זלזול בבריאות החיילים: המבקר מצביע על סחבת חמורה בהסרת לוחות אזבסט בצה"ל. למרות שהצבא החל כבר ב-1998 בפרויקט הסרת האזבסט מבסיסיו, הרי שעד סיום מועד הביקורת, בפברואר 2006, המרחק לסיומו עוד רב. האזבסט, שמסוכן לבריאות ואף הוכח כמסרטן בבני אדם, ממשיך לסכן חיילים.
הסחבת המשיכה למרות שסגן הרמטכ"ל מינה ועדת חקירה ב-2002 לבדיקת המחדל. המלצות הוועדה לא בוצעו במלואן. כמו כן, מצ"ח פתחה בשנת 2003 בחקירה לבירור סוגיית הטיפול בהסרת האזבסט, אולם עדיין לא השלימה אותה ולא מוצה הדין עם אותם בעלי התפקידים שנמצאו אחראים.
לפי הנתונים של צה"ל, בין השנים 2002 עד 2005 הוסרו רק 76% מלוחות האזבסט הפריך (הסוג המסוכן יותר), שאותרו. לטענת מרכז הבינוי של צה"ל, הסיבה לכך היא שלא הוקצה תקציב מספיק לנושא. ב-2006 הוקצב רק כ-16% מהסכום הנדרש להסרת האזבסט שנותר.
דוגמה לטיפול הרשלני: בדיקות שבוצעו במבני מינהלת תוכנית טנק שבמשרד הביטחון הצביעו על ריכוז גבוה של סיבי אזבסט פריך. אבל למשרד הביטחון נדרשו עשרה חודשים עד שהעובדים הועברו למבנים אחרים. חלק מהעיכוב היה בגלל מחלוקות פנים-משרדיות בנוגע לחלופות למעבר. "גם לאחר מכן לא יזם המשרד כל פעולה במבנים אחרים שלו המכילים קירות ותקרות אזבסט, כדי לוודא שאין בהם מקרים נוספים של אזבסט פריך".
המבקר מתריע שבעיית האזבסט אינה רק בצה"ל, אלא מקיפה הרבה יותר, וגם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות צריכים לטפל בה. בנקודה זו המבקר מציין לטובה את עצם ההתמודדות של צה"ל עם הנושא, וסבור שכדי להגן על בריאות כלל הציבור, על המשרד לאיכות הסביבה ללמוד את התנהלות צה"ל, ש"הוא הגורם היחיד במדינה המתמודד עם בעיית האזבסט".
מהצבא נמסר בתגובה כי "צה"ל פועל נמרצות לשמירה על בריאות חייליו בכלל, ומניעת חשיפתם לסיבי אזבסט בפרט. לאור זאת, בוצעו פעולות מנע רבות הכוללות הפצת הוראות והנחיות למפקדים למניעת חשיפת החיילים לאזבסט פריך, לרבות הטלת החובה על המפקדים לאיתור ומיפוי סוגי האזבסט ביחידותיהם. הנחיית המבקר להשלים את הבדיקות ואת הפעולות הדרושות כדי לסלק את מפגע האזבסט הפריך ממחנות צה"ל, הוטמעה בתוכנית העבודה, ותושלם עד לסוף שנת העבודה 2007".
בטיפול בתלונות על הטרדה מינית בצה"ל ישנה סחבת, קובע המבקר, הגורמת לעינוי דין למתלוננות וכן לנאשמים. כמו כן, בחלק מהמקרים משתחררות המתלוננות מצה"ל עוד בטרם הסתיים הטיפול בתלונותיהן.
כך, ב-56 תיקים מתוך 100 בנושא הטרדה מינית שנפתחו במצ"ח ב-2004, נמשך הטיפול מעל 45 ימים שנקבעו בהנחיות של מצ"ח, ובמקרים מסוימים הוא נמשך אף 150 עד 200 ימים.
