"דמי הביטוח הלאומי" ו"ביטוח הבריאות" הפכו בשנים האחרונות, בשל משמעותם המוניטרית-לאומית, שיעוריהם, אופן גבייתם ומועדי תשלומם החופפים לתשלומי מע"מ ומס הכנסה, לחלק בלתי נפרד משגרת המס. הם מכונים לא אחת "מס הכנסה ב'". קיים דמיון גם בבסיס החישוב, הביטוח הלאומי נגבה מהכנסות של יחידים המוכרות למס הכנסה, ואינו מתייחס למשל להוצאות עודפות שאינן אישיות.
כל עובד וכל מי שהכנסותיו אינן נובעות מעבודה, חייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, שהיקפם מבוסס על הכנסות היחיד, באמצעות מקדמות חודשיות. 52% מדמי הביטוח הלאומי מוכרים לניכוי ליחידים ע"י רשויות מס הכנסה.
המוסד לביטוח לאומי מנהל מערכות מידע נצטברות עבור כל מבוטח, המתבקש, מצידו, למלא טופס רב-שנתי המפרט את הכנסותיו ומקורותיהן לאורך כל ההיסטוריה התעסוקתית שלו. המידע הכלול בטופס זה מתווסף למידע שוטף הזורם למוסד מידי שנה בשנה באמצעות המעבידים. הבעיה מתעוררת בעיקר ביחס להכנסות בתקופות בהן המיכון היה דומיננטי פחות בחיינו.
חשוב, אם כן, להשלים כעת את תשלום המקדמות עדיין במסגרת שנת המס. מומלץ לשלם את מקדמת דצמבר שהמוסד מאפשר לשלמה עד 15/1 ב-31/12 וכך להבטיח שתשלום זה ייכלל במניין מקדמות השנה, באישור השנתי ל2000 שיצורף לפנקס המקדמות לרבעון הראשון של 2001.
ניכוי דמי הביטוח
המוסד לביטוח לאומי מנכה דמי ביטוח משכרם החודשי של השכירים וכן ממרכיבי-שכר נוספים, כדוגמת בונוסים או הפרשים המשולמים אחת לשנה. הניכוי מתחלק לשתי רמות של דמי ביטוח: האחת עד מחצית השכר הממוצע במשק, והשנייה מעל מחצית זו.
ממבוטח העובד אצל מספר מעבידים ומבעל משכורת חלקית, מנכים דמי ביטוח לאומי בשיעור המלא החל מהשקל הראשון, גם אם שכרם אינו עולה על מחצית השכר הממוצע. עדיף לפנות לסניף המוסד הלאומי הקרוב ולדאוג לקבל אישור שיוצג למעביד על שיעור ניכוי אישי. מעבידים רבים רשאים לבצע תיאום בעצמם על דמי ביטוח מתואמים לעובדים המועסקים אצל מעבידים שונים, כאילו כל שכרם שולם ע"י מעביד אחד.
מי שזקוק להתאמה שנתית באמצעות המוסד לביטוח לאומי, יכול לפנות אליו עד 31/7 ולתבוע החזר דמי ביטוח לאומי ששולמו ביתר.
מעבידים רבים נוהגים לשלם לעובדיהם בסוף השנה תשלומים נוספים. דמי הביטוח על מרכיבים אלה מחושבים בהתייחס לשנה שלגביה שולם אותו תשלום הנוסף. אם התשלום בוצע בדצמבר, מחלקים למספר החודשים בשנה השוטפת ומצרפים את התוספת לכל חודש בשנה. אם התשלום יבוצע בינואר 2001 ,החלוקה תתייחס לחודשים בשנת המס הקודמת.
לגבי עצמאיים, חלו חידושים רבים בשתי שנות המס האחרונות. "עובד עצמאי" הינו מי "שעסק במשלח ידו לא כעובד, 12 שעות בשבוע לפחות ונהנה מהכנסה חודשית ממוצעת מסויימת. כך למעשה הורחבה מאוד רשת העצמאים המבוטחים בעיקר בענפי נפגעי עבודה ודמי לידה.
דמי פגיעה בעבודה
מצד שני, חלו גם שינויים בהגדרת "דמי פגיעה בעבודה", לצורך תביעות. דמי הפגיעה מכסים 75% מן השכר עד תקרה, הם חייבים במס, ומפצים על תקופה שהמבוטח לא היה מסוגל לעבוד בשל פגיעה בעבודה והזדקק לטיפול רפואי. משולמים לכל היותר 26 שבועות של פגיעה, החל מהיום השני, לא כולל יום הפגיעה עצמו ועוד יומיים, אלא אם כן המבוטח לא עבד 12 ימים נוספים אחרי יום הפגיעה. המעביד משלם עבור תקופת זכאות ראשונה בת 9 ימים והמוסד לביטוח לאומי מממן את היתר.
עובד עצמאי שנפגע אינו זכאי לפיצוי עבור דמי פגיעה בתשעת הימים הראשונים.
הכותב הוא רואה חשבון
