המדור הגנטי לחיפוש קרובים
מאגר נתונים גנטי של ניצולי שואה, יאפשר בעתיד לקשר בין שרידים הנחשפים ברחבי מזרח ומערב אירופה המתפתחת ולסייע במציאת קרובי משפחה שאבדו. במחקר מעורבים מיטב החוקרים מתחום הזיהוי הגנטי, ונעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ביותר הנמצאות בחזית המחקר. מובילי הפרויקט: "הזיכרון שטמון בכרומוזומים הוא זיכרון קבוע, המתגבר על הזקנה ומגבלות הזמן"
אמי איבדה את רוב משפחתה בשואה, אבל גורלו של אחד מאחיה נותר עלום. מכרים שראו אותו במחנות בפולין כמה ימים לפני תום המלחמה הופתעו לגלות שהוא פשוט נעלם. יותר משישים שנה חלפו מאז, ועדיין מהבהבת בנו תקווה קלושה שאולי שרד, ושצאצאיו מנהלים חיים שאיננו יודעים עליהם דבר. גם סבו של סיד מנדלבאום נעלם באירופה ב-1943, ולכן, כשקרא בנובמבר 2005 על חשיפה של שרידי קורבנות בגרמניה בעקבות הכשרת קרקע לבנייה באיזור שטוטגרט, הוא החליט להקים מאגר שירכז מידע גנטי של קורבנות שואה, ניצולים וצאצאיהם בני הדור השני והשלישי.
התקווה היא שמאגר נתונים גנטי זה יאפשר בעתיד לקשר בין שרידים הנחשפים ברחבי מזרח ומערב אירופה המתפתחת, ויסייע במציאת קרובי משפחה בין מספר רב של יתומים החיים כיום בישראל וארה"ב. המאגר יוכל גם לאפשר סגירת מעגל עבור ניצולים רבים, שמקום קבורת יקירם לא נודע.
מנדלבאום יצר קשר עם הגנטיקאי מייקל האמר מאוניברסיטת אריזונה, שהוא בעל ניסיון רב ומומחה בפיתוח סמנים גנטים המשמשים בחקר ובזיהוי תהליכים אבולוציוניים והיסטוריים הקשורים במוצא האדם. יחדיו, הם ייסדו את פרויקט הדנ"א של השואה (The DNA Shoah Project).
המאגר אמור להכיל בעיקר דוגמאות דנ"א מניצולים חיים ומבני משפחתם, שייאספו באמצעות הברשה קלה של הלחי הפנימית, שיטה פשוטה ומהירה למיצוי דנ"א. בשיחה עם "סיינטיפיק אמריקן ישראל", אמר מנדלבאום שאיסוף דגימות החל במערב ארה"ב, יתרחב בראשית 2007 למזרחה ובאביב ייערך גם בישראל.
תעלומות היסטוריות נחשפות
תיעוד השואה ופענוח מידע גנטי לפתרון תעלומות היסטוריות אינו זר למנדלבאום. ב-1981 הוא הקליט עדויות של ניצולים בשביל ארכיון השואה של אוניברסיטת ייל, ומאוחר יותר עמד בראש הצוות שהפריך באמצעות ניתוח דנ"א את טענתה של אנה אנדרסון שהיא אנסטסיה בתו של הצאר ניקולאי השני. בשנים האחרונות הוא הקים ארגון בין-לאומי וצוות חשיבה כדי לסייע בחיסול העוני והרעב בעולם.המחקרים של האמר עוסקים בחקר השונוּת הגנטית בין בני אדם, כדי להבין את האבולוציה של האדם ולחשוף את מקורותיו. האמר השתתף גם במחקר שהראה שהכוהנים היהודים של היום הם צאצאים בעלי סדרת סמנים גנטיים ייחודים משותפים. כיום הוא מנהל מתקן לניתוח גנומי ולטכנולוגיות ליבה באוניברסיטת אריזונה, בו יערכו האנליזות של פרוייקט השואה. המתקן מתמחה במתן שירותי ניתוח דנ"א מסוג זה ובפיתוח שיטות חדשות המיושמות כיום בשני פרויקטים מרכזיים שבהם משתתף המתקן - הפרויקט הגנוגרפי של נשיונל ג'אוגרפיק (The Genographic Project) ופרויקט "אילן היוחסין הגנטי" (Family Tree DNA).
