הכי מטוקבקות
    שונאת את הגוף שלך?
    את לא היחידה. לכל אחת יש ימים שבהם היא פשוט מתבאסת מאיך שהיא נראית, ושום שופינג לא ישפר את ההרגשה הזאת. אז איך אפשר לשדרג את דימוי הגוף שלנו ולהרגיש יותר טוב עם הירכיים שסבתא הורישה לנו? הנה כמה רעיונות

    כמה פעמים שאלת את עצמך מי הבחורה הזאת שמסתכלת עלייך מהראי, למה השיער שלה זוהר ונעים כמו צמר פלדה ולמה הגוף שלה איבד פרופורציות כמו פרשת ג'קו? וכמה פעמים קראת ריאיון עם דוגמנית מושלמת, שנשבעה שהייתה שמחה להחליף כמה איברים ושהיא ממש מתעבת את תנוכי האוזניים שלה? אז נכון שיש כמה בנות מזל שמרוצות מהגובה, מהעור וממידת החזייה שלהן, אבל בינינו, כמה כאלה את מכירה? תציצי בסקר שעשינו לא מזמן ותראי כמה מצביעים לא לגמרי מרוצים מאיבר מסוים בגוף שלהם.

     

    "מתבגרים, באופן טבעי, לא חיים בשלום עם גופם בגלל השינויים הפיזיים, ההורמונליים והרגשיים שעוברים עליהם", מסבירה עינת צוברי, עובדת סוציאלית

    קלינית ואחראית היחידה להפרעות אכילה במרפאת "הנוטרים" ברעננה (השייכת למרכז לבריאות הנפש "שלוותה" מקבוצת "שירותי בריאות כללית"). "עם סיום גיל ההתבגרות אמורה להתפתח קבלה עצמית של הגוף כמו שהוא, כלומר, בחורות בשלב הזה אמורות להשלים עם העובדה שהן ירשו את העיניים החומות של סבא ואת הירכיים הרחבות של סבתא. בתרבות שלנו, הרדיפה אחר הרזון, שרובנו לא יכולות לעמוד בו מבחינה גנטית, גורמת לכך שלא נורמלי ולא מקובל לקבל את עצמך כפי שאתה ויש חיפוש מתמיד אחר שינויים".

     

    מתי אי הקבלה הזו נחשבת בעיה ממשית?

     

    "הרבה נשים לא מרוצות מהגוף שלהן, אבל אם הן מתחילות דיאטות חריפות, מסירות שיער באופן קיצוני, עוסקות בספורט בכפייתיות ומתכננות ניתוחים פלסטיים יוצאי דופן, אז הבעיה בדימוי העצמי הופכת מנורמטיבית לכזו שדורשת טיפול. בחברה שלנו יש אובססיית גוף, נשים רבות רודפות אחרי רזון וגברים רבים אחרי שרירים, אבל השאלה היא עד כמה העיסוק הזה פוגם ביכולת התפקוד. אם, למשל, מישהי מגיעה למצב שהיא מסתגרת בבית בגלל התחושה השלילית לגבי הגוף שלה, או לא מסכימה שהחבר שלה ייגע בה, רצוי שתפנה לעזרה מקצועית".

     


    תזכרי, דורות של נשים סבלו לפנייך מבעיית דימוי הגוף שלהן (צילום: סי די בנק)

     

    ואם הבעיה שלך לא עד כדי כך קיצונית, אבל בכל זאת יש ימים שאת לגמרי מתבאסת מאיך שאת נראית? תקראי את הכתבה הזאת ותמצאי בה רעיונות לעידוד הגוף והנפש. כל המרואיינים הדגישו שאין להם פתרונות קסם, ובכל זאת הסכימו לשתף אותנו בשיטות שלהם לשדרוג דימוי הגוף המורכב שלנו.

     

    תגדירי מה את באמת רוצה לשנות

    "קודם כול תגדירי לעצמך חזון", מציעה רחל וקנין, מאמנת אישית. "תשאלי את עצמך אם את מרגישה ששינוי ספציפי, כמו ניתוח אף או ירידה במשקל, יהפוך אותך למאושרת ויספק אותך. אם כן, תעשי את השינוי הזה. לא פעם ראיתי בחורות שעשו ניתוח או דיאטה מבוקרת, והדימוי העצמי שלהן השתפר. לעומת זאת, אני מכירה גם נשים שעשו ניתוח כזה או אחר שלא הועיל כלל לביטחון העצמי שלהן. לכן צריך לעשות חשיבה מאוד רצינית כדי לוודא מה הבעיה שמפריעה לך ואם היא נקודתית, ולטפל בה בהתאם".

