מחקר אמריקני שפורסם לאחרונה גילה שרמות ההורמון הגברי טסטוסטרון יורדות בממוצע באחוז אחד מידי שנה, כך שבתוך עשרים שנה צונחת רמת הטסוטסטרון אצל הגבר בשיעור גבוה מ-20 אחוז. התוצאה היא פגיעה באיכות החיים, החל במצב הנפשי וכלה ביכולת המינית. פיתוח ישראלי חדש מאפשר להחזיר לגוף את יכולת ייצור הטסטוסטרון, והתוצאות מפתיעות.
טסטוסטרון הוא ההורמון העיקרי אצל גברים שאחראי להתפתחות איברי המין. רובו מיוצר באשכים בהשפעת ההורמון LH המיוצר בבלוטת יותרת המוח. ההורמון מצוי גם אצל נשים, שם הוא מיוצר בשחלות. ערכים תקינים של ההורמון אצל גברים נעות בין 437 עד 707 ננוגרם לדציליטר.
רמות נמוכות של ההורמון גורמת לפגיעה במספר מישורים. האחד הוא פגיעה במערכת השלד והשרירים. הטסוטסטרון אחראי על פעילות תקינה של העצמות, הסחוסים, גידים ושרירים. רמות נמוכות של טסטוסטרון גורמת לפגיעה בכוח ובגמישות הגוף כתוצאה מהפגיעה במערכת הגרמית והשרירית. רמות נמוכות של טסטוסטרון גורמות גם לפגיעה בזיכרון, לעייפות, להפרעות דיכאון ולירידה גם בדחף המיני.
אחת הסיבות העיקריות לירידה בטסטוסטרון, היא פגיעה במערכת ניקוז האשכים, הנקראת וריקוצלה. המדובר בהרס של השסתומים החד כיווניים במערכת הורידית של האשכים. כך, חומרי פסולת שהצטברו באשך אינם מצליחים להתגבר על כח המשיכה ולהתפנות. במקביל להצטברות הפסולת נוצרת מערכת לחץ הידרוסטטית המונעת מהאשך לקבל חמצן.
בתוך כך מתחיל תהליך של דליפת פסולת מהכליה אחורה לעבר האשך, מה שגורם לחימום של האשך ולפגיעה בזרעונים. שרשרת הפגיעה הזו מביאה כאמור לפגיעה ביכולת הייצור של ההורמון טסטוסטרון, ש-90 אחוז ממנו מיוצר באשכים.
על פי ההערכות, כמחצית מהגברים מעל גיל 55 לוקים בוריקוצלה. בגיל 70 עולה שיעור הלוקים בוריקוצלה ל-75 אחוז ויותר. ההשערה היא ששחיקה של השסתומים בורידי האשך לאורך השנים, היא הגורמת לשרשרת הפגיעה באשך.
הטיפול המקובל כיום בבעיה הוא ניתוח, במהלכו קושרים את הוריד האשכי באחד האשכים. במצב זה, מופסקת זרימת חומרי הפסולת מהכליה לעבר האשך הגורמת כאמור לחימום האשך. אלא שהקשירה הזו אינה יעילה, משום שהוריקוצלה מתרחשת לרוב בשני האשכים. בתוך כך, זוהתה לאחרונה מערכת מסועפת של נימי דם אותם יוצר הגוף בתגובה לוריקוצלה. מערכת נימים זו גורמת לפגיעה נוספת בניקוז הפסולת מהאשך, מצב שניתוח הוריקוצלה אינו מצליח לפתור.
למטופלים שסבלו מרמות נמוכות של טסוטסטרון, ניתנו זריקות של ההורמון אחת לחודש. אלא שהטיפול הזה נתן מענה לסימפטומים בלבד, ולא לבעיה עצמה הגורמת לפגיעה בהפרשת הטסטוסטרון. בתוך כך, גרם הטיפול למשוב שלישי: כתגובה לזריקות הטסטוסטרון, מפסיקה בלוטת יותרת המוח להפריש את ההרמון LH המורה לאשכים להפריש טסוטסטרון. כתוצאה מכך, מפרישים האשכים פחות טסטסטרון, ו"מתמכרים" לזריקות שהשפעתן הולכת ופוחתת.
בעיה נוספת הקשורה בזריקות הטסטוסטרון נוגעת לתזמון הפרשת ההורמון הטבעי בגוף. הסתבר שההורמון אינו מופרש בזמנים קצובים, אלא בתנודות שונות לאורך היממה. זריקות הטסטוסטרון גורמות לפיזור של ההורמון בגוף, השונה מהתזמון הטבעי, וכך השפעתו של הטיפול התרופתי לא הצליחה להעלים לגמרי את תסמיני המחסור בטסטוסטרון.
ד"ר יגאל גת, גינקולוג יחד עם ד"ר מנחם גורן, מומחה לרדיולוגיה וצנתורים, ניסו שנים ארוכות להתחקות אחר הטיפול המיטבי בוריקוצלה. לאחר שנות מחקר, פיתחו השניים שיטה המחסלת את בעיית ניקוז הפסולת באשך. המדובר בצנתור הסוגר את מערכת כלי הדם הסבוכה שנוצרת כתוצאה מהוריקוצלה. בדרך זו, חוזרים האשכים לייצר את ההורמון בתוך זמן קצר, ולתקופה ארוכה.
וכך זה עובד: תחת הרדמה מקומית, מוחדר צנתר לוריד המיפשעה הימנית. משם מטייל המצנתר עד לוריד הכליה השמאלי, מאתר את הכניסה למערכת הורידים האשכית. במקום זה מוזרק חומר ניגודי המאפשר לראות את מערכת כלי הדם המעקפית שיצר האשך החולה. בשלב זה, מחסל המצנתר את כלי הדם הללו, בעזרת חומרים אוטמי ורידים.
הטיפול מתבצע במשך שעתיים. לאחר כרבע שעה של מנוחה, יכול המטופל לשוב לביתו, ולאחר יומיים הוא רשאי לשוב לעבודה ולפעילות מינית רגילה. כבר לאחר שבועיים נצפית עליה משמעותית ברמות הטסטוסטרון הטבעי בגוף.
"הטסטוסטרון הוא הארכיטקט של גוף הגבר" מסביר ד"ר גת, "הוא משפיע על כל כך הרבה מערכות, ועד היום לא נמצא פתרון שישיב את הגוף לייצר טסטוסטרון. בשונה מהטיפול המקובל כיום, הגוף חוזר לייצר טסטוסטרון בצורה טבעית עד שהוא מגיע לרמתו התקינה. עד היום עברו את הטיפול מאות מטופלים, שמדווחים על היעלמות עייפות, הפחתה בדיכאון, עליה בדחף המיני, הגברת הריכוז והזיכרון, עליה בחוזק העצמות והשרירים ועליה בגמישות המיפרקים".
במחקרים שפורסמו במספר כתבי עת בשנתיים האחרונות, נצפה שיעור הצלחה של למעלה מ-80 אחוז בטיפול בבעיה. אצל כשישה אחוז מהמטופלים עלולה הבעיה לחזור בשל ייצור ורידים נוספים. במקרה כזה, ניתן לעבור צנתור נוסף.
"אחת הבעיות המרכזיות במתן טסטוסטרון מבחוץ היא כמות גדולה של ההורמון בזריקה שמתפרקת לאט" מסביר ד"ר אוריאל לוינגר, סגן ראש מחלקה פנימית ו' במרכז רפואי רבין, "הטסוטסטרון הטבעי בגוף לא מופרש באופן רציף וקבוע,
וההזרקה אינה שולטת בתזמון של ההורמון. לעומת זאת, הטיפול החדש מחזיר את הגוף לתזמון הביולוגי הטבעי של הטסטוסטרון, וזה כנראה האפקט המשמעותי ביותר של הטיפול.
"יתרון נוסף הוא העובדה שניתוח הוריקוצלה גורם לחזרת הבעיה לאחר כשנה, מה שמצריך ניתוח נוסף, בעוד שהצנתור פותר את הבעיה במרבית המקרים – לתמיד. יש לי מטופלים רבים שעברו את הצנתור ונהנים מהתוצאות, הם מדווחים על תחושת נעורים, כשמערכות הגוף פועלות טוב יותר. הם ישנים טוב יותר בלילה, מתארים היעלמות של בעיות מיפרקים ושיפור עצום בחיי המין".
הבעיה המרכזית בשיטה, היא – איך לא, כלכלית. הטיפול עדיין חדש, אינו נכלל בסל התרופות ואינו מסובסד על ידי קופות החולים. הוא מתבצע בשלב זה רק בבית החולים מעייני הישועה, ומחירו 12 אלף דולר.