הוכחת קשר משפחתי או פלילי באמצעות ניתוח דנ"א אינה שיטה חדשה והיא משמשת תדיר לעריכה של בדיקות אבהות, זיהוי גופות וחקירה בזירת הפשע. אבל מציאת קשר משפחתי בין ניצולי שואה מציבה בפני החוקרים אתגרים מדעיים, שרק לאחרונה ניתן להתחיל ולהתמודד עמם. ראשית, אין מדובר במציאת קשר בין קרובים מדרגה ראשונה אלא קרובי משפחה רחוקים יותר - דבר המצריך השוואה של מידע גנטי נרחב יחסית. בזכות שיטות חדשות למיצוי זול ומהיר של דנ"א, ניתן כיום לעבד כמות גדולה של מידע - בפרק זמן קצר יותר.
בנוסף, שיטות ביואינפורמטיות חדשות, שפותחו בעקבות אסונות מודרניים, עשויות לסייע בתהליך ההתאמה בין אנשים. לדוגמה, באסון הצונאמי שהתרחש ב-26 בדצמבר 2004 בדרום-מזרח אסיה, נהרגו משפחות שלמות וגופות הנספים וחפציהם האישיים המשמשים למיצוי דוגמאות דנ"א פוזרו על פני שטחים נרחבים. זיהוי החללים ומציאת קרובי משפחותיהם חייבו פיתוח שיטות חדשות ותוכנות שיהיו מסוגלות לזהות משפחות שלמות ולמצוא קרובים רחוקים.
חברת Gene Codes מאן הרבור שבמישיגן היא אחת החברות שפיתחה תוכנה מסחרית לזיהוי משפטי של דנ"א שמשמשת את חוקרי התובע המחוזי של מדינת ניו יורק, וסייע גם לזיהוי שרידים של הרוגי המתקפה על מגדלי התאומים. החברה תרמה את התוכנה לפרויקט השואה, והעמידה לרשות החוקרים כוח האדם ושרתי המחשב הדרושים להפעלתה. נשיא החברה, האוורד קאש, אף משמש כאחד היועצים במחקר. יועץ בכיר נוסף בפרויקט הוא חתן פרס נובל ג'יימס ווטסון שהיה שותף בגילוי מבנה הסליל הכפול של הדנ"א.
בניית המאגר הגנטי הוא השלב הראשון בפרויקט הדנ"א של השואה. בעתיד מקווים היוזמים כי אמצעי זה יסייע בזיהוי שרידי אדם המתגלים באירופה ובבחינת התאמתם לניצולים וצאצאיהם. "הכלכלה המתפתחת באירופה מביאה להרחבת רשת הדרכים ולבנייה בתוך שטחי יער, מה שמגדיל את הסיכוי לחשיפה של שרידי אדם וקברי אחים", אומרים מנדלבאום והאמר.
לדבריהם, "יש לנו חלון הזדמנויות של 25-20 שנה לאסוף דוגמאות, אחר כך יהיה אפשר לזהות שרידים שיתגלו גם בעתיד הרחוק. מספר הניצולים מצטמצם והולך, וזיכרונם מיטשטש, ולעומת זאת, הזיכרון הטמון בדנ"א שבכרומוזומים ובמיטוכונדריה הוא זיכרון קבוע המתגבר על הזקנה".
איסוף הנתונים בישראל
בהתאם לנתונים שנתקבלו ממוזיאון השואה בוושינגטון חיים כיום בישראל כ-250,000 ניצולים וכ-70,000 חיים בארה"ב. באביב מתוכנן להערך כנס חניכת הפרויקט בישראל, במהלכו יסבירו יוזמי הפרויקט לקהל הרחב את תהליך האיסוף, יצירת המאגר וחשיבותו העכשווית והעתידית.
בינתיים, אפשר להוריד דפי רישום ומתן מידע אישי ומשפחתי באתר הפרויקט www.dnashoah.info. כמו כן אפשר ליצור קשר לשם קבלת הסברים והדרכה נוספים מנציגת הפרויקט בישראל, ד"ר תמר ארז, בכתובת shoa_project@yahoo.com. ד"ר ארז קיבלה את תוארה בביולוגיה אבולוציונית בהנחייתו של פרופסור האמר והינה שותפה פעילה מזה ארבע שנים בצוות המפתח ומשתמש בסמנים גנטים לבני אדם ובעלי חיים למטרות זיהוי והתאמה גנטיים.
הכותב הוא העורך המדעי-תפעולי של סיינטיפיק אמריקן ישראל ועומד בראש תכנית תרבות-מדע בחמד"ע.