     

    תכיני רשימת אנשים לא יפים אבל נכונים

    כדי שתפנימי שמראה הוא לא בדיוק הפרמטר היחיד שמגדיר אותנו, וקנין מציעה שתחפשי אנשים שלא נראים כמו דוגמני-על ובכל זאת נתפסים בעינייך כמצליחנים. תגלי שיש המון שחקנים, זמרים, חברים ובני משפחה חכמים ומוכשרים שהצליחו בתחומים שונים, גם בלי יופי "רשמי", ושדף אחד לא יספיק בשביל הרשימה הזאת.

     

    וגם רשימה של דברים שאת אוהבת בעצמך

    תכיני לעצמך "מאגר עוצמות". מה זה אומר? רשימה של כל הדברים הטובים שיש בך. "כל אדם מביא משהו לעולם", מסבירה וקנין, "ואני מציעה לך לברר מה את מביאה לעולם ומה יש בך שאין באף אחת אחרת. בנוסף, אני ממליצה לעמוד מול המראה, להכין רשימה של איברים שאת אוהבת בגופך ולחשוב מה יש במראה שלך שמאפיין את מי שאת". בטוח תמצאי איבר שאת מחבבת, בנוסף לטחול וללבלב.

     

    תעשי לעצמך דמיון מודרך

    אלי אליוביץ, מטפל בדרמה בשילוב עם אמנויות אחרות, מטפל בהפרעות אכילה ומעביר סדנאות בנושא דימוי עצמי, מציע שני תרגילי דמיון מודרך שאת יכולה לעשות בעצמך. "התרגיל הראשון הוא מעין נדידה מחשבתית בזמן. תיזכרי בנקודה מסוימת בעבר שהשפיעה על דימוי הגוף שלך. זאת יכולה להיות חוויה מכל סוג, ואפילו הערה שנצרבה לך בתודעה, כמו 'איך את לבושה?!' או 'תסתכלי איך את אוכלת', כל חוויה שהופנמה והפכה למשפיעה לאורך זמן.

     

    "השלב השני הוא לחזור שוב ברכבת דמיונית מההווה לנקודה הזאת, אבל הפעם כדי להגיד משהו טוב לאותה דמות שאמרה את המשפט המכאיב. אפשר להגיד לה שאת סולחת לה ואוהבת אותה, או שאת מבינה שמה שנאמר לא היה בכוונת תחילה. בצורה כזו עושים מעין תיקון.

     

    "תרגיל נוסף הוא לבחון את הדימוי העצמי שלך על מעין סקאלה מ-1 עד 10. במספר 1 את מרגישה רע מאוד עם הגוף שלך, וב-10— מצוין. נניח שבחורה מגדירה את עצמה על 5, אז צריך לשאול מה קורה שם, ב-5: מה את מרגישה? איך מתייחסים אלייך? איך את תופסת את עצמך? אחר כך עוברים ל-10 ובודקים מה קורה שם, איך העולם ייראה ורוד. ואז תחשבי איך את יכולה לעבור מ-5 ל-6. תשאלי את עצמך מה קורה ב-6, איך מתייחסים אלייך שם, ומשם תעברי בצעדים קטנים לשלב הבא. העניין הוא לא לקפוץ ישירות מ-5 ל-10, אלא מ-5 ל-6. לא צריך לעשות שינויים גדולים על ההתחלה, אפשר ללכת בצעדים קטנים, זה פחות מבהיל ויותר יעיל".

     

    תזכרי שלפעמים הגוף הוא רק תירוץ

    "נגיד שיש אירוע חברתי שקשה לך להשתחרר בו ואת בלחץ. העיסוק בגוף עוזר לך להתמודד עם המבוכה", אומרת סיגל נוסבוים-פלינט, מטפלת בפסיכודרמה בסובלים מהפרעות אכילה ומהפרעות בדימוי גוף ב"מכון פורום לפסיכותרפיה". "לפעמים מאחורי ההרגשה השלילית כלפי הגוף מסתתרת הרגשה שלילית כלפי משהו אחר. במקום לתת לעצמך להרגיש 'אני לא כל כך רוצה להיות פה', רגש שאת רואה בו דבר שלילי, את חשה אי נוחות בגוף. כך יכול להיווצר מצב שבמקום לחוש שאת לא רוצה שבחור מסוים ייגע בך, את מרגישה גועל כלפי הגוף שלך ולא מזהה את מקור הרגש הזה. אל תתעלמי מהאי נוחות, תנסי לתרגם אותה לרגש ולהבין מה באמת מפריע לך, הגוף או משהו אחר".

     

    תקראי את "מיתוס היופי"

    מעיין קרת, דוגמנית ומרצה על דימוי גוף, ממליצה לקרוא את הספר "מיתוס היופי" מאת נעמי וולף, כדי להבין שגם לפנייך כבר סבלו דורות של נשים מאותה בעיה. הספר, שחולל סערה כשיצא בארצות הברית בשנות התשעים, מציג את דימוי היופי הנשי כמכשיר שליטה מדכא שמפעילה התרבות המערבית על נשים.

     

    קרת מזכירה שיש מי שמרוויח מהעיסוק האינסופי בגוף: "החברה מעודדת אותנו לא להרגיש טוב עם עצמנו, והפרסומות משדרות לנו שאם נקנה משהו נרגיש טוב יותר. חשוב להבין שמאחורי זה עומדים אינטרסים שיווקיים וכלכליים. החברה שלנו מעודדת בחורות לא לאהוב את עצמן כמו שהן, כי זה משתלם לתאגידים ולמפרסמים. מבט ביקורתי יכול לעזור לך בשינוי הפנימי".

     

    תתרכזי רק בעצמך כשאת עושה ספורט

    קרה לך שחטפת דיכאון בשיעור מדרגה, ספינינג או אפילו פילאטיס רק כי הסתכלת על הבחורה המורעבת שלידך וקיללת אותה בלב? אז מעכשיו פשוט תפסיקי להסתכל. רויטל זבולונוב, כוריאוגרפית ומנהלת בית הספר למחול "Re-vital", מטיפה לרקדניות שלה להסתכל רק על עצמן במראה כשהן רוקדות. "אני עוברת ובודקת שהעיניים שלהן לא משוטטות ושהן מסתכלות רק על עצמן", היא מגלה. "ההתבוננות על עצמך במקום על אחרים מקטינה את התחרותיות ומונעת השוואות תמידיות ומיותרות. בכל הזדמנות מחמיאים לי כמה שהרקדניות בסטודיו יפות גם אם הן לא הכי רזות, בזכות הביטחון העצמי שנרכש דרך התנועה". ואם לא נתקלת בבעיה הזאת כי את שונאת להתעמל, זה הזמן להתחיל בספורט נטול מראות, כמו הליכה או רכיבה על אופניים.

     

    ואילו דנה בגים, עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות ומפתחת התוכנית "מיומנויות החיים בצבע", מזכירה שיש תחום שבו אגן רחב ובטן מפוארת הם דווקא יתרון: ריקודי בטן. "ריקודי בטן יכולים לעזור לך להתחבר לנשיות שלך ולהכיר את גופך מזווית אחרת", היא טוענת. אז יאללה, תתחילי לחפש צעיף.

     

    תשקיעי בגוף שלך

    חזרת משיעור ריקודי בטן? בגים מציעה שתפרגני לגוף שלך ותודי לו על התפקוד היומיומי התקין (טפו טפו). ולא, היא לא מתכוונת רק לגלוסים ולמסקרה דו-צדדית. "טיפולים כמו שיטת גרינברג, שיאצו ואפילו מסז'ים מפנקים ילמדו אותך להקשיב לגוף שלך ולשפר דפוסי התנהגות שמתבטאים בגוף. הגוף שלך יודה לך גם אם תספקי לו תזונה מסודרת ומנוחה שמגיעה לו. חוצמזה, בכל פעם שעולה לך מחשבה ביקורתית ומרושעת כלפי עצמך, תכריחי את עצמך לחייך. החיוך משנה את המצב התודעתי וגם מסב את תשומת הלב למידת הביקורתיות שלנו כלפי עצמנו, מה שיכול לשפר את ההרגשה".

     

    לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה שונאת את הגוף שלך?
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מול המראה
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    כמה נשים שמרוצות מהגוף שלהן את מכירה?
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    כמה העיסוק בגוף שלך פוגם ביכולת התפקוד שלך
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    ynet ספיישל
    כתבו לנו