פותחים עונה ב-NBA: הבית הדרום-מערבי
הדוויז'ן החזק ביותר מתכונן לעוד עונה מפרכת עם שתי מועמדות לתואר הנכסף: דאלאס של נוביצקי וסן אנטוניו של דאנקן וג'ינובילי, ועוד אחת עם חלומות אליפות: יוסטון, שתלויה בבריאותם של יאו ומגריידי
- הבית האטלנטי: לא רק פארקר
- בית המרכז: שאראס, באסטון ולברון
- הבית הדרום-מזרחי: שאק, ווייד והקאמבק של ג'ורדן
- הבית הצפון-מערבי: יוטה תנסה להפריע לאנתוני ודנבר
הדוויז'ן החזק ביותר כנראה בליגה כולל את הרוקטס מיוסטון, שם יאו מינג וטרייסי מגריידי חוזרים לכושר ושואפים לאיים על שתי הטקסניות הבכירות. אל כריס פול בניו אורלינס הצטרף כח עזר מבטיח, בעוד הגריזליס, קבוצת פלייאוף קבועה בשנים האחרונות, יסבלו מפציעתו של פאו גאסול, אבל לא ייכנעו בקלות. עונת 2006/07, עוד רגע זה מתחיל.
דאלאס מאבריקס
הגיעו: אנתוני ג'ונסון (32, 1.91 מ'), אוסטין קרושר (31, 2.08 מ'), דווין ג'ורג' (29, 2.03 מ'), גרג באקנר (30, 1.93 מ'), נדודי אבי (22, 2.06 מ'). רוקי'ס: מוריס אייגר (מישיגן סטייט, 22, 1.96 מ') עזבו: דרל ארמסטרונג (לאינדיאנה), מרקיז דניאלס (לאינדיאנה), אדריאן גריפין (לשיקגו), ראוול מארשאל (לאינדיאנה), ג'וש פאוול (לאינדיאנה), פאבל פודזולקין (לחימקי מוסקבה).ריצת 4-0 בסוף השנה שעברה (כן, בגמר ה-NBA) היתה אחד הדברים הרעים הבודדים בעונת השיא שהובילו מארק קיובן מכל מקום, אייברי ג'ונסון מאחורי הקווים ודירק נוביצקי מהפרקט. עכשיו הם הפייבוריטים לחזור לגמר כדי להשלים את העבודה, וקשה להצביע על יותר מידי סיבות כדי שזה לא יקרה. לפחות בהתחלה, האתגר יהיה שילוב של מספר שחקנים חדשים בצוות המסייע, שהגיעו בשל שילוב שיקולים לטווח ארוך.
נוביצקי כרגיל לא נח בקיץ (וגם האריך את חוזהו), העומק האדיר יכול לאפשר לו להעביר את העונה הרגילה עם פחות מאמץ. ג'וש הווארד עדיין לא הגיע לשיא, והשנה יכול אפילו להפוך לאול-סטאר, ג'ייסון טרי כבר לא צריך להוכיח הרבה וג'רי סטקהאוז אמנם מבוגר, אבל מיושב יותר ורעב לטבעת. מבחינת האיום ההתקפי בפוסט אין למה לצפות, אולם אריק דאמפיר ודסאגנה דיופ כבר תפסו את השיטה.
והרכש אמור לשפר אפילו יותר את ההגנה, שם ג'ונסון שואף כרגיל לשלמות. קרושיר יושב בדיוק על המשבצת של ואן הורן, אנתוני ג'ונסון הוא אחד הרכזים המחליפים הטובים בליגה. אפילו הסווינגמנים ג'ורג' ובאקנר יעלו בטירוף מהספסל, ואומרים שהגנרל מתלהב מהרוקי אייגר, עוד חיזוק למשחק המהיר. בתוך שנה הפכו המאבס לשליטי המערב, ולמרות שזה ממש לא יהיה קל, כל דבר פחות מזה יאכזב.
על הכוונת: דווין האריס. כן, הביאו לו תחרות ברמה גבוהה מאינדיאנה, וזו בדיוק הסיבה שהוא צריך לקפוץ עוד מדרגה. הניסיון העצום מהפלייאוף אשתקד אמור לסייע לגארד האקספלוסיבי הזה לשפר את קבלת ההחלטות, על הג'אמפ הוא מספר שעבד בקיץ. המנהיג המיועד הבא?
