קשישה ללא מעמד חוקי: "לא רוצה לחזור לרוסיה"
יום הקשיש: מאות קשישים שאינם יהודים וילדיהם נשואים ליהודים חיים בישראל ללא זכויות בסיסיות. קסניה פאסינקובה, בת 91 מכרמיאל, מעדיפה לחיות כאן כשוהה בלתי חוקית מאשר לחיות לבדה ברוסיה. היא אינה זכאית לביטוח בריאות, וסובלת מכאבים עזים בידה. בתה: "לא נעמוד בהוצאות רפואיות באופן פרטי"
נופלים בין הכסאות. ביום הקשיש הבינלאומי המצוין היום (ג') מתברר כי יש אוכלוסיה של קשישים שמצבם החוקי מונע מהם לקבל זכויות בסיסיות. מדובר בקשישים לא יהודים שילדיהם נשואים ליהודים.
סיפורה של קסניה פאסינקובה, בת 91 מכרמיאל, ממחיש את הקשיים בהם הם נתקלים. בתה היחידה, ולנטינה פבלוב, נישאה ליהודי, ולדימיר, ועלתה ארצה לפני כעשור. בני הזוג החליטו לעלות לארץ לאחר שבנם עלה קודם לכן והתגייס ליחידה מובחרת בצה"ל. על אף שבמשרד הפנים ישנם נהלים הומניטאריים המתירים להורים לא יהודים בודדים לשהות בארץ, פאסינקובה נפלה בין הכיסאות, והיא לא היחידה.
במדינת ישראל חיות כ-110 אלף משפחות מעורבות בהן אחד מבני הזוג אינו יהודי. בן הזוג מקבל אזרחות בזכות חוק השבות. אולם, ההורים הלא יהודים של בני הזוג נתקלים בבעיה - הם אינם זכאים לאשרת שהייה בישראל.
לדברי איתמר שחר, דובר העמותה לזכויות המשפחות המעורבות, "בשנתיים האחרונות טיפלנו ב-25 מקרים זהים למקרה של פאסינקובה. ההערכה שלי היא שהיום ישנם עוד כ-400 קשישים בארץ אשר גרים כאן ללא אשרת שהייה. הבעיה הזו מתרחשת מכיוון שמדיניות משרד הפנים בשנים האחרונות היא למרר לאזרחים אלו את החיים כדי שיעזבו את הארץ כאילו מרצונם".
פאסינקובה נמצאת בארץ כשלוש שנים, למרות שקיבלה אשרת שהייה של חודש כתיירת. היא מעדיפה לחיות כאן כשוהה בלתי חוקית מאשר לחיות לבד ברוסיה. לדבריה, "אני לא יכולה לחיות ברוסיה כי אני כבר זקנה. אני לא יכולה לחיות שם לבד. אין לי שם אף אחד ולכן הגעתי לבת שלי".
בבית משפחת פבלוב בכרמיאל חיים באושר יחסי ארבעה דורות - קסניה, בתה ולנטינה ובעלה, בנם עם אשתו ושתי הנכדות הקטנות לילך ועינת. לדברי ולנטינה, "בית יש לנו וגם אוכל ברוך השם, אבל אין לאמא שלי ביטוח בריאות. זה הדבר היחיד שכואב לי. בגלל שהיא אינה אזרחית ונמצאת כאן באופן לא חוקי אין לה זכויות אזרחיות, בהן ביטוח בריאות. יש לאמא הרבה בעיות רפואיות. לפני שנה היא נפלה במדרגות וקיבלה מכה ביד. כל ביקור אצל רופא עולה הרבה כסף כי זה באופן פרטי, בין 400-800 שקלים. גם התרופות יקרות יותר באופן פרטי. אנחנו לא יכולים לעמוד בהוצאות האלו ובעתיד זה הרי רק ילך ויחמיר בגלל גילה".
מאז הנפילה סובלת פסנקובה מכאבים עזים בידה. בעיניים דומעות היא מספרת ל-ynet: "אני לא מרגישה טוב. היד שלי לא עובדת. אני לא יכולה לעשות כלום עם יד אחת, היא מאוד כואבת לי. אני לא יכולה לישון בלילה בגלל הכאבים".
משרד הפנים: יש לנו נוהל "הורה קשיש"
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "משרד הפנים בישראל, בצעד חריג ומשמעותי, קבע נוהל אשר נועד להקל על הורים מבוגרים של אזרחים ישראלים, שאינם זכאים למעמד בישראל. במרבית המקרים, מדובר בהורים לבני זוג של זכאים ומסיבה זו, רשאים לשהות בישראל כתיירים.
"מתוך מודעות לסוגיה רגישה זו, נקבע 'נוהל הורה קשיש' המאפשר להורה בודד מעל גיל 60 לקבל אשרת שהייה ארוכת טווח בישראל, אשר תאפשר לו לשהות לצד בנו / בתו ללא חשש מדרישת יציאה. בהתאם לנוהל זה, בתום תקופה שנקבעה, רשאי ההורה לקבל מעמד של תושב, המלווה בזכויות רפואיות וסוציאליות.
"לגופו של עניין - מבדיקת הפנייה מול מנהלת לשכת מנהל האוכלוסין בכרמיאל, עדינה אגמון, עולה כי פסניקובה הגיעה לארץ בחודש מרס 2004 כתיירת ולמעשה שוהה בישראל באופן בלתי חוקי מזה כשנתיים וחצי. בני המשפחה לא הגישו אף פעם בקשה למתן מעמד, בכללו להארכת אשרת התייר שבידה. לאור עובדה זו, לא ברורות טענות בתה של הנ"ל ואין להן כל קשר לאמת".
