הגנה משופרת

הביקור בבית הלבן דומה למדי לעלייה למטוס. התיקים עוברים שיקוף רנטגן והמבקרים נבדקים באמצעות גלאי מתכות. אבל בבית הלבן יש תוספת: מכשיר שפועל באמצעות טכנולוגיה הקרויה פיזור לאחור (backscatter) של קרני-X, וקולט קרינה המוחזרת מגופים. השיטה יוצרת תמונות מפורטות יותר משיקוף רטנגן רגיל והיא מסוגלת גם למצוא חומרים אורגניים כגון חומרי נפץ נוזליים.

אמצעים טכנולוגיים כאלה זכו לאחרונה, אך לא בפעם הראשונה, לתשומת לב בעקבות חשיפה של פעולות טרור מתוכננות: השיטה המבוססת על פיזור לאחור של קרני-X הייתה מבוקשת מאוד כפתרון לבעיית חטיפת מטוסים ותקריות תעופה דומות כבר בשנות ה-80. פתרונות היי-טק אחרים - גלאי גלים באורך גל מילימטרי לסריקה אישית, הדמיה בתהודה קוודרופולית לאיתור חפצים כמו פצצות בנעליים, התקנים להפגזה בנויטרונים הקובעים במדויק את ההרכב הכימי של חפצים ואמצעים מגוונים נוספים - יכולים לזהות, בעלות מסוימת, מגוון רחב של איומים.

המִנהל האמריקני לאבטחת תחבורה (TSA) כבר הציב בשדות התעופה הראשיים בארה"ב לפחות 100 גלאי עקבות כימיים המיועדים לאתר כמויות זעירות של תרכובות חשודות בבגדים, בכבודה או על גופם של בני אדם. אבל בסופו של דבר הטכנולוגיה לעולם אינה יכולה לספק אבטחה מושלמת.

"אף התקן שנבנה בעבר, או שייבנה אי-פעם בעתיד, אינו יעיל ב-100%," מסביר רנדי נול, קצין הטכנולוגיה הראשי של TSA. "האם שערי הקרינה בנמלי התעופה הם דבר טוב? ניתוח עלות-תועלת מראה שכן," אומר דטלוף פון-וינטרפלד, מנהל המרכז לניתוח סיכונים ולניתוח כלכלי של פיגועי טרור באוניברסיטה של דרום קליפורניה. "אך האם האמצעים להסטת טילי נ"מ יעילים? זה כבר מוטל בספק גדול הרבה יותר."

הדבר נכון במיוחד לנוכח העובדה שכדי להשתמש בשיטות כמו בניית פצצות במהלך טיסה יש צורך ברמה גבוהה מאוד של מיומנות ומומחיות. למשל, כדי להכין תלת-אצטון תלת-פראוקסיד (TATP), חומר נפץ שבעבר השתמשו בו עבריינים, יש לערבב תמיסה מרוכזת של מי-חמצן, חומצה גופרתית ואצטון. אבל, אם לא מקררים בקביעות את המרכיבים, הם יתפוצצו בעת ערבובם בפיצוץ חלש שאולי יהרוג את המחבל העתידי אבל לא יהיה בו די להפלת המטוס. ואפילו אם פצצה כזאת תתפוצץ, היא עשויה לפעול שלא על פי התכנון. טיסת נתיבי אוויר אלוהה מספר 243, ורוב הנוסעים ואנשי הצוות, ניצלו ב-1988 מפיצוץ חומר נפץ בעל הרכב דומה בגובה של 7,300 מטרים, שהרס חלק ניכר מחלקו העליון של גוף המטוס.

שימוש יעיל יותר בתקציבים המוגבלים עשוי להיות בהתמקדות באנשים העלולים לבחור בדרך הטרור. "לא פיתחנו אסטרטגיה להתמודדות עם הקו הקדמי של מעגל הטרור: לנסות להקהות את המסר או לסכל גיוס אנשים," אומר בראיין מייקל ג'נקינס, יועץ בכיר בתאגיד ראנד וחבר לשעבר במועצה לבטיחות ולביטחון טיסה של הבית הלבן. "אם לא נצליח להשתפר בטיפול בממדים האחרים האלה של העימות, אנו נידונים להידמות למי שדורך על מקקים אחד-אחד. אנחנו נמשיך לעשות את זה לעד."

שיטה אחת שעמדה במבחן הזמן לטיפול בקו הקדמי היא מודיעין וחדירה, כפי שהיה בסיכול הפיגועים בלונדון בקיץ 2006 (אם כי יש מומחים המערערים על עיתוי המעצרים בטענה שהמשך התצפיות היה עשוי לחשוף חשודים או רשתות טרור נוספות).

מעקב אחרי אתרי אינטרנט וכריית מידע (data mining) אף הם אמצעים מכריעים. ברגע שסוכני המודיעין אספו סדרה של נתונים מעניינים, "הם חייבים להיות מסוגלים לחבר את הנקודות," אומר ויליאם דונאיו, סגן המנהל של "קוגיטו", חברה לפיתוח תוכנות לניתוח נתונים שבין לקוחותיה נמנית הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי (NSA) העוסקת בהאזנה. התוכנה של קוגיטו מקשרת בין "צמתים" - אנשים, מקומות או חפצים - באמצעות ה"קשתות" השונות שלהם, או היחסים ביניהם, ויוצרת השערה המבוססת על נתונים כמו מספר הקשרים שמקיים צומת מסוים. איכות הכרייה היא, כמובן, כאיכות המידע. "התוכנה אינה מתוכננת לזהות באופן אוטומטי את 'הרעים' ולעצור אותם," מוסיף דונאיו. "אנו מנסים לעזור לאנשי הניתוח להצליח במלאכתם."

כל הטכנולוגיות אינן יעילות יותר מן האנשים המפעילים אותן: מנתחי המידע, המאבטחים, המשטרה. ה-TSA, למשל, פועל במרץ להכשרה טובה יותר של כוח האדם. "במהלך השנה אכן הפעלנו הכשרה משופרת לטיפול מאולתר במטעני נפץ," אומר נול. "הוצאנו לשטח ערכות מודולריות לבניית פצצות כדי שהקצינים יוכלו להתנסות בהתקנים ובחומרים לייצור פצצות." על פי דוח של לשכת מבקר המדינה האמריקני (GAO) ה-TSA גם שיפר את הבחינות שהוא עורך לאנשיו, ומיישם תכניות חדשות שיעילותן הוכחה בארצות אחרות, כמו סינון נוסעים באמצעות שיטות צפייה המכונות SPOT. השיטות האלה מתבססות על התבוננות בנוסעים ושיחה עם נוסעים המגלים סימנים מסגירים כמו פחד או התנהגות מתחמקת.

ההגנה הטובה ביותר על נמלי התעופה אינה יכולה להתבסס על אמצעים יקרים שמתמקדים בשיטה אחת, כמו העלאה למטוס של חומרי נפץ נוזליים או פצצות בנעליים, העשויה להשתנות בקלות, אומרת קתלין בריק, מנהלת תחום ביטחון המולדת והמשפט ב-GAO. "צריך להחדיר גורמים בלתי צפויים לתהליך הסינון כדי שהמחבלים לא ידעו למה לצפות," היא מסבירה. "אין בנמצא שכבת הגנה יחידה החסינה מפני תקלות." סינון אקראי באמצעות טכנולוגיות מגוונות עשוי להיות יעיל יותר משימוש בכל נמלי התעופה באותם מכשירים ובאותו זמן. "סוגי האמצעים שאנחנו משתמשים בהם כיום הם חלק בלתי נפרד מן הנוף," אומר ג'נקינס מתאגיד ראנד. "פשוט אין לנו משאבים להגן על כל דבר, בכל מקום, כל הזמן. זהו קרב מאסף מיסודו.".