כבר אין שחקנים כאלה - על אגדת פרנץ פושקאש
הוא כונה "השמנמן הנמוך", אבל היה הסקורר הקטלני ביותר בתולדות המשחק. הגלאקטיקו המקורי שלא זכה להניף את הגביע העולמי. אוהבי הכדורגל נפרדים מאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה - פרנץ פושקאש
לרבים קצת קשה לקבוע מי גדול הכדורגלנים בהיסטוריה. מה שבטוח, בכל רשימה, כולל זו שהפכה אולי לרשמית והמדוייקת ביותר (של ההתאחדות הבינ"ל לסטטיסטיקה), יופיע שמו של פרנץ פושקאש בעשיריה הראשונה (ברשימה המוזכרת הוא דורג במקום השישי). פושקאש, לבטח גדול כדורגלני הונגריה בכל הזמנים ומי שנחשב עד היום ל"שחקן השמאלי הטוב ביותר", נולד בבודפשט ב-2 באפריל 1927.
מי שהיה צופה כיום בפושקאש, לא היה יכול להבין כיצד הפך הבחור השמנמן והנמוך הזה לשחקן כדורגל. מבנה הגוף העגלגל יכול היה להטעות כל אחד, אבל בתוכו התחבא שחקן אינטיליגנטי, זריז, טכני, עם רגל שמאל אדירה וסיומת מעולה - הקטלנית ביותר בהיסטוריה על פי דפי הסטטיסטיקה. פושקאש זכה בתארים בלי סוף וכבש שערים בקצב של מכונת ירייה, אבל לא הצליח לשים את ידו על הפרס הגדול מכולם - הגביע העולמי.
הוא היה המנהיג והבורג החשוב ביותר ב"נבחרת הזהב" ההונגרית שביצעה מהפכה בענף והניחה את היסודות ל'טוטאל פוטבול' המפורסם של הולנד. אגב, גם מי שהנהיג את הולנד שני עשורים מאוחר יותר, יוהן קרויף, מעולם לא זכה להניף את אותו גביע.
בין השנים 1950 ל-1956, הונגריה של פושקאש ניצחה 43 מ-51 משחקים בהם כבשה בממוצע יותר מארבעה שערים למשחק. רגע השיא בעיני רבים, היה אותו משחק בלתי נשכח בוומבלי, בו ניצחה הונגריה את אנגליה 3:6 בביתה שבלונדון. אנגליה נחשבה אז לנבחרת בלתי מנוצחת בביתה ואותו 3:6 מופלא זכה לכינוי 'משחק המאה'. "מעולם לא ראיתי אף אחד לא משחק כך", שיחזר טום פיני, קשר נבחרת אנגליה באותו משחק ב-1953. "זו היתה תצוגת כדורגל מדהימה, משהו שגרם לך להרגיש יראה מסויימת".
אלפרדו די סטפנו. שותף לקבוצה הגדולה של ריאל מדריד (צילום: איי פי)
הונגריה הגיעה לוומבלי כנבחרת אירופית שאסור להקל בה ראש אחרי זכייה במדליית הזהב באולימפיאדת הלסינקי של 1952, אבל יצאה משם כיריבה הלא-בריטית הראשונה שמנצחת באיצטדיון האגדי וכמי שזעזעה את הכדורגל העולמי בכלל ואת האנגלי בפרט. פושקאש כבש שלושער באותו משחק, כולל גול שנחשב לאחד הגדולים בתולדות הענף. הניצחון בוומבלי היה חלק מרצף מדהים של 32 משחקים ללא הפסד - שיא שעומד עד הים וספק אם יישבר. הרצף הגיע לסיומו ברגע הכי טראגי, גמר הגביע העולמי בשווייץ 1954.
"נבחרת הזהב"
לפני שנגיע ל"נס של ברן", נתחיל מבראשית. פושקאש כמו נהנה משתי קריירות שונות - האחת בהונבד הגדולה של תחילת שנות ה-50 והשנייה בריאל מדריד של סוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 - ככל הנראה קבוצת הכדורגל הטובה ביותר בהיסטוריה. "השמנמן הקטן" גדל בבית שאכל ונשם ספורט והחל לשחק באופן מקצועני כבר בגיל 12 בקישפשט תחת אביו. כילד ראה איך הונגריה מגיעה עד גמר המונדיאל ב-1938 תחת אלפרד שייפר בהפסד 4:2 לאיטליה שהותיר אצלו חותם.
קישפשט הפכה בתקופת מלחמת העולם השנייה להונבד, קבוצת הצבא. שחקניה קיבלו דרגות צבאיות ופושקאש הפך לרס"ר, עובדה שזיכתה אותו בכינוי "המייג'ור הדוהר". ב-1949 הביא הצבא להונבד את הטובים שבשחקני הונגריה, ביניהם זולטן צ'יבור ושנדור קוצ'יש. פושקאש לקח מנהיגות מהרגע הראשון ובאותה עונה כבש 50 שערים שהביאו אליפות קלילה לקבוצה ותואר אישי (מלך השערים). אחר כך זכתה הונבד בעוד ארבע אליפויות, בהן כיכב פושקאש שלוש פעמים כמלך השערים.
