שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מיתוסים טכנולוגיים: מה הקשר למציאות?
    מערכות הפעלה מורכבות וחוקי פיזיקה עלומים הם כר פורה למיתוסים ושמועות הקשורות למחשב האישי. המסך מקרין, חייבים לאחות קבצים ועוד. צורי שמר יצא לכסח כמה מיתוסים

    חוסר ודאות ואי ידיעה הם דברים מטרידים. לעיתים נדמה כי ככל שהאתגר שמולו אנו מתמודדים הוא מורכב וסבוך יותר, כך יש לנו צורך ליישב את אי הנוחות האינטלקטואלית בעזרת הסברים שאיך לומר, אין להם ממש קשר ישיר למציאות.

     

    מחשבים ותוכנות הם עניינים מסובכים ואופן הפעלתם לא ממש ברור גם לכאלו שעוסקים בתחום.

     

    אפילו מתכנתים ואנשי הייטק חסרים לעיתים את היכולת והידע להגדיר ולהתאים אלמנטים פשוטים במערכת ההפעלה, או בתוכנות שכולנו משתמשים בהן. מחשבים, הרי אמורים לעבוד לפי הציפיות שלנו משום שהם בסך הכול מכונות.

     

    אז איך זה יכול להיות שנדמה לנו שהמחשב “מתעייף” עם הזמן, תוכנות “מתקלקלות”, העכבר “נתקע” דווקא ברגעים קריטיים וכמובן, פרזנטציות והדגמות שרצו חלק במשך עשרות חזרות, מתרסקות דווקא ברגע האמת?

     

    אז צפינו שוב בסרט “ואן הלסינג”, תחבנו ראש של שום בכיס, נעלנו את החתול השחור בארון, ירקנו פעמיים ויצאנו במסע אל היערות הערפיליים של מיתוסי המחשבים.

     

    זהירות - מגנטים

    זהו אחד מהמיתוסים הוותיקים ביותר, וכמעט כל מי שהשתמש אי פעם בדיסקטים יידע להתריע מפניו. “אסור לקרב אליהם מגנטים”, יזהירו אתכם. הרי ידוע ששדה מגנטי משמש לכתיבה ומחיקה של נתונים במדיה האלקטרונית הוותיקה, שעומדת בבסיסם של דיסקטים ודיסקים קשיחים מאז שחר ימי ההיסטוריה.

     

    כל רמקול כולל בתוכו מגנט רב עוצמה שמאפשר להניע את הממברנה, שיוצרת את גלי הקול. האמונה הרווחת קובעת שהחזקה של דיסקטים בקרבה לרמקולים עלולה להזיק להם באופן בלתי הפיך. האומנם? האמת היא שכדי להזיק למידע שנשמר בדיסקט, או בדיסק קשיח, צריך מגנט חזק הרבה יותר מכזה שטמון בתוך הרמקולים.

     

    אפילו אם תפרקו את הרמקול ותניחו את המגנט החשוף על הדיסקט, הסיכוי להרס מידע הוא קלוש ביותר. מה שבעצם מבצע את עבודת הכתיבה הוא התדר החשמלי שמשנה את קוטביות המגנט החלשלוש שנמצא בראש הכתיבה של כונן הדיסקטים.

     

    המחשב התעייף

    כל מי שזכה לחוויה העילאית של קילוף הניילונים ממחשב חדש מכיר ומוקיר את תחושת המהירות והעבודה החלקה

    בשבועות הראשונים לאחר הרכישה. עם הזמן המחשב הולך ומתעייף, ונראה כאילו המערכת כבר לא ממש מהירה, התוכנות עולות לאט לאט וגם קצב הגלישה באינטרנט הולך ויורד.

     

    מומחי מחשבים בצורת הדוד של השכנה, או החבר של הבת, יסבירו לכם בארשת חשיבות שמדובר בתופעה ידועה. קבצי המערכת משתבשים עם הזמן והצטברות של “זבל דיגיטלי” מעיקים על מכונת העל שלכם, ממש כמו השומנים שמצרים את העורקים שלנו עם השנים. נשמע הגיוני, לא?

     

    הבעיה היא שגם לאחר פורמט יסודי של המחשב והתקנה מחודשת של המערכת והתוכנות, הביצועים אמנם משתפרים אבל הם אינם חוזרים לרמה שזכרנו בימים עברו.

     

    האמת היא שמדובר בשילוב קטלני של פסיכולוגיה וטכנולוגיה. אין מה לעשות, אנו יצורים שמסתגלים מהר לטוב. תחושת ההקלה והמהירות שלאחר קניה חדשה או שדרוג פגה עם הזמן, ואנו מרגישים שחזרנו בעצם, לרמת הביצועים הרגילה.

     

    נוסף על כך, מיד לאחר ההתקנה, המערכת “נקייה” ומגיבה היטב, אולם לאחר שימוש שכולל התקנות והסרות של תוכנות שונות, המערכת צריכה להתמודד עם עשרות אלפי פרמטרים נוספים, מה שמשפיע על הביצועים. דבר נוסף שחונק את המחשבים שלנו הוא האבק שמצטבר על רכיבי המחשב הפנימיים (המעבד והזיכרון רגישים במיוחד). שמיכת האבק משמשת כמלכודת חום שמעלה את טמפרטורת העבודה של המחשב, מה שיכול לגרום לירידה משמעותית בביצועים.

     

    זהירות, קרינה!

