שיעור לתעשיית המוזיקה: הקומיקס מצליח ברשת

סופרמן אולי טס מהר יותר מכדור אקדח, ולאקסמן יש את האלי ברי בבגדים צמודים, אבל גיבורי העל לא מסוגלים לעצור את דליפת חוברות הקומיקס המתארות את עלילות הגבורה שלהם לרשת.

לצד סדרות טלוויזיה, סרטים והאוסף האחרון של פרינס, תמצאו היום באינטרנט את כל חוברות

הקומיקס הטריות שיצאו לשוק. לא מדובר ביצירות קומיקס שמועלות מלכתחילה לרשת ומוצעות לצפייה בחינם. מדובר במיטב הלהיטים שיוצאים למכירה בחנויות.

כמו בתעשיית משחקי המחשב, גם כאן יש תחרות בין הגולשים: מי יעלה במהירות הגבוהה ביותר את חוברת הקומיקס שזה עתה יצאה ממכבש הדפוס לרשתות הביטורנט והאימיול.

בניגוד למשחקים או לסרטים, כאן ההשקעה הראשונית קטנה בהרבה: הפיראטים לא צריכים אפילו לשלם 40 דולר למשחק או 10 דולר לתקליטור מוזיקה ולהמירם לקובץ באמצעות תוכנה.

חוברת קומיקס עולה 2־3 דולר בסך הכל. כל מה שנותר לגולש לעשות הוא לסרוק את החוברת ולהעלות אותה לרשת. אין זול ופשוט מזה. יתרה מזו: הסריקה של החוברות השונות מאפשרת למעריצים לאתר סדרות שאזלו בחנויות.

קומיקס בהתאמה אישית

אבל מי רוצה לקרוא קומיקס באינטרנט? כמה נוח זה כבר יכול להיות? נוח למדי, מתברר. אם בעבר הועלו חוברות הקומיקס לרשת כסדרה של קבצי ‭,JPEG‬ הרי שהיום העסק מתוחכם בהרבה. הפיראטים הפחות מתוחכמים משתמשים בתקן ‭,PDF‬ שמאגד חוברת שלמה במסמך אחד ומאפשר קריאה סבירה. אבל הלהיט האמיתי הוא תקן בשם ‭.CBR‬ לא מדובר בהמצאה מתוחכמת מדי: התקן תואם תוכנה בשם CDisplay, שנועדה לאפשר צפייה נוחה

במקבץ תמונות בתקנים הפופולריים.

התוכנה יודעת להתאים את התמונות אוטומטית לגודל ולרוחב המסך, ומאפשרת לסורק שליטה בפרמטרים נוספים, שהופכים את התוצאה נוחה ונגישה.

במילים אחרות: אידיאלי להעברת מוצר מבוסס תמונות, כמו חוברת קומיקס, למחשב. במקום לעבור תמונה־תמונה, להגדיל ולהקטין ידנית - המשתמש פשוט מגולל בין התמונות וקורא בניחותא את ההרפתקה האחרונה של בלייד מחסל הערפדים. את התוכנה ניתן להוריד חינם ברשת.

חיפוש קצר באתרי הביטורנט המובילים או בכלי החיפוש של אימיול יגלה מאות חוברות קומיקס בפורמט ‭,CBR‬ ולא צריך להסתפק בחוברות בודדות. בדומה לפיראטים המוזיקליים, שהחלו להעלות לרשת דיסקוגרפיות שלמות (קבצים הכוללים את כל הדיסקים של אמן מסוים) - גם פה תוכלו למצוא סדרות שלמות מאוגדות בקובץ אחד. למה לנבור בערימות של חוברות משומשות אם אפשר למצוא את הכל ברשת?

הקאמבק של גיבורי העל

חברות התקליטים ואולפני הסרטים מתלוננים כבר מספר שנים על פגיעה במכירות בגלל הפיראטיות ברשת. בניסיון לעצור את משתפי הקבצים, ירו ברוני המוזיקה והקולנוע בכל התותחים הכבדים: תביעות משפטיות, לוחמה טכנולוגית, ובאחרונה נסיונות להציע חלופות חוקיות, דוגמת חנויות מקוונות לממכר שירים וסרטים.

אך מה באשר לתעשיית הקומיקס? מה היא עושה בעניין? עוד לפני עידן פיראטיות הרשת סבלו חברות הקומיקס מנפילה חופשית במכירות. הצרכנים גילו אפיקים חדשים לצריכת הפנטזיות שהציעו: משחקי המחשב והקונסולות, שהפכו לענף בידור מכניס יותר אפילו מתעשיית הקולנוע; סרטי האפקטים הגדולים, שהפכו לגדולים עוד יותר; שוק הקולנוע הביתי שייצר יותר ויותר סיבות להישאר בבית מול המסך הקטן, האינטרנט ועוד.

מה שהציל את התעשייה הוא היכולת להתחבר למגמות החדשות: החל מסוף שנות התשעים הופצצו מסכי הקולנוע בסרטים המבוססים על גיבורי הקומיקס הוותיקים, שהכניסו לחברות המחזיקות בזכויות היוצרים - בעיקר מארבל ודי־סי - מאות מיליוני דולרים. תוסיפו לכך מוצרים נלווים (תיקי באטמן וספיידרמן שקניתם לילדים לקראת שנת הלימודים החדשה, למשל‭;(‬ סדרות טלוויזיה בהשראת הסרטים, מכירות DVD‬ - ותקבלו תעשייה שנהנית שוב מזרימת מזומנים לקופה.

החבירה לקולנוע ולחברות המשחקים הוכיחה את עצמה כמוצלחת לא רק ברמת ההכנסות. הפופולריות של גיבורי הקומיקס באולמות הקולנוע ועל גבי מסכי המחשב של בני הנוער החזירה לתודעה גם את חוברות הנייר הצבעוניות. בשנים האחרונות חווה התעשייה עלייה מרשימה במכירות.

נתוני איגוד מפיצי הקומיקס האמריקני (דיאמונד) מרשימים: ב־2005 נרשמה עלייה של כ־‭10%‬ במכירת חוברות וספרי קומיקס, ושווי השוק בצפון אמריקה טיפס מכ־400 מיליון דולר - ל־450 מיליון. מדובר בחזרה לרמות שהציגה התעשייה באמצע שנות התשעים, לפני שהחלה ההידרדרות במכירות.

אבל משהו כאן לא מסתדר. אף שניתן להשיג את חוברות הקומיקס ברשת בחינם, מכירות החוברות בדוכנים לא נפגעו - ואפילו מראות שיפור משמעותי. איך זה קורה?

”אהבתם? תקנו‭”!‬

בקבוצות הדיון המוקדשות לנושא מספקים כמה וכמה הסברים. הראשון הוא אלמנט האספנות. חובבי קומיקס רבים אוספים את החוברות כתחביב, וככל שעובר הזמן צוברות החוברות אפילו ערך כספי נאה. תשאלו את הבמאי קווין סמית, שהכסף שהרוויח ממכירת אוסף הקומיקס שלו הספיק להפקת סרטו הקולנועי הראשון, “מוכרים בלבד‭.“‬

בנוסף, חלק מאוהבי הז׳אנר עדיין מעדיפים את הדבר האמיתי: חוברות שניתן למשש ביד.

סיבה נוספת לכך שהמכירות עדיין פורחות אפשר למצוא במשפט המפתה "נסה לפני שאתה קונה‭."‬ בעמוד האחרון בחלק ניכר מהחוברות הסרוקות שאפשר להוריד בחינם, תמצאו את ההמלצה החמה “אהבתם? תקנו‭.“!‬

במקום לדפדף בחנות, תחת מבטו הזועם של המוכר ("‬כאן זו לא ספריה"),‬ אתם יכולים לקרוא את החוברת בניחותא על מסך המחשב, ולהחליט אם לרכוש אותה או לא. וטענה מקורית נוספת לסיום: חלק מהמורידים צורבים את החוברות הדיגיטליות ומעבירים אותן הלאה, לאנשים שלא מכירים את המדיום. המשמעות: יצירת לקוחות חדשים לתעשייה. יפה מצידם.

