החברות הכי טובות, בערך
איך הופכים שלוש שחקניות צעירות לחברות הכי טובות? עושים חזרות בבית של הבמאית, מצלמים בפריז, ובסוף הן ישנות באותה מיטה. ליאת הרלב, שרון דנון ושירה קצנלבוגן, המגלמות את הדמויות ב"חברות הכי טובות" בצעירותן, אולי לא הפכו לכאלה אבל כימיה בהחלט יש שם

 

בהקרנת הבכורה של "חברות הכי טובות", מיני סדרה חדשה בת שלושה חלקים של HOT, שנערכה לפני כשבוע וחצי בסינמטק תל אביב, החברות של ליאת הרלב, שחקנית צעירה, ישבו בקהל וצפו בחברתן על המסך. ליאת משחקת בסדרה את דמותה של תרצה הצעירה. את תרצה הבוגרת משחקת קרן מור. כבוד גדול, אבל לא בגלל זה החברות שלה התרגשו.

 

הסדרה היא אדפטציה לטלוויזיה שעשו ענת גוב (כותבת) ועדנה מזי"א (במאית) להצגה הוותיקה שלהן, שרצה 700 פעם בתיאטרון הקמארי. למרות שהיא מלבנת סוגיות הנעוצות בקרביה של חברות ששורשיה נטועים אי שם בשנות ה-60, כנראה שיש בבונדינג הזה בין בנות משהו אוניברסלי, חוצה דורות. "יש משהו בחברים שהיו איתך ברע ובטוב, שאת לא יכולה להפריד את הזכרונות שלך מהזכרונות שלהן", אומרת הרלב. "לא כולם גדלים לאותו כיוון, אבל יש משהו מאוד נעים בלהצליח להכיל את כולן אחרי כל כך הרבה שנים".

 

את דמויות החברות שלה בהצגה מגלמות שתי שחקניות צעירות אחרות: שרון דנון ושירה קצנלבוגן. דנון מופיעה שם כסופי, שאת דמותה הבוגרת משחקת בסדרה ענת וקסמן, וקצנלבוגן היא ללי, אותה מגלמת בבגרותה שרה פון שוורצה.

 

30 שנה היו תרצה, סופי וללי "חברות הכי טובות". אחרי שנה של נתק, ללי כופה עליהן מפגש משולש. בערב אחד ארוך הן משחזרות קרעי זכרונות מעברן המשותף, שמרכיבים מוזאיקה המספרת את סיפור חברותן הארוכה, עד לרגע בו התמוססה.

 

למרות המעבר מהתיאטרון לטלוויזיה, הטקסטים לא השתנו בהרבה. מור, וקסמן ופון שוורצה מכירות את הדמויות היטב אחרי שנכנסו לעורן ערב ערב על בימת התיאטרון. השחקניות הצעירות עשו את התפקיד בפעם הראשונה בסדרה, לכן סביר להניח שהמפגש הראשון עם שחקניות התיאטרון הוותיקות היה מעט מפחיד.

 

"כולנו, הבוגרות והצעירות, משחקות בקאמרי, חוץ מליאת שמשחקת בתיאטרון בית ליסין, ככה שהיה לנו מכנה משותף", אומרת שרון דנון. "הפגישה הראשונה שלנו איתן היתה מלאה בחיבוקים ובנשיקות וזה מאוד הרגיע, כי לפני שפגשנו אותן היה בזה משהו נורא מאיים. הרי גם השחקניות הצעירות ששיחקו בקאמרי, מיכל דביר, מיטל דוהן וליאת גליק, היו מאוד מנוסות ומוכרות".

 

למה לא לקחו אותן לתפקיד?

 

כולן: "הן כבר קצת מבוגרות מדי לתפקיד. אנחנו מתחילות את הסדרה כנערות בתיכון".

  

על הפרקט של מזי"א

שלושתן בנות 27, בוגרות מחזורים עוקבים של ניסן נתיב (ליאת למדה בשלוחה בירושלים). ליאת ושירה הגיעו ל"חברות הכי טובות" ברגע האחרון, אחרי שהחליפו שחקניות אחרות שהיו אמורות לשחק את התפקידים שלהן. כשאני פוגשת אותן בבית קפה, החום והצחוק שמפיקה האינטראקציה ביניהן מספרים לי שגם אם אין שם חברות אמיצה, נטווה בין השלוש קשר מלא חיבה.