ב-1945 לבש פושקאש את חולצת הנבחרת בפעם הראשונה וכבש בבכורה (2:5 על אוסטריה הגדולה של אותה תקופה). בסך הכל רשם פושקאש 85 הופעות בלתי נשכחות והיה אחראי לתקופת הזהב של הכדורגל ההונגרי ביחד עם צ'יבור וקוצ'יש. תקופה שהסתיימה בגמר הגביע העולמי ב-1954.
הונגריה הרשימה את כולם במשחקי ההכנה לטורניר (כולל עוד תבוסה לאנגלים, הפעם 1:7 בבודפשט). בדרך למשחק הגדול היא הדיחה את ברזיל ברבע הגמר ואף הביסה גרמניה 3:8 בשלב הבתים. גשם נדיר החל לרדת באיצטדיון בברן במהלך משחק הגמר ב-4 ביולי ואולי סימן על הבאות. פריץ וולטר, הקפטן הגרמני, אהב לשחק בגשם ולמרות שהונגריה הגיעה כפייבוריטית ברורה, היתרון שלה נמחק כשנודע כי פושקאש מתכוון לעלות למגרש כשהוא פצוע.
זה לא הפריע לשמנמן לכבוש כבר בדקה ה-6 בדרך ל-0:2 מהיר. אבל גרמניה לא ויתרה ועוד לפני שריקת המחצית החזירה שני שערים תוך 10 דקות. עד לדקה ה-84 לא הפסיקו ההונגרים להחמיץ, עד שהלמוט ראן קבע 2:3 לגרמניה. עד לסיום עוד הספיק פושקאש לכבוש שער שנפסל ושלח את הגרמנים לחגוג, כשההונגרים מסרבים להאמין. הרצף הסתיים ברגע הלא נכון, ההזדמנות חמקה וספק אם אי פעם תחזור.
הגלאקטיקו הראשון
אחרי שברית המועצות כבשה את הונגריה ב-1956, החליט פושקאש לערוק למערב. סירובו לחזור למולדתו הניב עונש השעיה מפיפ"א שאסר עליו לשחק במשך שנתיים. את אותן שנים הוא העביר בספרד, אוסטריה ואיטליה, שם גם הספיק לדחות הצעות מיובנטוס ומילאן. בסופו של דבר, ב-1956 כשהוא כבר בן 31, פתח פושקאש בקריירה שנייה וחתם בריאל מדריד כשלצידו אלפרדו די סטפאנו. בכך הפך פושקאש לגלאקטיקו הראשון, הרבה לפני שהמושג הומצא.
איתו זכתה ריאל מדריד בחמש אליפויות רצופות, בשלושה גביעי אירופה לאלופות, כשפושקאש הופך ל"פיצ'יצ'י" (מלך השערים של הליגה הספרדית) ארבע פעמים. הרביעייה שלו ב-3:7 על איינטרכט פרנקפורט ב-1960, במה שנחשב עד היום למשחק הגמר הטוב ביותר בהיסטוריה של גביע אירופה לאלופות, הפכה אותו לאייקון. ב-1962, רגע לפני משחקי הגביע העולמי בצ'ילה, קיבל ההונגרי אזרחות ספרדית וייצג את מדינתו המאמצת בנסיון אחרון להניף את התואר שברח ממנו. זה נגמר ללא שער וללא גביע.
ב-1993, כשברית המועצות התפרקה ומזרח אירופה עוצבה מחדש, חזר פושקאש להונגריה והתקבל בכבוד מלכים. כמאמן היה פושקאש פחות מוצלח (למרות אליפויות ביוון ואוסטרליה) ותחתיו כשלה הנבחרת ההונגרית. כשחקן אי אפשר להתחרות בסטטיסטיקה שלו. 84 שערים ב-85 ההופעות שלו במדי נבחרת הונגריה, מהווים שיא בלתי שביר. בהונבד הא כבש לא פחות מ-357 שערים ב-354 משחקים ובריאל מדריד הוא הרשית מספר מדהים של 512 שערים ב-528 הופעות. ספק אם בזמן המודרני היה ספורטאי שהגיע למספרים כאלו.
נשיא ריאל מדריד הנוכחי, חואן רמון קלדרון נפרד בעצב מאגדת הכדורגל. "זה אחד מהימים העצובים ביותר עבור אוהדי הקבוצה. כולם כאן העריצו אותו, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. אוהדי הקבוצה בכלל ואלו מהדור שלי בפרט, ירגישו מעתה ריקנות על לכתו של גיבור ילדות".
לפנייה לכתב/ת 
