אמנות ברשת או מחוץ לרשת?

האינטרנט הופך לגורם מרכזי בחלקים גדלים של חיינו, ובכלל זה באמנות. אמנים רבים הופכים לאמני מדיה המציגים את יצירותיהם ברשת ומחוצה לה.

בימים אלה נפתחת תערוכה קבוצתית בשם "On and Off", בה נוטלים חלק שישה אמני אינטרנט מהמובילים בתחום Vuk Cosic, Olia Lialina, Dragan Espenscheid ואחרים. יצירותיהם נבחרו בהיותן "מייצגות שימושיות, ייחודיות טכנולוגית ואסתטית האופייניות לרשת". השאלה המתעוררת בתערוכה היא: האם יש הבדל בין יצירה ותצוגה של אמנות ברשת ומחוצה לה? לכאורה יש כאן סתירה, היצירות הדיגיטאליות נוצרו ומוצגות ברשת האינטרנט, באתרים האישיים של האמנים וברבים נוספים. היצירות זכו לחשיפה/הצלחה/ביקורת/הורדה גלובאלית, תוך עקיפת המערכת הקיימת של מוזיאונים, גלריות, אוצרים, מבקרים, אספנים וכו'. מדוע אם כן להציגן באתר פיזי, אפילו אם הוא נמצא בניו יורק? הרי מספר המבקרים בגלריה במשך התערוכה כולה, לא יתקרב למספר הצופים ברשת ביום אחד של גלישה!

התשובה מורכבת: מצד אחד, ממסד האמנות המסורתי המונע על ידי כסף רב, שואף להטמיע כל גילוי אמנותי חדש, לשלוט בו, ולהפכו למנוף להמשך התהליך הקיים. דחף זה מתחזק כאשר אמנות זו מראה ניצני עצמאות וחתרנות שיכולים לפגוע במנגנון עצמו. האם הממסד האמנותי "יורה לעצמו ברגל", בהציגו אמנות שמטרתה, אפילו אם אינה מודעת לכך, היא הרס הממסד במתכונתו הקיימת? מנגד אמני המדיה, בחירתם להציג בגלריה מעוררת שאלות. הרי "המדיום הוא המסר", היצירה שהייתה "שווה לכל עין" ונגישה בכל זמן ומקום ברשת, הופכת לנחלתם הבלעדית והמצומצמת של באי המקום בניו יורק שבארה"ב הרחוקה.

הטכנולוגיה החדשה משליטה את מאפייניה גם באמנות

האם אמני הרשת צריכים את הגושפנקא של הממסד המסורתי כדי להפוך לאמנים מן השורה הראשונה? האם מדובר בכסף? לרוב הגלריות הן גוף כלכלי, המתקיים ממכירות אמנות, אך מי יקנה יצירה שניתן להוריד בחינם מהרשת ולשכפלה במספר פעמים בלתי מוגבל! ואולי זהו מהלך טקטי מבריק של הכנסת "סוס טרויאני" לגלריה כדי למוטט אותה ואת מה שהיא מסמלת.

האמת כנראה נמצאת בין שני הקטבים. טשטוש הגבולות, בו מציגים אמנות רשת (ביטים), באתרים פיזיים כמו גלריה, ואובייקטים אמנותיים ממשיים (דיגיטציה שלהם) ברשת, הוא מאפיין של תקופת מעבר בין טכנולוגיות. זהו פרק זמן קצר שבסיומו הטכנולוגיה החדשה משליטה את מאפייניה בכל התחומים וכך גם באמנות (ראה טכנולוגית הדפוס, הצילום, הוידיאו וכעט המחשב והרשת). מצב בו היצירה על מסך המחשב בגלריה, זהה לזו שעל מסך כל גולש ברשת, מבטל את ייחוד הגלריה ואת כל מה שהיא מייצגת.