בתעשיית הקומיקס, בכל מקרה, לא יושבים על זרי דפנה. הראשונה להבין את המגמה הייתה חברת מארבל, בעלת הזכויות למותגים כמו ספיידרמן, אקס־מן, ארבעת המופלאים ועוד. ב־2003 החלה החברה למכור תקליטורים ועליהם גירסאות דיגיטליות של חוברות קלאסיות. מהר מאוד הבינו במארבל שזה לא מספיק, ועברו לקומיקס דיגיטליים ברשת. מארבל מציעה כיום באתר שלה גירסאות דיגיטליות של החוברות שלה, בפורמט מתוחכם ונוח מזה שמציעות רשתות שיתוף הקבצים.

הגירסה של מארבל מציעה חוויית דפדוף המזכירה עלעול בחוברת בעולם האמיתי (דומה למה שמציע אתר האינטרנט הישראלי של מגזין טיים־אאוט),‬ כולל אפשרויות של קפיצה “חכמה“ בין הפאנלים השונים, זום ועוד. הקריאה היא בחינם: אתם רק צריכים להירשם. אף שהכל בחינם, מארבל עדיין מרוויחה משהו: היא זוכה בבסיס לקוחות מרשים, שניתן לשווק לו מוצרים שונים - וכדי להוסיף עוד קצת כסף לקופה, היא כוללת בחוברות גם פרסומות.

המתחרה הגדולה די־סי , ‬בעלת הזכויות לבאטמן ולסופרמן, קצת מפגרת מאחור. היא מציעה הצצה לחוברות שיצאו לשוק או ייצאו בקרוב, בדמות קבצי ‭,PDF‬ שכוללים רק חלק מהחוברת.

חברת דארק הורס , שמפרסמת את עלילות קונאן הברברי ומלחמת הכוכבים, מציעה גירסה משלה לקומיקס דיגיטלי, עם אפשרויות דפדוף אבל ללא זום. באופן כללי הקריאה פחות נוחה מאשר בחוברות הדיגיטליות של מארבל.

מנגד, יש כבר אתרים שמנסים למכור את הקומיקס הדיגיטלי כמוצר לכל דבר, ולא רק כאמצעי לקידום מכירות. האתר ‭duck soup‬ מציע קומיקס דיגיטליים למכירה. המחיר: 50 סנט, כשישית ממחיר חוברת רגילה בחנות. למה לצאת מהבית ולהוציא הרבה כסף, אם אפשר להישאר מול המסך, להקל את הנטל על כרטיס האשראי ולהנות ממוצר חוקי לגמרי.

ההשוואה בין תעשיית המוזיקה לתעשיית הקומיקס בעייתית. חוויית הקריאה האינטרנטית שונה באופן משמעותי מדפדוף במוצר שמקורו ביערות הגשם בברזיל - בעוד שהלהיט האחרון של ג׳סטין טימברלייק נשמע אותו דבר ב־iPod ובמערכת הסטריאו. אבל קשה להתעלם מהיחס השונה של התעשיות למדיה החדשה.

בעוד שתעשיית המוזיקה נעמדת על רגליה האחוריות וזועקת חמס, מפגינה תעשיית הקומיקס גמישות ויכולת הסתגלות מרשימה למצב החדש. היא חוברת לאמצעי התקשורת שאיימו עליה, והופכת אותם לכלים שמשרתים את מטרותיה ומסייעים לה להכניס עוד כמה חבילות מרשרשים לכיס.

יהיה מעניין לראות, בעתיד הקרוב, איך משפיעים יחסי הגומלין עם האינטרנט על חייהם הסוערים של ספיידרמן, סופרמן וחבריהם לובשי הגלימות והטייטס.