הראל לוי תוקף את איגוד הטניס: "אנחנו על סף תהום"
חשיפה - הטניסאי הישראלי שדורג בעבר 30 בעולם שלח מכתב יוצא דופן בחריפותו ליו"ר האיגוד, אסף חפץ: "אין באיגוד אנשים המבינים בטניס, אנו הולכים אחורה. בגמר הגביע היתה אווירה של שוק ולא של טניס". לוי כואב את המצב: "אני יודע שחבריי השחקנים חושבים ומרגישים כמוני, גם הפעם התנדבתי לספוג את האש"
אי-שם בתחילת אוגוסט 2005, נרשם אחד הפרקים השחורים בתולדות הטניס הישראלי, עם חשיפת סיפור מרד הטניסאים. באותה תקופה, היחס בין שחקני נבחרת הדייויס של ישראל לאיגוד הטניס הגיעו לשפל ובצעד חסר תקדים, השחקנים איימו לא להופיע למפגש דייויס בגלל מחלוקת על הפרמיות עם האיגוד.
באותה תקופה, בלי הצדקה אמיתית, הראל לוי, מי שהיה הטניסאי הבכיר של ישראל עד לפני מספר שנים, נתפס על ידי האיגוד כמנהיג המרד – למרות שבסך הכל הוא זה שהעלה על הכתב את טענות כל השחקנים והעביר את דרישות המו"מ באי-מייל.
מאז אותו אירוע מפורסם חלפה קצת יותר משנה ונראה היה כאילו המתיחות ירדה מעט, אבל בימים האחרונים נרשם פרק נוסף ביחסים הרעועים בין לוי לאיגוד הטניס הישראלי. ביום שישי האחרון לוי פרש ממשחק זוגות בגמר גביע המדינה, כצעד מחאתי על טעויות השיפוט לטענתו והאירוע לווה בחילופי דברים לא קלים בינו לבין משה חביב, מנכ"ל איגוד הטניס.
הראל לוי ונועם אוקון, שניים מ'המורדים' בשנה שעברה (צילום: יועד כהן)
היום (א'), במכתב יוצא דופן ליו"ר האיגוד אסף חפץ, אותו קיבלו גם חברי הנהלת האיגוד וכל בכירי הענף, לוי תוקף בחריפות את אנשי האיגוד. "הענף על סף תהום וזה הזמן לקום ולעשות מעשה", כתב לוי לחפץ בנעילת המכתב, שכלל בפסקאות הארוכות שלו דברים כואבים, ישירים ומה לעשות, גם נכונים, של לוי.
לוי פותח בביקורת קשה על אנשי האיגוד בארגון אירוע גמר גביע המדינה ביום שישי האחרון: "מר חפץ, איני יודע אם הודיעו לך שהיה גמר גביע, מכייוון שלא ראיתי לא אותך וגם לא יותר מדי חברי הנהלת האיגוד וממלאי תפקידים במפגש. מעניין אם כלל הודיעו לכם. האמת שלא ציפיתי לאיצטדיון רמת גן עם 45,000 צופים עם כבוד נשיא המדינה. אך אולי מעט יותר אנשי איגוד?".
לוי הוסיף: "לא מצאתי שום ידיעה בתקשורת לקראת המפגש. נכון שאנו רגילים לכך לאורך השנים, אך שבאתר של איגוד הטניס לא תופיע כל ידיעה לקראת המפגש? תאריך, שעה ומיקום? רשימת השחקנים ומי ישחק נגד מי? איך אמור ציבור חובבי הטניס לדעת על כך? ומה הסיכוי שיגיע לצפות במפגש אם לא מובא המידע לידיעתו?".
גמר הגביע נערך במגרש ללא יציע
הביקורת כללה גם מילים קשות על ארגון האירוע: "המשחקים נקבעו להיערך במגרשים ללא יציע. אני מבין שאם "דואגים" לכך שלא יהיה קהל, גם אין צורך ביציע. באולם האירועים הסמוך והקרוב התקיים באותה עת אירוע רב משתתפים,עם הרבה רעש ברקע. הצופים ישבו על כסאות במגרש הטניס הסמוך בצמוד לגדר. שער המגרש לא אויש והצופים הירבו לטייל במהלך המשחקונים. השחקנים הפסיקו פעמים רבות את רצף המשחק ונעזרו בשופטים לבקש מהקהל לא להפריע. היתה יותר אווירה של שוק מטניס".
אסף חפץ ומשה חביב. תחת מתקפה (צילום: באדיבות איגוד הטניס)
לוי גם מספר: "משחק גמר גביע הנשים כלל לא התקיים. קבוצת הנשים של אס"א שזכתה בגכיע הוזמנה לטקס, אך אבוי, אין גביעים לחלוקה. בתגובה לכך אמר מנכ"ל האיגוד, מר משה חביב, שהגביעים יוענקו באליפות ישראל ושם זה אף מכובד יותר. מסיכום דברי עד כאן אתה וודאי מבין שהיחס כלפי השחקנים מבזה, פוגע, משפיל ומעליב".
לוי גם סיפר על כך שהגיע במיוחד לאירוע, שבסופו של דבר התברר כמבזה: "רציתי שתדע שחזרתי במיוחד ממחנה אימון ברומא ב-3:30 בבוקר של יום המשחק, עם מתיחה בירך. קיצרתי לשם כך מחנה אימון של כחודש ושילמתי יותר מכפול עבור כרטיס הטיסה על מנת להגיע בזמן למפגש".
"פרשתי בגמר הגביע כדי לזעזע"
"מצידי עשיתי כמיטב יכולתי לכבד את האירוע ולייצג את המדינה בכבוד בעוד שמנהלי האיגוד דאגו לביצוע מחפיר של אירוע זה המתקיים פעם בשנה. לא יכולתי לסבול יותר את המתרחש לא במגרש ולא מסביבו.
ידעתי שאני נוקט בצעד קיצוני, צעד שמעולם לא נקטתי בו לאורך כל הקרירה שלי. ראיתי זאת כחובה ולו גם על חשבון תדמיתי האישית על מנת לזעזע ולגרום שמצב זה לא יימשך. אני יודע שחברי השחקנים חושבים ומרגישים כמוני, וגם הפעם התנדבתי לספוג את האש".
לסיום, לוי מבהיר עד כמה הוא רואה כעגום את מצב הטניס כיום: "אני חושב שאך ורק השחקן הוא הנכס של האיגוד/המדינה. ניתן למצוא מחליפים לכל בעלי התפקידים וכן תחליף למבנה ולריהוט, אך לא ניתן לקנות שחקן במכולת. אין היום באיגוד מספיק אנשים שמבינים בטניס, בעלי רקע ונסיון מתאימים, ברמה מקצועית נאותה, כאלה שמסוגלים להבין את צרכי השחקנים,שראו וחוו איך צריכה להראות תחרות, כאלה שיוכלו להצעיד את הענף על כל שלוחותיו קדימה. במקום להשתדרג אנו הולכים אחורה".
תגובת איגוד הטניס תובא לכשתושג.
לפנייה לכתב/ת 