המבקר קובע כי הנחיות מחמירות שקבע הרמטכ"ל לטיפול בהטרדות מיניות בצה"ל לא ממומשות במלואן וכך נפגעת היכולת להילחם בתופעה. בין היתר, ההליך השיפוטי אינו תמיד תקין. במקרים מסוימים, בגלל פגמים בהליך השיפוט, היה צריך לבטלו. במקרים אחרים נערך השיפוט על ידי קצינים שאינם מוסמכים לשפוט בתיקים של הטרדה מינית.
ומה עושים עם המורשעים? מתברר שלפעמים מגלים כלפיהם סלחנות יתרה. מתוך 28 תיקי תלונה על קצינים ונגדים שהורשעו בהטרדה מינית בזמן הביקורת, החליט סגן הפצ"ר ב-18 תיקים שלא להביא את המורשעים בפני ועדה מייעצת שמינה ראש אכ"א לנושא התרת ההתחייבות לשירות קבע. בחמישה מהם נימק זאת סגן הפצ"ר אז, אל"מ אביחי מנדלבליט, בעיקר בכך שנותרה למורשעים יתרת שירות קטנה עד מועד פרישתם המתוכנן, או שיחלו בחופשת פרישה בהקדם. אבל מבדיקת תיקים אלה התברר כי שלושה מביניהם שירתו תקופות ארוכות עד לפרישתם. שניים מהם שירתו במשך שנה וחודשיים והשלישי – במשך שנתיים.
ליקוי נוסף הוא היעדר הסברה מתאימה ביחידות צה"ל לנושא ההטרדה המינית. בביקורת שנערכה על ידי יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים עולה שב-57 יחידות מבין 133 נערכה הסברה שלא על פי הנדרש בפקודת מטכ"ל, ובשש יחידות נותרות לא בוצעה כלל הסברה בנושא.
מהצבא נמסר בתגובה כי "צה"ל פועל לקצר את תהליכי הטיפול בתיקי הטרדה מינית כדי לצמצם את עינוי הדין אותו עובר המוטרד (חייל/ חיילת). כדי לצמצם את משך זמן הטיפול במצ"ח, נקבע בתוכנית העבודה לשנת 2006 מדד לבקרה שוטפת לטיפול בתיקים רגישים, כמו גם תיקי הטרדות מיניות, והוגבר הפיקוח בתחום זה.
"בנוגע לשירות הקבע של מורשעים בהטרדה מינית, יועברו דיווחים שוטפים בנוגע להרשעתם, שיאפשרו למקבלי ההחלטות להכיר בסטאטוס בשיקולי הקידום, הארכת השירות וקבלת תמריצים".
יותר צעירות מקבלות פטור מהצבא מטעמי דת. בעוד שבשנת 2001 עמד שיעור הפטור מטעמים של הכרה דתית על 27.4%, הרי שבשנת 2004 הוא כבר עלה ל-29.9%, והשיעורים צפויים רק לעלות.
המבקר מסיק שחלק מהצעירות משיגות פטור באמצעות הצהרה כוזבת, לאחר שהשיבוץ המיועד להן בצבא לא תאם את רצונן. המבקר קורא לבצע פעולה לצמצום התופעה, על ידי איתור אותן צעירות שיש חשד שקיבלו פטור בשל הצהרה כוזבת.
המבקר בדק גם האם ניתנה עדיפות לנשים בקצונה, כפי שקבע הרמטכ"ל, ומצא שההנחיה הזו לא לוותה בתוכנית או תורגמה לקווי פעולה למימושה. בכל מקרה, סבור המבקר, צריך למצות טוב יותר את שירות הנשים בצה"ל.
מהצבא נמסר כי "צה"ל פועל לקידום התיקון לחוק, שיקשה על הצהרות דת כוזבות. לאחר אישור התיקון בכנסת, ניתן יהיה להשתמש בכלי זה לצמצום התופעה".
עוד נמסר כי "88% מהמקצועות הצבאיים פתוחים בפני נשים. בשנת 2006 רק 14.6% מכלל הנשים המשרתות בצה"ל מועסקות כפקידות".
