זרי העבר של הפועל ת"א מספידים את הקבוצה

לבאן מרסר, פרוויס שורט, ג'יימס טרי, פראן קוסטלו, אנדי ווקר, האווי לאסוף. כולם לבשו את המדים האדומים של הפועל תל אביב ב-30 השנים האחרונות. כולם היו שם ברגעי השיא הרבים של הקבוצה, וגם בלא מעט רגעי שפל.

למרות שפשטו את המדים לפני שנים רבות ובעצמם כבר חדלו מזמן מפעילות ככדורסלנים פעילים, החדשות על פירוקה הקרב של הפועל תל אביב הגיעו גם אליהם, והעצב נשמע היטב, גם דרך הטלפון, הפקס או האימייל. הנה ההספדים המרגשים שלהם בעקבות דעיכתה של הקבוצה "השנייה" של ישראל אל האבדון הממשמש ובא.

לבאן מרסר, 1980-1988 באדום: "הפועל לא צעקה הצילו"

"פעם נאמר לי שאין טוב בלי רע, שתמיד יש דרך למצוא את היופי בכל דבר. ואכן, ב-30 השנים האחרונות חזינו בצמיחתו של הספורט הישראלי עם תחילת היריבות בין טל ברודי ובארי לייבוביץ', שהפכה ליריבות הגדולה ביותר בעולם. שני הג'נטלמנים הללו התחילו בעצמם את המהפכה של אוהדי הספורט בישראל, שעשתה הבדל של שמיים לארץ. אתה רואה בכל מקום שני שמות שעומדים מעל כולם - הפועל תל אביב ומכבי תל אביב.

"אני באמת מזדהה עם האובדן של אוהדי הפועל ועבור כל אחד שהוא אוהד מכבי, ולא הזדמן לו להגיע למשחק באוסישקין, אני חייב לומר שהוא הפסיד כמה מהרגעים המיוחדים ביותר בעולם הספורט הישראלי. שוב, אני מרגיש צער אמיתי לראות את המגרש והקבוצה הולכים מאיתנו. אני כל כך מצטער לשמוע שהפועל תל אביב חדלה מלהתקיים. ידעתי שיש להם בעיות, אבל לא ידעתי שהן כאלה חמורות. במהלך התקופה שלי בהפועל היו שלבים בהתפתחות שלי שחלק מהאנשים יגידו שחבל שעברתי. עם זאת, ברור שלא הייתי הופך להיות האדם שאני עכשיו, אם לא הייתי צריך להתמודד עם המבחנים הללו.

מרסר בחברת גודס. אם לא הפועל, לא היה מגיע למכבי (צילום: שאול גולן)

"הפועל גרמה לכל אחד לו היה העונג להשתייך אליה לדעת איך לסמוך אחד על השני. תאמינו לי: היו הרבה יותר אנשים ששנאו אותנו, מכאלה שתמכו בנו באופן פומבי. עשינו את כל מה שיכולנו ונהיינו החברים הכי טובים לאורך התהליך. עמוס פרישמן, ג'ון וויליס, ליבוביץ' ורבים אחרים שנתנו מהזמן והאנרגיה שלהם כדי לנסות ולהפוך את הקבוצה לטובה יותר עבור אחרים. כן, הפועל תל אביב נעלמה וחלק מאיתנו הלך איתה. הבעיה העיקרית היא שכשאתה טובע אינך זועק לעזרה. הם באמת לא הושיטו יד להמוני האוהדים וצעקו הצילו. שלכם, לבאן מרסר".

פראן קוסטלו (79-80): "יש לי זכרונות יפים"

"יש לי זכרונות יפים מהזמן שלי בישראל במדי הפועל תל אביב, במיוחד מהשחקנים בהם אני נזכר בחיבה רבה. זו היתה חוויה נפלאה והיה לי כיף. צר לי לשמוע על הכחדותם. שלכם, פראן קוסטלו (הזר הראשון בתולדות הקבוצה)".