סן אנטוניו ספרס
הגיעו: ג'קי באטלר (21, 2.08 מ'), פרנסיסקו אלסון (30, 2.13 מ'), ג'ק ווהן (31, 1.85 מ'), אריק וויליאמס (34, 2.03 מ'), מאט בונר (26, 2.08 מ'). עזבו: רדוסלב נסטרוביץ' (לטורונטו), נאזר מוחמד (לדטרויט), שון מארקס (שחקן חופשי), ניק ואן אקסל (פרש).
שושלת, רק עם הפסקות לפרסומות. הספרס רוצים להוכיח שזה התיאור הממצה לקבוצה שלא מצליחה לזכות באליפויות רצופות, למרות שהיא נשארת יציבה בצמרת. מעט מאוד היה חסר לחבורה של השועל הוותיק גרג פופוביץ' כדי לעבור את דאלאס, השנה יש להם סיבות להאמין שהתואר חוזר, אבל גם כמה שמצביעות על המשך הנסיגה.
טים דאנקן מבטיח שהוא נטול כאבים, אחרי עונה רעה יחסית בהשפעת הקרסול הדואב. אחרי שחצה את גיל 30 (כמו תשעה משחקני הסגל), הוא רוצה להזכיר לאוהדי ווייד, לברון וקובי שסופרסטארים יש גם מתחת לסל. השנה דאנקן ישחק שם יותר, בעקבות מגמת הסמול-בול שבלטה מול המאבריקס, והשינוי שביצעו הספרס בעמדת הסנטר. נסטרוביץ' ומוחמד המאכזבים הלכו, אלסון ובאטלר מבטיחים קצת דם חדש במועדון השמרני משהו.
ג'ק ווהן ובנו אודריך יגבו בפוינט את טוני פארקר, שאחרי עונת שיא מתאושש מאותה פציעה מהמונדובאסקט. מאט בונר יספק אנרגיה מהספסל, אבל רוברט הורי, מייקל פינלי, ברוס בואן וברנט בארי כבר לא צעירים, ובעיקר היריבות העיקריות (דאלאס ופיניקס), שהתחזקו על הנייר, מעמידות את ההצלחה בסימן שאלה. מצד שני, החיבור הקבוצתי, ההגנה (שהתחזקה עם וויליאמס) ומאנו ג'ינובילי ברגעי ההכרעה הופכים כל הימור נגד הספרס למסוכן.
על הכוונת: ג'קי באטלר. אמנם אלסון הסולידי אמור לפתוח בתחילת העונה, אבל לסנטר הצעיר שהצליח להימלט מהתופת בניו יורק יש יותר לאן להתקדם. במערכת אולי הכי בריאה שיש ב-NBA, באטלר יכול ללטש את הכישרון שלו בהדרגה ולפתח גם משחק עם הפנים לסל. כח ונוכחות לא חסרים לו.
יוסטון רוקטס
הגיעו: בונזי וולס (30, 1.96 מ'), שיין באטייה (28, 2.03 מ'), קירק סניידר (23, 1.98 מ'), קייסי ג'ייקובסן (25, 1.98 מ') רוקי'ס: סטיב נובאק (מארקט, 22, 2.08 מ'), ואסיליס ספאנוליס (יוון, 24, 1.93 מ'). עזבו: סטרומייל סוויפט (לממפיס), דייויד ווסלי (לקליבלנד), קית' בוגנס (לאורלנדו).
את אליפות הקיץ של ה-NBA יש לרוקטס צ'אנס לא רע בכלל לקחת. כולם מחלימים יפה, שחקנים מבטיחים מצטרפים, ג'ף ואן גנדי מבטיח להפוך את עורו ולשחק התקפה שלא תבריח צופים. גם בשנה שעברה זה היה הסיפור, לפני התרסקות הדרגתית לאחר השיגור. שוב הציפיות בשמיים, אבל גם כמות סימני השאלה. אז למה שהפעם התמונה תשתנה?
קודם כל, יש סיכוי כלשהו שטרייסי מגריידי ויאו מינג לא יחמיצו שוב יחד 60 משחקים. צמד ה-M&M המבטיח מצוי בגיל הנכון כדי להתחיל ולאיים על האליפות, אבל שניהם כבר למדו שהעיקר זה הבריאות. טי-מאק נשען על גב בעייתי ונפש עם נטייה לדיכאון, הסיני סתם נוטה להיפצע (הגיבוי מוטומבו, אגב, עדיין כאן). לפחות צירופו של באטייה, שהכל מהללים את אופיו והתאמתו לסגנון של ואן גנדי, במקום סטרומייל סוויפט הבעייתי, מבטיחה קצת סולידיות.
