שתף קטע נבחר

אתם ידעתם שאסור לדבר על אקסים?

לצערנו, כולנו חברים בקהילה הזו. אז אם כולנו שם, זה לא אומר שהאקסים הם לא באמת אנשים רעים עם כוחות מאגיים שמסוגלים לגנוב לנו את בן הזוג במילת שחוּר אחת? אבל הסבר לוגי זה לא משכנע את אלוני. האקסים זיינו את חברה שלו, לכן הם צריכים להישלח כולם לגיהנום ולהישאר שם

הכל התחיל משיחה על אקסים. מסתבר שאסור לדבר על אקסים. בחיי שלא ידעתי, אבל אי ידיעה אינה פוטרת מעונש, אז אין לי תירוץ הולם.

 

אלון, אהוב לבי איתו אני מתגוררת כבר כחודשיים, לא אוהב אקסים. נו, תגידו, מי באמת אוהב אקסים? האמת שאף אחד. לא כיף להשתייך לזן האקסים, ולצערנו, כולנו חברים בקהילה האפלה הזו. אז אם כולנו שם, זה לא אומר שהאקסים הם לא באמת אנשים רעים עם כוחות מאגיים שמסוגלים לגנוב לנו את בן הזוג במילת שחוּר אחת? אבל הסבר לוגי זה לא קונה את ליבו של אלוני. האקסים זיינו את חברה שלו, לכן הם צריכים להישלח כולם למעמקי הגיהנום ולהישאר שם.

 

זה לא היה מפריע לי עד כדי כך אילו הייתי מאלו שמנתקים כל מגע עם האקסים ברגע שהאיקס האדום מופיע. חברים טובים שלי הם לא, אבל חלקם ידידים, חלקם עדיין מכרים, את חלקם אני מאוד אוהבת כבני אדם עד היום, ולמה לא בעצם? הם אחלה אנשים.

 

"לא יעזור כלום, הם זיינו את חברה שלי" זה משפט מנצח, שמולו אני נותרת אילמת, שזה כבר נוגד את כל חוקי היקום.

 

באותה שיחה על אקסים, כשהאווירה כבר היתה מחוממת אבל עדיין לא ירקה אש (אולי קצת גיצים), פתאום הכנסתי לשיחה, בשיא טמטומי, את העובדה שהתנשקתי פעמיים עם אחד מהחברים הכי טובים שלי. לא משנה שזה קרה לפני למעלה משנה, שהוא ממש לא "זיין את חברה שלי, הבנזונה", שזה קרה רק כשהיינו מסטולים, או שאלון מכיר אותו ובעצמו חושב שהוא אחלה בנאדם – את הסרט הזה הוא לא הסכים להחזיר. אני נתקעתי עכשיו עם חוב של 300 שקל ורבאק, אין לי גרוש על התחת.

 

החבר הטוב קיבל את ההגדרה החדשה "מיני-אקס"

בהתחלה הוא חשב שהסתרתי את זה ממנו, איך זה שלא אמרתי לו את זה עד עכשיו? זה היה בכוונה, בטוח. האמת שאני לא זוכרת למה בכלל נזכרתי בזה באותה השיחה, אבל ככל שאני מסוגלת להיות מטומטמת לפעמים, אילו הייתי מסתירה את זה לא הייתי בוחרת דווקא רגע סרחוני שכזה כדי לקבל הארות פתאומיות של גילויי נפש. אני אמנם מטומטמת, אבל אני לא טיפשה. טוב נו, אולי קצת. הנקודה היא שבאמת לא הסתרתי, בכלל לא חשבתי על זה עד אותו רגע. אני כבר לא רואה את החבר הטוב באותו אופן, הוא כבר לא רואה אותי כך, זה רחוק מאיתנו, אנחנו מזמן רק "חבר'ה". אבל גם הסבר לוגי 2 זה לא מספק את אלוני, והחבר הטוב קיבל את ההגדרה החדשה "מיני-אקס". כלומר, יש לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע אליו.

 

החלטנו שלא לדבר יותר על אקסים, או יותר נכון אלון החליט, ולי אין שום בעיה עם זה. אבל מסתבר שכל הדרכים מובילות אל האקס. אלון התחיל לפלרטט עם מעריצות באינטרנט. אלון הוא חלק מלהקה שמבצעת הופעות עולמיות, ולשמחתי הרבה, המעריצות שלו הן כוסיות ברזילאיות עם רגליים מפה עד לטוקיו, שאפילו בקו אווירי זה מאוד ארוך.

