חדש בחצר מרחביה: החדר של גולדה
עם עלייתם לארץ בשנת 1921, התיישבו גולדה ובעלה מוריס במרחביה, לאחר ששיכנעו את חברי הקואופרציה כי ייהנו מהגרמופון שהביאו מארצות הברית. שנה וחצי אחר כך נאלצו לעזוב. החדר בו התגוררו שוחזר ולאחרונה נפתח למבקרים
חדש באתר חצר הקואופרציה בקיבוץ מרחביה: תצוגה מיוחדת שעיצובה הסתיים לאחרונה, מאפשרת הצצה אל החדר בו התגוררה לפני 85 שנה גולדה מאיר, ראש הממשלה לשעבר, בבואה לארץ בתקופת העלייה השלישית.
גולדה ובעלה מוריס מאירסון הגיעו מארצות הברית בספטמבר 1921, וביקשו להתקבל לקבוצת מרחביה שבעמק יזרעאל. בדיון הראשון שהתקיים בבקשה מצאו חברי הקבוצה את בני הזוג בלתי ראויים להצטרפות, וזאת משני טעמים: ראשית, החלטה עקרונית של חברי הקבוצה לא לצרף אליהם משפחה, היות שלא היו להם עדיין תנאים מתאימים לגידול ילדים. שנית, בני משפחת מאירסון נראו להם כ"אמריקנים מפונקים", שלא יוכלו לעמוד בעבודה הקשה הצפויה להם.
אלא שאז, שלפה משפחת מאירסון את "הנשק הסודי" שהביאה עימה מארה"ב: גרמופון ידני וצרור של תקליטים העשויים נחושת. מול "אוצר תרבות" שכזה לא היו יכולים המתיישבים לעמוד, והמשפחה התקבלה בו במקום לקבוצה.
לא התביישה לעבוד במטבח
כאילו כדי להוכיח לגולדה שאין היא יכולה לעמוד בדרישות, היא נשלחה לעבודות הקשות ביותר מבחינה פיזית: קטיף שקדים, סיקול אבנים ונטיעת עצים. לאחר שראו החברים ש"האמריקנית הזאת" נחושה בדעתה ואינה נשברת, שלחו אותה למטבח - עבודה שנחשבה בזויה מאחר שנשות הקבוצה רצו באותן ימים לקבל על עצמן רק את המטלות הפיזיות הקשות, כדי להראות שאין הן נופלות מן הגברים. אבל גולדה אמרה: "אני לא מבינה למה להאכיל פרות זה כבוד ולהאכיל בני אדם זו פחיתות כבוד", ונחלצה למשימה בנחרצות האופיינית לה. תוך זמן קצר, שיפרה בצורה משמעותית הן את התפריט החד-גוני והן את מראה חדר האוכל, וזכתה בהערכתם של כל חברי הקבוצה.
גם כאשר נשלחה גולדה ללימוד גידול עופות, היא התמסרה לכך בהתלהבות, ובמהרה הפכה ללולנית מקצועית, עד שמכל רחבי העמק באו לראות וללמוד מעבודתה. בהמשך, זכתה להיבחר ל"וועדה המתמדת" (מזכירות-הנהלה) של הקבוצה, ואף כצירה בוועידת התנועה הקיבוצית בדגניה, בשנת 1922.
בעוד שגולדה עשתה חיל במרחביה, לא הצליח בעלה להסתגל למציאות הקשה בקבוצה, לא מבחינה אידאולוגית ולא מבחינת העבודה הקשה. כאשר חלה מוריס ושכב במיטתו שבועות רצופים, הודיע להם הרופא כי עליהם לעזוב בהקדם את מרחביה. במרץ 1923, שנה וחצי לאחר הצטרפותם לקבוצה, נאלץ הזוג לעזוב לתל אביב. מאוחר יותר, חזרה גולדה למרחביה לתקופה של כשנתיים נוספות יחד עם בנה, מנחם. גולדה נפרדה מבעלה, אולם לא התגרשה ממנו. היא נפטרה בדצמבר 1978 בת 80. מוריס נפטר בשנת 1951.
החדר המשוחזר והצנוע, שגודלו 3x2 מטר, ושצמוד אליו פרוזדור בגודל 1x2 מטר, נמצא באחד מבתי האבן בחצר ששימשו למגורים. התצוגה (עיצוב: רונית לומברוזו. עיצוב גרפי: זאב הררי) משחזרת את האווירה בחדרה של גולדה, וכולל גרמופון ישן, דוגמת זה שהביאו עימם בני הזוג מאירסון. בפרוזדור לוח תצוגה, הכולל תמונות וטקסטים הקושרים את גולדה למרחביה.
החנוכה הרשמית של "חדר גולדה" תתקיים באמצע דצמבר בטקס חגיגי ובמעמד בני משפחת מאיר, אנשי מרחביה, ראשי המועצה לשימור אתרים ואורחים רבים נוספים, אולם כבר ניתן לבקר בחדר. הביקור במקום בתשלום ובתיאום מראש בלבד בטל: 052-3638051.
לפנייה לכתב/ת 