הבום הגדול הגיע לקראת סיום הספירה לאחור, עם החתמתו של וולס במחיר מציאה לשנה אחת. כשרון התקפי אדיר ואופי מרתיע הגיעו איתו, כמו גם נימוק על "אופציה לזכייה באליפות". בונזי קצת נסחף, וכדי שההצהרה לא תשמע הזויה כל כך, הוא חייב להסתגל להיותו אופציה שלישית. כל זה כאשר ראפר אלסטון האנוכי מרכז. תסריט אופטימי מדבר על משולש טקסני בצמרת המערב, הפסימי שולח את המאמן השמרן הביתה מוקדם. לפחות שייתן צ'אנס לספאנוליס לפני שהוא הולך.
יאו מינג. לסיני הענק יש הרבה מה להוכיח (איי פי)
על הכוונת: לות'ר האד וצ'אק הייז. ננסה לפגוע בשניים, ואן גנדי יקווה ששני שחקני השנה השנייה יפגעו, למרות שהוא לרוב איש של ותיקים. האד הוא צלף נהדר עם אנרגיה נדרשת, הייז ריבאונדר מעולה יחסית לגובהו (1.98). אם הרוקטס לא רוצים רק ללכת אינסטנט, פה טמון העתיד.
ניו אורלינס/אוקלהומה סיטי הורנטס
הגיעו: פג'ה סטויאקוביץ' (29, 2.08 מ'), טייסון צ'נדלר (24, 2.16 מ'), בובי ג'קסון (33, 1.85 מ'), ג'אנרו פארגו (27, 1.85). רוקי'ס: רנדי סימונס (צפון קרוליינה סטייט, 20, 2.06 מ'), הילטון ארמסטרונג (קונטיקט, 22, 2.11 מ'). עזבו: פי.ג'יי בראון (בטרייד לשיקגו), ג'יי.אר סמית' (בטרייד לשיקגו), קירק סניידר (בטרייד ליוסון), ספידי קלקסטון (לאטלנטה), ארון וויליאמס (לקליפרס), ארווידאס מאציאוסקאס (לאולימפיאקוס).
שין ג', או בשמו המלא ג'ורג' שין, לא אוהב לבזבז יותר מדי. אבל אם קבוצה כמו ההורנטס רוצה לחשוב קדימה על הפלייאוף במקום לדרוך במקום, זה אומר שהבעלים חייב לשלוף את פנקס הצ'קים, מה שאכן קרה במפתיע. אמנם במהלכי הקיץ יש לא מעט סיכון, אלא שהקבוצה של כריס פול חייבת לייצר עניין בזריזות, כדי להבטיח את החזרת האוהדים, עם השיבה (החלקית בינתיים) לבית ב'ביג איזי'. המומנטום שייצרה העונה הקודמת המצוינת (ברובה) חייב עוד פוש בדיוויז'ן הקשה כל כך.
חוזהו היקר של צ'נדלר נרכש משיקגו, והמאמן ביירון סקוט בטוח שהוא האיש שסוף סוף יוציא מהסנטר/פורוורד המוכשר הזה משהו שמתקרב לפוטנציאל. הימור ראשון. לסטויאקוביץ' הוענק סכום שערורייתי כמעט (64 מיליון לחמש שנים), הצלף הסרבי אמנם ימשוך הגנות, אבל בעל נטייה להיעלם בדקות ההכרעה, להירדם בהגנה ולהותיר רושם של קריירה בדעיכה. הימור שני. הפוינט גארד? פה מדובר בהימור בטוח - כריס פול הנהדר הוא העתיד, בתקווה שהכישלון באליפות העולם רק חישל אותו.
הקונצנזוס לגבי היכולות של פול גדול עד כדי כך שאולי רק פיניקס (של נאש) לא היתה מחליפה עם ניו-אורלינס רכזים. השילוב עם פג'ה יוצר נשק התקפי מעורר ציפיות וההתקפה אמורה לשטוף, גם בזכות אימונים עם שעון 20 במקום 24 שניות. ג'קסון, אם לא ייפצע שוב, הוא עדיין שחקן שישי בעל אימפקט מיידי, ודייויד ווסט הראה אשתקד שיפור פנומנלי – עכשיו המספרים שלו אולי יירדו, אבל לטובת האחרים. סקוט יקווה שצמד הרוק'יס הגבוהים יסתפקו בשנת חישול במקום לסתום חורים שייצור צ'נדלר.
על הכוונת: דזמונד מייסון. המרוויח הגדול מהשינויים הפרסונאלים, שיזנק כנראה למקום בחמישייה. עונתו הראשונה בהורנטס היתה גרועה, ובשנת סיום החוזה בטוח נראה ממנו משהו אחר. למרות שמייסון אינו ממש קלעי, הסגנון המהיר יסייע לו לבלוט, לנצל את האתלטיות וליהנות מחוכמת המשחק של הצמד PP (פול-פג'ה).
ממפיס גריזליס
הגיעו: סטרומייל סוויפט (27, 2.06 מ'). רוקי'ס: רודי גיי (קונטיקט, בטרייד מיוסטון, 20, 2.06 מ'), קייל לורווי (וילאנובה, 20, 1.83 מ'), אלכסנדר ג'ונסון (פלורידה סטייט, 23, 2.06 מ'). עזבו: שיין באטייה (בטרייד ליוסטון), בובי ג'קסון (לניו אורלינס), לורנזן רייט (לאטלנטה).עם החלוקה מחדש של בתי הליגה לפני שנתיים, הגריזליס ביקשו להיכלל בבית הדרום-מזרחי. בשל חוסר האיזון הגאוגרפי בליגה, נכפה עליהם לחלוק בית עם הטקסניות, ועכשיו ההבדל נראה קריטי מתמיד. הקבוצה שעדיין רוצה להשיג ניצחון פלייאוף ראשון בהיסטוריה תתקשה בכלל להגיע לספירת העומר השנה, גם עקב פציעתו של הציר המרכזי שלה, פאו גאסול. הספרדי הנהדר יחזור כנראה רק בינואר, ורק אם חבריו יצליחו לסחוב עד אז במאזן שקרוב ל-50%, הסיכוי קיים.
חשיבותו של גאסול למועדון מתמצה בעובדה שאשתקד הוביל את הקבוצה אפילו באסיסטים (4.6 למשחק), למטרה זו שב מפציעה הרכז הוותיק דיימון סטודמאייר. החבורה המלוכדת וההגנה המצוינת שיצר המאמן מייק פארטלו (נכנס לשנתו האחרונה בחוזה) תפַגע גם מעזיבתו של באטייה, אחד מהקולעים לקלישאת 'דברים שלא רואים בסטטיסטיקה'. סוויפט שהגיע במקומו נראה עדיין פחות או יותר כמו אותו שחקן מוכשר ולא בשל שבחרו הגריזליס (אז בוואנקובר) בדראפט 2000. את ההזדמנות שלו להוביל חייב סוויפט לקחת בשתי ידיו הארוכות.
הקו האחורי יונהג על ידי מייק מילר, השחקן השישי אשתקד והאופציה ההתקפית מספר אחת ללא גאסול. אדי ג'ונס בן ה-35 נותר אמין (לפחות בעונה הרגילה) וצ'אקי אטקינס הוא רכז מחליף ראוי. מקדימה החור כרגע גדול יותר - ג'ייק צקאלידיס יזכה לדקות רבות, מה שלא נשמע מבטיח במיוחד, והאקים ווריק יתאים אולי למשחק מהיר, אם פארטלו ישנה סגנון. גם עם הספרדי באמצע, נראה שחסר להם לא מעט כדי לאיים על הצמרת, בהיעדרו התחזית קודרת.
על הכוונת: רודי גיי. ג'רי ווסט אמור לפרוש בסוף השנה, ואחת מההחלטות האחרונות של המוח המבריק הזה היא ההימור על הפורוורד המוכשר. פוטנציאל אולסטאר קיים, אבל שאלות על מחוייבות ויציבות דירדרו את גיי למקום השמיני בדראפט. 'הלוגו' השווה את משחקו לבלרינה ("רוקד על המגרש, יפה לעיניים"), ובונה על המהירות העצומה, הקפיציות וגם הקליעה מבחוץ. מישהו מעז להתווכח עם ווסט?
לפנייה לכתב/ת 