    בחייכם. כמות הקרינה שאתם חוטפים בשיחה ממוצעת בטלפון סלולרי גבוהה פי כמה ממה שתספגו ביום ממוצע מול המחשב. כל המסכים המודרניים מיוצרים תחת תקינה קפדנית ומשתמשים במגני קרינה, שאגב, נמצאה כמועילה ביותר לעציצי נוי - וכל עוד אתם לא יושבים מאחורי המסך, אתם נמצאים באזור בטוח.

     

    התקן סורר

    למחשב שלנו ניתן, כידוע, לחבר התקנים שונים דרך חריץ ה-USB. חוברות הפעלה, מומחי מחשבים וגם מערכת ההפעלה עצמה מטיפים לכם שוב ושוב להפסיק את פעולת ההתקן באופן מסודר, אחרת יקרו לכם דברים נוראים ואיומים. האמת היא שרק אם תנתקו את ההתקן ממש תוך כדי עבודה - באמצע סריקה, תוך כדי כתיבה לדיסק או פעולות דומות - אתם עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך.

     

    לעומת זאת, אם תחכו למצב שבו ההתקן לא מבצע פעילות ופשוט תוציאו אותו מהתקע של המחשב סביר להניח שלא יאונה כל רע. במקרים מסוימים המחשב יסרב להכיר בהתקן הסורר אם תחברו אותו שוב מיד בחזרה, אך הפעלה מחדש של המחשב תפתור בעיה זו בדרך כלל.

     

    לאחות או לא לאחות?

    עם הזמן, חלק מהקבצים מאוכסנים בדיסק הקשיח בחלקים, כלומר, נשמרים פיזית בחלקים שונים של הדיסק במקום ברצף

    אחיד. תופעה זו נקראת פרגמנטציה, ובשנים המוקדמות של העידן הדיגיטלי שיטת אחסון זו גרמה למחשב לעבוד לאט יותר. במקרים מסויימים הפרגמנטציה גרמה אפילו להשחתת קבצים.

     

    בשל כך השתרש הנוהג “לאחות” את הדיסק לעיתים מזומנות, כלומר, להריץ תוכנה שתיטול את כל חלקי הקבצים המפוזרים ותדאג לשמור אותם מחדש ברצפים שלמים. ישנם אנשים שמבצעים את טקס האיחוי בקנאות פגאנית ובתדירות מפחידה. האמת היא שכיום כמעט ואין צורך בפעולת האיחוי.

     

    הדיסקים החדישים כוללים בתוכם מנגנונים מתוחכמים לקריאה חכמה של קבצים מחולקים ומערכות ההפעלה המודרניות נוקטות בצעדים למיטוב קריאת הקבצים. כך, אנו יכולים לעבוד בשקט ולוותר על טקס האיחוי שגוזל זמן רב, שוחק את הדיסק ומחייב גיבוי מושלם, שמא משהו ישתבש בדרך.

     

    קרם הגנה למסך?

    שומרי מסך הפכו להיות אחת מצורות האמנות המודרנית הנפוצות ביותר. שיא הפופולריות שלהם הייתה באמצע שנות התשעים, אז הם ממש איימו להוריד את פריון העבודה במדינות המערב הנאור. אנשים פשוט ישבו ובהו בקסם המתערבל על המסכים במקום לעבוד.

     

    אז נכון שבימי המסכים הישנים השתמשו בחומר זרחני רגיש שהציג תמונות בירוק או כתום בלבד. בימים ההם אכן הייתה סכנה משמעותית לכך שקרני האלקטרונים יצרבו תמונה סטטית שנשארה למשך זמן רב על המסך. עם השנים שיפרו יצרני המסכים את איכות החומרים הזרחניים, ואף הכניסו למסכים מנגנוני שמירת אנרגיה וכיבוי אוטומטי. האמת היא שכיום אין צורך כלל ועיקר בשומר מסך. המסך שלכם ייצרב רק אם תשאירו עליו תמונה סטטית למשך המון המון המון זמן.

     

    מתרחב ומתכווץ

    זהו אחד הוויכוחים הנפוצים ביותר בקרב משתמשי מחשב. לא. זה לא הוויכוח אם מקינטוש אוכל את ה-PC לארוחת הבוקר (כן!), זה הוויכוח שמתנהל סביב השאלה האם צריך להשאיר את המחשב עובד או שאולי יש לכבותו מדי פעם.

    התשובה, כמו במקרים רבים כשמדובר באמונה, היא: תעשו מה שבא לכם. נכון שרכיבים אלקטרוניים סובלים ממכת המתח שכרוכה בהדלקה, אבל מצד שני החום שמצטבר בהפעלה רצופה עלול לפגוע באורך החיים של המערכת.

     

    כן, אלמנטים שונים מתרחבים בחום ומתכווצים בקור, מה שעלול לגרום להיסדקות רכיבים ושבירת מעגלים עדינים. מצד שני, הרכיבים החדשים מתוכננים לעמוד בעומסי עבודה גבוהים ושינויי חום קיצוניים. ויש גם את עניין השחיקה המכנית של מנועי הדיסקים שעובדים לחינם, אבל הם דווקא מתוכננים לעבודה רצופה של שנים רבות.

     

    ומה בנוגע לחיסכון בחשמל? ההמלצה שלנו היא להשאיר את המחשב עובד ולערוך שימוש מושכל במנגנוני החיסכון באנרגיה המובנים במחשב כגון מצב שינה, כיבוי הדיסקים וכדומה.

     

    מתוך גיליון 13 של "זמן דיגיטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לחצו כאן לעשיית מנוי במחיר היכרות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מיתוסים טכנולוגיים: מה הקשר למציאות?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים