הכי באזזזזז
    וידאו ynet
    צילום: יואב זיתוןכתב ynet עם כוח גבעתי והמג"ד נגד המנהרות(צילום: יואב זיתון)צילום: יואב זיתוןכתב ynet עם כוח מגלן בעזהצילום: עידו ארזאמו של הלוחם הקליטה את השיחה האחרונה
    יורדים מהארץ: פי 5 יותר עולים מוותיקים
    בדיון שקיימה ועדת העלייה והקליטה של הכנסת נמסרו נתונים מדאיגים על תופעת הירידה מישראל. שיעור היורדים מקרב העולים החדשים גבוה פי 5 מאשר בקרב ותיקים. הנתון העדכני ביותר: ב-2006 עזבו את ישראל מאות תלמידי תיכון לעשות בגרות ברוסיה ובאוקראינה, ויש להניח שיישארו שם

    שיעור היורדים בקרב עולים גבוה פי חמישה משיעור היורדים בקרב ישראלים ותיקים; יותר משכילים עוזבים את ישראל ומתחילים חיים חדשים בחו"ל - אלו רק חלק מהנתונים שפורסמו הבוקר (יום ד') בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, שקיימה דיון מיוחד בסוגיית הירידה מהארץ.

     

    מהנתונים שנמסרו בוועדה עולה כי הגורמים העיקריים לירידה מהארץ - הן לגבי ילידי הארץ והן לגבי עולים - היו בעיקר כלכליים: אבטלה, יוקר המחיה, מיסוי גבוה ועוד. גורם עיקרי נוסף לירידה הוא הרצון של סטודנטים וחוקרים להשלים את לימודיהם בחו"ל בתנאים טובים יותר מאלה שמתאפשרים בארץ.


    הדיון בוועדת הקליטה (צילום: גיל יוחנן)

      

    את הנתון העדכני ביותר משנת 2006 שהוזכר בוועדה מסר אלי זרחי, מנכ"ל האגודה לזכויות ילדים עולים, ולפיו - מאות תלמידי תיכון עוזבים את ישראל כל שנה. הם אינם משתלבים במערכת החינוך ונוסעים להשלים את תעודת הבגרות שלהם ברוסיה או באוקראינה. רובם מתכננים ואף חוזרים לאחר מכן, אולם הם אינם משתלבים בהווי הישראלי ועוברים למדינה בה יהיה להם קל יותר להשתלב מבחינה כלכלית ומקצועית.

     

    על-פי דו"ח שמסר נציג מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לוועדת העלייה, שיעור הירידה בקרב העולים הלא-יהודים מחבר המדינות יותר מכפול משיעורם בקרב העולים היהודים.

     

    בוועדה נמסרו נתונים ממחקר שנערך באגף לתכנון ומחקר של המשרד לקליטת עלייה בקרב מי שעלו לישראל מחבר המדינות בתקופה שבין 1989 לבין סוף 2002. מהנתונים עולה כי 1.5 מכל 1,000 ילידי ישראל ירדו מהארץ בתקופה זו, ואילו בקרב עולים מחבר המדינות שיעור היורדים גבוה בהרבה ונאמד ב-7.4 מכל 1,000. בתקופה שנבדקה מתוך 939,000 עולים - ירדו מהארץ כ-72,000 (7.6%). 9,100 מהם היגרו לרוסיה ו-5,250 היגרו לאוקראינה.

     

    שיעורי הירידה בקרב העולים מחבר המדינות גדלו במשך שנים - 3.8% מכלל מי שעלו לישראל בשנת 1990 ירדו בתוך חמש השנים הראשונות לשהייתם בארץ. בשנת 1997 - 6.7% מכלל מי שעלו לישראל ירדו בתוך חמש השנים הראשונות לשהותם בישראל.

     

    המלחמה תרמה לירידה

    תופעה מדאיגה נוספת שעלתה במהלך הדיון מצביעה על השפעת מלחמת לבנון השנייה על מספר המעוניינים לרדת מהארץ בקרב העולים החדשים. מנהל היחידה לקליטה ועלייה במרכז השלטון המקומי, מיכאל גינקר, אומר כי לאחר המלחמה ישנן פניות רבות המעידות על לחץ מסויים בציבור העולים. לדבריו, המלחמה גרמה להיעדר תחושת הביטחון ואף לאכזבה מתפקוד המדינה בהיבט הצבאי ובטיפול העורף

     

    "ישנן תחושות מדאיגות על כוונות ירידה מהארץ בקרב העולים, שהתגברו בעקבות המלחמה", מספר גניקר. "תחילה זה היה ברמת הדיבורים אולם לאחר מכן זה עבר גם לשלב המעשים. עולים רבים מקבלים החלטה לחזור לארץ המוצא או שהם פונים לשגרירויות זרות. ישנן כבר התקשרויות למעסיקים פוטנציאליים בקנדה ובארה"ב ואף בקשות לגרין קארד".

     

    יו"ר הוועדה, חבר הכנסת פרופסור מיכאל נודלמן, אמר כי לפני שנכנסים לפאניקה צריך לעשות סקר. "ישנם הרבה שמדברים, אך מעט מאוד יורדים מהארץ. כיום ישנם ארבעה אחוז של יורדים על אף הדיבורים על הרצון לרדת. ביקשתי ממשרד הקליטה לערוך סקר על מנת לאמוד את גודל הבעיה".

      

    במחקר חדש על "בריחת המוחות" מישראל שנערך באוניברסיטה העברית נבדקו שיעורי הירידה מהארץ בשנים 1995-2002 על-פי תעסוקה, הכנסה, מצב משפחתי וותק בארץ. עיקרי הממצאים מראים כי בקרב האוכלוסייה המשכילה בישראל הנטייה לרדת מהארץ רווחת יותר מאשר בעלי ההשכלה הנמוכה. שיעור היורדים בקרב העולים המשכילים היה 3.8%.

     

    לדברי החוקרים ישראל מאבדת במקרים רבים את פירות השקעתה בסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה לטובת מדינות אחרות, בעיקר ארה"ב ומדינות מערב אירופה. צעירים משכילים מישראל נשארים לעתים בחו"ל גם אחרי תום לימודיהם שכן במקרים רבים מוצעות להם שם משכורות גבוהות יותר ותשתיות מתקדמות יותר למחקר מאשר לישראל. נתונים אלה נכונים הן לגבי עולים חדשים והן לגביי עולים ותיקים ולגבי ילידי הארץ.

     

    על-פי אותו מחקר, רבים מהצעירים המשכילים בקרב העולים מחבר המדינות היגרו מישראל לארצות המערב. כיום יש תופעה נרחבת למדי של הגירה לרוסיה. ההסבר לכך הוא שרוסיה מאפשרת היום לאזרחיה המשכילים שמוכנים לעבודה קשה להנות מרמת חיים גבוהה מזו שמתאפשרת בישראל. שוק העבודה ברוסיה גמיש וכלכלת השוק מאפשרת תחרות וכלכלת השוק מאפשרת תחרות על צעירים משכילים ומוכשרים שנהנים עקב כך משכר גבוה ומשלמים מס הכנסה בשיעור נמוך מאוד מהכנסתם - כ-13% בלבד.

     

    חבר הכנסת ראובן ריבלין ציין בדיון כי "ניתן לראות את ההצלחה של העלייה מחבר העמים בכל התחומים בחיים בישראל ואף את השתלבותם בצה"ל. כהוכחה ניתן לראות את שמות הנופלים". נציג הסוכנות בדיון אלכס סלסקי הוסיף כי "יש להגביר מאמצים בקליטה חברתית ותרבותית של העולים. בסופו של יום כל גורמי הירידה נובעים מקשיי קליטה. הסוכנות היהודית הגבירה בשנים האחרונות את העבודה עם היורדים בארצות המערב".

     

    המשרד לקליטת עלייה מסר בתגובה לידיעה כי הם "עוסקים בשיפור איכות הקליטה בהנחה שכל עשייה הקשורה לשדרוג איכות הקליטה תורמת לצמצום היקפי הירידה מהארץ. המשרד מפעיל תוכניות רבות ומגוונות ומתמקד בשילוב ובהעצמת העולים הצעירים בהשכלה באמצעות מינהל הסטודנטים. נושא הירידה הוא נושא לאומי ומטופל על-ידי ממשלת ישראל".

     

    לפנייה לכתב/ת
      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה יורדים מהארץ: פי 5 יותר עולים מוותיקים
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      עוזבים
      צילום: אלי אלגרט
      עולים חדשים
      צילום: אלי אלגרט
      צילום: גיל יוחנן
      מיכאל נודלמן בדיון בוועדה
      צילום: גיל יוחנן
      פרופורציה
      ynet ספיישל
      מזג אוויר
      המייל האדום
      בלוגוס
      ביטוח