שנת 2020 - האם ישראל תתקיים?
באוניברסיטה הפתוחה החליטו לבחון את השאלה ברצינות, וכינסו אנשי אקדמיה כדי לנסות ולברר את גורל ישראל. המשתתפים לא ענו על השאלה, אבל הצביעו על האשמים במצב: השרים, הממשלה, ותל אביב
חודשים ספורים לאחר המלחמה בלבנון, כשישראל נמצאת תחת איום מתמיד מהצפון, מהדרום וגם מאיראן התכנסו היום (ו') אנשי אקדמיה באוניברסיטה הפתוחה, כדי לדון בעתידה של ישראל. או ליתר, לנסות ולגלות האם למדינה יש בכלל עתיד.
אלעזר שטורם, מנחה הכנס שנערך תחת הכותרת "שנת 2020 – האם ישראל תתקיים?", פתח את האירוע בציטוט של הרב ישעיהו ליבוביץ' שאמר: "אינני יודע אם מדינת ישראל תתקיים בעוד 20 שנים". לדברי שטורם, העיתוי של הכינוס, שמועדו נקבע עוד לפני המערכה בלבנון, מעניק משמעות נוספת לדיון בעתיד המדינה: "אם לפני 15 שנים הינו עושים כנס כזה ביום שישי, היו פחות תגובות", אמר, "עכשיו לאנשים יש שאלות ותהיות, ואנו עוסקים בחיפוש הדרך".
בין משתתפי הכינוס היה גם פרופ' אבישי ברוורמן, שזכה למחיאות כפיים סוערות כשהתייחס לשרים המכהנים בממשלה וציין כי "רצוי שחלקם יבינו מה הם עושים". משתתף נוסף, פרופ' ארנון סופר, ראש קתדרת חייקין לגיאואוסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, התייחס לאיום הקיומי על ישראל מצד מדינות ערב, והתריע על העדר תשובה לבעיה הפלסטינית, ועל אסון הומניטרי בעזה: "אנחנו באסון בספיראלה. יש לנו גם את הסכנה מאיראן, ומאירופה שמתאסלמת, וכל אחד מהמעגלים האלו הוא מסוכן".
המשתתפים ציינו גם כי מדינת ישראל חייבת להתנתק מהתלות שפיתחה בארה"ב ובמדינות אירופה, ולשנות את מדיניות הפנים שלה תוך כדי מינוי ממשלה מקצועית יותר.
במהלך הכנס בחרו המשתתפים להפנות את האצבע המאשימה לגורלה העגום של ישראל לעבר אשמה חדשה: תל אביב. פרופ' סופר, לדוגמא, התייחס לתל אביב כאיום על ישראל ואמר כי העיר "כל כך חזקה שהיא מייבשת את הפריפריה ושמה את הנגב והגליל בסכנה קיומית".
סופר המשיך ואמר כי עם ישראל בגד בבירתו, לטובת חיי הלילה של תל אביב: "אם 200 אלף אנשים עזבו את העיר ב-15 השנים האחרונות, סימן שהיא אינה חשובה לעם ישראל. אם דובר צה"ל נמצא בעיר הנבזית הזו (ת"א), סימן שבגדנו בירושלים". סופר השווה את תל אביב ל"אדם שלוקח מחבריו את הכל", והציג לראיה את פריז, שהפכה למרכז התרבותי היחיד של צעירי צרפת.
פרופ' ברוורמן אמר בהתייחסו לנושא כי רוב הסטודנטים המגיעים ללמוד בנגב, משתתפים בחיי הקהילה ומתנדבים בפרויקטים חברתיים רבים, אך עם סיום התואר ממהרים לחזור למרכז הארץ. לסיום, הוא ציטט צעירים שנהג לשוחח עימם שאמרו לו כי הם "לא מאמינים שניתן לשנות יותר את פניה של ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