 

הוא לא ראה בזה פלירטוט, אני התקטננתי וראיתי

האמת שעל המילה פלירטוט אפשר להתווכח. הוא לא ראה בזה פלירטוט, אני התקטננתי וראיתי, או אולי התמונה של הדוגמנית ההיא על המסך הכריעה את הכף, מי יודע (אני, אני יודעת, זו היתה השרמוטה עם העשרים אלף מייל בלי עקבים), אבל מה זה משנה. סמיילי של קריצה אולי לא מהווה פלירטוט כשאתה מצ'וטט עם חדווה, החברה ללימודים, אבל כשמדובר בקלאודיה השאפה, הסמיילי מקבל לפתע גוון ממזרי וחושק.

 

אבל ניחא הסמיילי המחורבן, כי למעריצים (גם לקלאודיה, לצערי), צריך לענות כדי שהם לא יהפכו למעריצים לשעבר. העניין התחמם כשאני זרקתי כמה מילים (בצחוק! נשבעת שבצחוק. היה לי אפילו חיוך על הפנים) על זה שאם לו מותר לפלרטט, אז גם לי מותר. מה, גם לי יש מעריצים שצריך לענות להם, חיחי.

 

אני בנאדם פלרטטן, אני מודה. אבל כשיש לי חבר אני תופסת את עצמי בידיים והופכת להיות יותר מודעת להתנהגות שלי, עד כמה שזה קשה, כי זה יוצא לי בטבעיות נוראית. אז מה הולך פה, אני לא מפלרטטת כי אני מתחשבת והוא כן? זיבי! בסופו של דבר הצלחתי להצחיק רק את עצמי, ואפילו לעצמי כבר נמחק החיוך מהפרצוף, כי העניין הפך למריבה. אני כבר לא זוכרת איך זה נגרר לשיחת האקסים שביצענו שלשום.

 

אחרי ששיחת האקסים עשתה קאבמק, זה כבר היה אבוד. כל הקיצוניות חזרה, כל העצבים נחשפו שוב על פני השטח, ולא עזרה במיוחד העובדה שמחר יש לכל החבר'ה ארוחה אצל ה"מיני-אקס", כי הוא טס לחו"ל לחודש. המריבה הזו התרחשה היום, ולמרות זאת, אני בכלל לא זוכרת את הפרטים שלה, מה גרם לכל ההידרדרות הזו, שבסופה אלון הלך לישון בשעות של כיתה ד' ועזב אותי ממורמרת בסלון. זו לא ההגדרה המדויקת למריבה מטופשת? או שמא זו הגדרה לאמנזיה קלה ועליי לרוץ לנוירולוג?

 

עברנו לגור יחד שבועיים אחרי שהכרנו

לפעמים אני חושבת שאולי הבעיה נעוצה בזה שאנחנו רק לומדים להכיר זה את זו, כי עברנו לגור יחד שבועיים אחרי שהכרנו, בלי לדעת כלום. או! תגידו. זו הבעיה, אהבלה! ייתכן בהחלט. בשבועיים האחרונים שתינו מי מריבה בכמות כזו, שלא פלא שהתייבש ונכחד דור שלם במדבר.

 

לפני כן התגאיתי בזה שאנחנו לא רבים, אנחנו כל כך מתאימים. המריבות שלנו הן לא מריבות, הן ויכוחים, אנחנו "יודעים" לריב. בחלום בלילה יודעים לריב. אבל לפחות אנחנו יודעים להשלים. הוא אמנם אמר שכמה שהוא ישמע פחות על האקסים יהיה לו יותר טוב ורגוע בחיים, אבל מצד שני הוסיף שאם זה ממש חשוב לי (ע"ע מיני-אקס), זה אמנם יעלה לו קצת ב"טוב ורגוע", אבל בשבילי כנראה שזה שווה, וזה אומר הכל.

 

גם אני צריכה לשחרר קצת ולקחת דברים יותר בקלות. מה שכן, האקסים לא יהיו אלה שיצליחו להרוס את מערכת היחסים עם הבחור שאני הכי אוהבת בעולם. אולי רק קלאודיה השרמוטה.

 

האימייל של מיכל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
אני לא זוכרת מה גרם להידרדרות הזאת. אילוסטרציה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים