. למשל, תנאי מזג האוויר, כגון הקור הקיצוני ששרר בעידן הקרח, הכריחו גברים ונשים חלקי עור בימים כתיקונם להצמיח שערות במקומות בולטים בגופם ופניהם, דבר שפגם אנושות באסתטיקה האנושית והביא מיליוני שנים אחר כך להמצאתה של קרן הלייזר, על מנת שזו תוריד את השיער המיותר.

סיבה נוספת היתה היפרדות היבשות בשל רעידות אדמה תכופות, שבקעו ללא רחם את הקרקע של כוכב הלכת השביר בו אנו חיים. היפרדות יבשות זו גרמה לגברים ונשים תמימים, שעלו על יצועם כשהם חיים על יבשת ענקית, מוקפים באחיהם ואחיותיהם בני האדם, לקום כשהם נמצאים בגפם על אי בודד, מוקפים בעשרות בודדות של קופי מקק צווחניים. בהיעדר אופציה אחרת הפכו אותם קופיפים, שבימים כתיקונם היו מופיעים בקרקס הקדמוני, למקור לפורקנם של אותם בני אנוש חסרי מזל. התוצאה של אותן הכלאות של מין שאינו במינו ליופיו של המין האנושי היתה הרת אסון.

יאללה להתמקח!

עם נקוף השנים אנחנו עדים איפוא להתפתחותו של שוק פנויים-פנויות המציע סחורה מגוונת, החל ממלכות ודוכסי יופי וכלה בבריות שבקצה אילן היוחסין שלהם יושב קוף ומפצח גרעינים. המסחר בפגמים חיצוניים מתקיים ב"פגישות עסקיות", אם אקראיות ואם ממוסדות הנקראות "דייטים", והוא נושא אופי תת-מודע.

בחור ובחורה, היושבים זה מול זו בבית קפה הומה במעין דייט שכזה, ידונו לעיתים באופן רשמי בסוגיות פחותות ערך לסגירת העסקה, כגון "מה עשית בצבא?" ו"אז מה את אוהבת לצייר?", אבל ברקע של המהומי הבעת העניין המזויפים שיפגינו המשתתפים אחד כלפי השני יתרחש, באזור החיץ המפריד בין תתי המודע של שניהם, המשא ומתן האמיתי.

באותו אזור חיץ ידונו "עורכי דין" של שני הצדדים באפשרות ל"סגירת עסקה" ויציגו טיעונים שונים שיעלו את "ערך השוק" של מרשיהם ויורידו בערך הצד שמנגד. אותו "משא ומתן" הנסתר מעיניהם וממודעותם של המשתתפים עשוי לעטות את הצורה הבאה:

עו"ד א': "ובכן, מרשי הוא מטר שמונים, בעל מבנה גוף רחב ופנים נאות. אני חושב שאנחנו מציעים לכם תנאים הוגנים למדי".

עו"ד ב': "אני מבקש מדידה של המועמד בלי נעליים".

עו"ד א': "אני מתנגד!"

עו"ד ב': "מתנגד? אם כן דבר נוסף, לגבי הסעיף של מבנה גוף רחב, אני לא יודע מתי לאחרונה הסתכלת על הלקוח שלך, אבל אני טוען למקרה של שמנמן".

עו"ד א': "מממ... אני מוכן להודות בסעיף של שמנמן, אם תודה שמרשתך סובלת מאקנה קל".

עו"ד ב': "גם אם כן, אתה לא יכול לקבל אקנה קל תמורת פנים שמנמנות. מה עוד שמרשתי בעלת חזה גדול, ואתם טרם הסכמתם לחשוף את אורך צינור הרבייה של מרשך!"

עו"ד א': "זה לא מקובל בשלב זה של העסקה.. בכל אופן, אולי בינתיים נוכל לחתום על זכרון דברים, ובמידה ומרשתך לא תהיה מרוצה נוכל לסגת מהעסקה בטווח של... בוא נגיד שבועיים?"

עו"ד ב': "שבועיים? לא נוכל לדעת האם יש למרשך נטייה להתקרחות תוך פרק זמן כה קצר!"

עו"ד א': "אל תשכח כי גם למרשי טרם היתה גישה לאזור הגב של מרשתך. אנו מסתכנים פה במקרה של 'שיעור יתר' ובירידת ערך דרסטית. שלא נדבר על אפשרות להופעת צלוליטיס בשלב מאוחר יותר".