 

נראה שכולן תורמות לכימיה המוצלחת אבל שירה רבת הקסם, היא הרוח החיה שבשלישייה. במקור היא מהוד השרון ובינתיים, היא המוכרת מבין השלוש. היא משחקת בהצגה "מאה" בתיאטרון הקאמרי, מנחה בערוץ "24", השתתפה ב"ילדות רעות" ובתפקידי אורח ב"שמינייה", ב"לא הבטחתי לך" וב"אולי הפעם" שעוד לא שודרה, כחברתו של יובל סמו. במציאות היא בת זוגו של מיכאל אלוני מ"השמינייה" וכבר זכתה לטעום לא מעט פפראצי בחייה. "אנחנו לא מסתתרים מהצלמים. יצא שהיינו באירוע והוא דיבר עם החברים שלו ואני עם שלי, ועשו מזה כאילו אנחנו מסתירים את הקשר בינינו. חוץ מזה שבהתחלה של קשר, לא תמיד רוצים לצאת בהצהרות".

 


שרון דנון (באדום) שירה קצנלבוגן (בצהוב) ליאת הרלב (בכחול). קשר מלא חיבה

 

דנון החלה את קריירת המשחק שלה בחוג תיאטרון בראשון לציון, משם המשיכה לתיאטרון צה"ל. בימים אלה היא משתתפת ב"יתוש בראש" של הקאמרי. הדמות שהיא עושה ב"חברות הכי טובות" היא של הנערה "החתיכה" והחריפה, שהמקום שלה במרכז נכבש על ידי תרצה השקטה. "בתפקיד של סופי יש תהום וחוסר וחוסר ביטחון מאוד גדול. מאוד יפה בעיני שמה שכאילו מתפרש כרוע מסתיר בעצם חוסר ואובדן. אני מאוד אשמח לעשות עוד תפקידים מהסוג הזה, שמזמנים העמקה כזאת".

 

אחרונה חביבה היא ליאת הרלב, כחולת העיניים, שחקנית עסוקה. היא הצטלמה לאחרונה לתוכנית מערכונים עבור קשת עם החבר'ה של "הפיג'מות", וכן לסיטקום עבור ערוץ לוגי. "זה סיטקום לילדים, גאוני ומצחיק מאוד, עם אוולין הגואל וגיא לואל שעושה שם תפקיד מדהים. הוא עדיין בכל מיני בירורים ומגעים בגלל הבעיות שקרו בחברה שהפיקה אותו, מטר הפקות".

 

ואיך היה לשחק את בת דמותה הצעירה של קרן מור?

 

"קרן היא מן דמות חצי לאומית כזאת, כולם חושבים שהם מכירים אותה, לכן יכול להיות שמשהו ממנה נכנס לדמות. תרצה היא דמות שליד סופי מתנהגת כקטנה כדי לרצות אותה אבל בעצם היא יותר חכמה ולבסוף גם יותר מצליחה מכולן. יש משהו בתרצה שנראה לי שבכל אחד יש. זה קצת נוח להיות במקום הזה שיש בו פחד ממה שהצלחה עושה לך. כי יש מחיר חברתי שאתה משלם כשאתה מצליח: הרבה יותר קל לחוש אהבה ממישהו שלא חש מאויים על ידך. קנאה זה משהו שגם אני קצת לא יודעת איך להתמודד אתו". 

 

בחנתן את העבודה של השחקניות המנוסות יותר?

 

"היה די מרתק לראות את שלושתן עובדות: הכל מונח במקום, כל ניואנס, כל הברה נותנת את האפקט המדויק שלה, הכל היה מאוד ספציפי. ועם זאת הן מאוד אנושיות. היתה לנו מסיבה של סיום הצילומים ובאה כתבת גל"צ שכשכיבתה את הטייפ הן החלו לשאול אותה מאיפה היא באה ומה היא עושה. היא ממש עניינה אותן כבן אדם וזה מקסים. אסור שאנשים יפסיקו לעניין אותך, אתה ממלא את הבג'אז' באנשים כדי להיות שחקן גדול".

 

וניסיתן לדמות לשחקניות שמשחקות את בנות דמותכן המבוגרות?

 

שרון: "צפינו לפני כן בהצגה וזה היה סוג של מתנה כי מגישים לך משהו שעשוי בצורה מסוימת וצריך רק לקחת וללמוד. השתדלתי לא לשחק את ענת וקסמן הצעירה אלא את סופי, אבל כן ניסיתי ללמוד את סגנון הדיבור של ענת".

 

שירה: "עדנה סירבה שאראה את שרה במהלך הצילומים. היא העדיפה שאשחק את ללי לפי ראות עיני ולא את שרה הצעירה. אז בהתחלה אני מאוד אופטימית ומלאת חלומות, כמו שנערה צעירה יכולה להיות לפני שהיא עוברת כברת דרך, לפני שהיא חווה זוגיות בעייתית ועקרות. לקראת החלק השלישי של הסדרה אני נעשית יותר דומה לללי המבוגרת, מפוכחת ומעט מרירה".

 

היה קשה לעבוד עם שחקניות ובמאית כמו עדנה מזי"א שמכירות את התסריט כבר שנים?

 

שרון: "עדנה מקסימה וכשעשינו חזרות הן נערכו אצלה בבית על הפרקט. היא עטפה אותנו בפרגון וזה סוג בימוי שממש בונה שחקן צעיר, כי הוא מאפשר להרגיש בנוח, להיפתח ולהיחשף. אגב, קרן, ענת ושרה הן באמת חברות נורא טובות. צילמנו חלק מהסצינות בפריז והן היו דבוקות אחת לשנייה כל השהות שם".

 

וביניכן נוצר קשר מיוחד?

 

שרון (מחייכת): "כשצילמנו בפריז, אני ושירה ישנו באותה מיטה".

 

שירה (צוחקת): "מיטה וחצי. ליאת הצטרפה מאוחר יותר".

 

ליאת: "את שרון הכרתי קצת לפני שירה, וההיכרות שלי עם שירה היתה מקסימה. הכרנו כשצפיתי בהצגה שהיא משתתפת בה ואחריה יצא לנו לבלות לבד ערב שלם. יומיים אחרי כן הבנו שאנחנו מצטלמות ביחד לסדרה".

 

ועוד בבגדי ים בחלק ניכר מהזמן...

 

ליאת: "קשה להגיד שזה היה נעים". (שירה ושרון מהנהנות).

 

שירה: "כולן היו בדיאטה ואני, רק אומרים לי דיאטה - מתחילה לאכול. אכלתי כל כך הרבה לפני הצילומים האלה".

 

ליאת: "צילמנו ביום אחד שתי סצינות על החוף, אחת שבה אנחנו תיכוניסטיות ואחרת שבה אנחנו כבר אימהות לילדים. הובטח לי שרוואל לסצינה המבוגרת יותר שצולמה שנייה. אז צמתי עד אחר הצהריים ואז טחנתי המון וכמובן שאחרי כן פתאום הוחלט שזה לא נראה טוב עם שרוואל ונאלצתי להצטלם בלי".

  

אתן בתחילת הדרך. מה השאיפות שלכן?

 

שירה: "אני תמיד הולכת לאודישנים לתפקיד הרעה כי יותר מאתגר עבורי לשחק רעה. אני חושבת שחשוב ששחקן ילמד כל חייו, לכן אני כל הזמן מעשירה את הידע שלי ונרשמת לקורסים ולסדנאות. אני רוצה לעבוד, להתפתח ולעשות דברים מעניינים".

 

שרון: "חשוב לי מאוד להמשיך להשתלב בתפקידים משמעותיים בתיאטרון".

 

ליאת: "אני חולמת לעשות קולנוע. זה חלום שבינתיים מסתכם בדי הרבה סרטי סטודנטים שגם הגיעו לפסטיבלים בקאן ובברלין. בסטודיו, ניסן נותן לך לעשות הכל, מחשפנית סקסית ועד זקנה בת 84 . היום אני עושה בבית ליסין תפקיד של ילדה בת 12 והייתי רוצה תפקיד שיותר מחובר לסקס שלי, לא להישאר לנצח סופגניה קטנה ולא מזיקה".

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה החברות הכי טובות, בערך
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ראיון משולש
    צילום: אלדד רפאלי
    "קרן היא מן דמות חצי לאומית". הרלב עם מור
    צילום: אלדד רפאלי
    7 לילות
    ynet ספיישל