פראן קוסטלו היום - הזר הראשון בתולדות האדומים

פרוויס שורט (91-92): "האוהדים היו מיוחדים"

"אני עצוב מאוד לשמוע שהפועל תל אביב נסגרה. תמיד אנצור את הזכרונות מהשנה שהיתה לי עם הקבוצה. זה זכרון שתמיד יישאר עמי. משפחתי ואני נהננו מאוד מהשהות שלנו בתל אביב, אבל הכי חשוב מבחינתי הוא שאהבתי לשחק עבור הפועל. היו לי חברים נהדרים בקבוצה ומאמנים נפלאים. רלף קליין היה אחד מהמאמנים הגדולים ששיחקתי בשבילם מאז ומעולם. האוהדים היו מיוחדים ונתנו לנו תמיכה בכל מצב. אני מקווה לראות את כולם בקרוב, כשאבוא לבקר. שלכם, פרוויס שורט".

ג'יימס טרי (94-96, 90-91, 87-88): "זה חלק מההיסטוריה"

ג'יימס טרי: "אני לא מאמין שהפועל לא נמצאת יותר בסביבה. הפועל נהגה בי כמו בן משפחה ואני מקווה שאולי תימצא קבוצה של שחקנים שתוכל להציל את האוצר הלאומי הזה. אי אפשר לדבר על ההיסטוריה של הכדורסל במדינה בלי להזכיר את המועדון ההיסטורי הזה. הפועל, תודה לך על תקופה נפלאה, מלאה בחוויות וזכרונות. שלכם, ג'יימס טרי".

ג'יימס טרי מטביע במדים האדומים. מתקשה להאמין (צילום: יוסי רוט) 

אנדי ווקר (81-83): "אחרי האימונים הייתי הולך לים"

"אם הפועל תל אביב נסגרת זה יום עצוב לא רק לספורט, אלא גם לקהילה. אוסישקין תמיד שימש כמרכז שלה, בו אנשים התכנסו כדי לדבר על ספורט וכמובן על פוליטיקה. זה היה מקום בו נערים היו יוצאים ונכנסים כל הזמן. יותר מהכל, אני זוכר את האימונים וכשאלו היו מסתיימים מיד היינו הולכים לים. זה שהמגרש היה קרוב כל כך לים היה תענוג גדול בשבילי ובשביל משפחתי. אשתי וילדיי ממש חיו על החוף. באמת שהמועדון הזה יחסר. הוא סימל כל כך הרבה לאנשים העובדים במדינת ישראל. שלכם, אנדי ווקר".

האווי לאסוף (87-90) : "רבים רוצים להיות מכבי, ולא יהיו לעולם"

"מצד אחד, חבל על כך שקבוצה גאה וחזקה כמו הפועל תל אביב נעלמה. יש המון אנשים שיש להם זכרונות חיוביים ושליליים מהפועל. זה באמת חבל, אבל איני יכול לומר שאני מופתע. כל כך הרבה שנים הקבוצה היתה מנוהלת רע. עמדו בראשה מנהלים עם כוונות טובות, אבל עם תוצאות גרועות. יותר מדי בעיות כלכליות. אבל הבעיה העיקרית היא איגוד הכדורסל הישראלי. מדוע הוא מאפשר לקבוצות עם רקע של בעיות כלכליות וניהול רע להמשיך ולפעול במסגרת הליגה?

האווי לאסוף עם שני בניו בפילדלפיה (צילום: באדיבות משפחת לאסוף)

"בשנה האחרונה שלי בהפועל ירושלים היה לי מצב דומה.

הנהלה גרועה, משכורות שלא מגיעות בזמן, שחקנים ששובתים כל שבוע. האיגוד מצידו ממשיך ומאפשר לדברים הללו להמשיך, למרות שרבים מהשחקנים, ואני בתוכם, הפסידו כסף ולא יקבלו אותו לעולם. קבוצות מחתימות שחקנים על חוזים ומבטיחים להם את כל העולם, למרות שהם אינם יכולים לעמוד בהבטחותיהם. ההנהלות צריכות להיות אמינות, שיהיה להם אחריות כלכלית ואיגוד כדורסל חזק כדי להצליח. לרוע המזל, יש רק מכבי תל אביב אחת, והרבה כאלה שרוצות להיות כמותה, אבל לעולם לא יהיו. שלכם, האווי לאסוף".