עו"ד ב': "תן לי לחשוב על זה... טוב, טוב, נסגר".

ועוד זוג יוצא מבית הקפה לתקופת ניסיון.

בוא'נה אחי, יצאת פראייר

אם כן, נראה כי התשובה לחידה מתחילת הדיון היא כי גימל עץ לחברו הטוב אלף עצה תפלה, וכי סיכוייו של אלף הממוצע לזכות בבחורה המוגדרת "שווה" הינם קלושים. אכן, סיכוייו קלושים, אך לא אפסיים. ומדוע?

כללי המסחר בפגמים, הבאים להסדיר את המסחר בשוק הפנויים-פנויות, מביאים בחשבון גם מקרים יוצאים מהכלל, בהם משוקללים משתנים נוספים המרכיבים את ערכו/ה של הרווק/ה מלבד איכויותיהם החיצוניות.

משתנה נוסף כזה יכול להיות, למשל, הדימוי העצמי של המועמד. מועמד בעל דימוי עצמי נמוך, הידוע לעיתים בשם, פשל"פ (פשרה לפגומים-פגומות), עשוי למצוא את עצמו מקור אטרקציה למועמדים הנחותים ממנו חיצונית. הסבר:הפשל"פ הוא בדרך כלל גבר נאה, הנראה מובל כצאן לטבח ברחבי הקניון או אתר בילוי אחר, על ידי בחורה שמנה, מחוצ'קנת ולהגנית, המצחקקת בצורה המושכת תשומת לב מיותרת אל נוכחותה הזוגית עם הפשל"פ. הפשל"פ המובך והמתפדח גורר את רגליו בחוסר חשק ברחבי מקומות ציבוריים, מייחל לימי גשם המביאים להישארות בין ארבע קירות ומפזר לסובבים אותו חיוכים מתנצלים, שאומרים תחינה: "אתם לא מבינים, היא באמת בחורה נהדרת, יש לנו המון על מה לדבר. טוב, עזבו, בבקשה אל תספרו לעוד אנשים שאני מכיר".

אותו פשל"פ הוא בדרך כלל קרבן של חוסר הביטחון המוטבע בו, ולכן במקום שימלא את התפקיד המסורתי של הצייד וישלח את חניתו החדה בבנות מינו, הוא עצמו נופל קרבן למסעות ציד של עדרי נשים פחותות ערך ממנו, המריחות באינסטינקט קדמוני את אותו ניחוח של חוסר ביטחון המהול בנחמדות מאולצת ועטות עליו כמוצאות שלל רב. אותו פשל"פ בדרך כלל מודע למצבו, והאבסורד הנורא מכל הוא שחוסר הביטחון במראהו החיצוני שלו, שהביא אותו למצבו הפשל"פי מלכתחילה, מצביע למעשה על המשקל הרב שהוא מייחס למראה חיצוני בבחירת בת זוג ככלל, אף מעבר למקובל בכלל האוכלוסיה השטחית.

לסיכום, לצערו של מיודעינו אלף מהחידה האמורה, תופעות של פשל"פות נפוצות פחות בקרב בנות המין היפה. אמנם גברים כגון אלף עלולים להכניס את ראשם למדמנת האשליות ולהיתלות "בתיאוריות סחר חליפין אלטרנטיביות", מבית מדרשו של גימל, תיאוריות שלכאורה מוכחות ממקרים בודדים בהן דוגמנית X יצאה עם מיליונר כעור Y, או כוכבנית Z נצפתה בחברתו של Q, בחור פחוס, אך הידוע ביכולותיו האקרובטיות לסובב בחורות בלשון. אך מעבר למעשיות עממיות אלה, רצוי כי אלף ידידנו יטה אוזן לעצת חברו בית ויזכור כי ככלות הכל הוא אינו מיליונר או להטוטן ורבלי, אלא, כפי שנאמר, בחור ממוצע. בתור שכזה, העצה הטובה ביותר שנוכל לתת לו ולעצמנו היא להצטייד ב"עורך דין" טוב ולפתוח במשא ומתן חדש מול בחורה הנמצאת בסקאלה שלנו. משא ומתן בו סיכויינו להגיע לסגירה מוצלחת של עסקה הוגנת יהיו גבוהים בהרבה.