תם עידן קופות הגמל, אז איך נחסוך לטווח הארוך?
החיסכון בקופות הגמל כבר אינו אטרקטיבי כבעבר, כיוון שניתן לפדות את הכסף רק לאחר גיל 60. איפה כדאי לחסוך באמצעות הפקדות חודשיות? מה החלופות לתוכניות החיסכון בבנק וכיצד נרוויח הטבות במס?
עם הירידה החדה באטרקטיביות של קופות הגמל, נותר חלל באפיקי החסכון לטווח הבינוני והארוך. בעבר, החיסכון באמצעות קופות גמל היה אפיק השקעה כדאי במיוחד, משום שהעניק הטבת מס ואפשר היה לחסוך באמצעות הפקדות חודשיות נמוכות.
עד סוף 2005 היה ניתן למשוך את הכסף מקופות הגמל בתום 15 שנים ממועד ההפקדה הראשונה. החל מינואר 2006, עם החלת תקנות חדשות לקופות הגמל, החלופה של חיסכון לילד באמצעות קופת גמל אינה כדאית מכיוון שהחיסכון ייפתח רק כאשר "הילד" יגיע לגיל 60 (או ללא תשלום מס רווחי הון מגיל 65). השינויים שנועדו לעודד חיסכון לעת זיקנה הוציאו את אפיק החסכון המוכר במס מחוץ להגדרת החיסכון לטווח בינוני-ארוך.
מאז כניסת התיקון לחוק, מדי חודש קטנות ההפקדות בקופות הגמל. בעשרת החודשים הראשונים של 2006 הופקדו 13 מיליארד שקלים, לעומת 29 מיליארד שקלים בכל 2005 ו-19 מיליארד שקלים ב-2004.
אז איך בכל זאת ניתן לחסוך לטווח הבינוני-ארוך באמצעות הפקדות? כיום מוצעות מספר חלופות למעוניינים לחסוך באמצעות הפקדות חודשיות, ומתלבטים בשאלה כיצד ניתן לחסוך לילדים לעת בגרותם או להוצאה עתידית גדולה.
הוראת קבע להשקעה - פק"מ או חסכון
האלטרנטיבה הבנקאית והסולידית היא הפקדה לפיקדון או לחיסכון. רוב הבנקים מציעים לציבור אפשרות לחסוך באמצעות הפקדה חודשית. לרוב מדובר על פקדונות שקליים לתקופות קצרות (עד שלוש שנים), או תוכניות חיסכון (משנתיים ועד 25 שנים).
הריבית המוצעת על פק"מ נעה בין ריבית הפריים פחות 3%, לבין ריבית הפריים פחות 2.5%. נכון להיום עומדת ריבית הפריים על 6.5% - כלומר הריבית על פקדונות מגיעה ל-3.5% עד 4%.
הבנקים מציעים חסכונות בהם ניתן להפקיד מדי חודש. בדרך כלל מוצעת הצמדה למדד, בתוספת ריבית בשיעור של 3%-4% או קשורה לריבית הפריים.
אחת הבעיות העיקריות בחסכונות הבנקאיים היא חוסר הנזילות. ברוב המקרים אפשר לפדות את הכסף בנקודות זמן מוגדרות מראש, כך שבנוסף לריביות הזעומות, החיסכון אינו נזיל, ויש לתכנן מראש את מועד היציאה.
קרנות נאמנות
דרך נוספת לחסוך לטווח ארוך היא באמצעות הוראת קבע להפקדה חודשית בקרנות נאמנות. לאחרונה הושקו קרנות נאמנות המיועדות לחוסכים לטווח הבינוני-ארוך כחלופה לקופות הגמל. עם זאת, יש לזכור שקרנות הנאמנות לא מזכות בהטבות מס.
קרנות נאמנות שמדיניות ההשקעה בהן מכוונת לטווח הארוך, מאפשרות לצבור הון ללא חשש מתנודות השוק. הרעיון העומד מאחורי קרנות אלו הוא לספק למשקיע כלי השקעה שמצליח להשיג תשואות סבירות ברמת סיכון נמוכה, בדומה לקופות הגמל.
אסטרטגיית השקעה לטווח ארוך מניבה תשואה גבוהה, לעומת ביצוע שינויים דחופים בתיק ההשקעות, העלולים לפגוע בתשואות. מדיניות השקעה לטווח הארוך גורסת כי לאורך זמן השווקים עולים, ולכן בהשקעה לטווחי זמן ארוכים החשיפה למניות יכולה להיות גבוהה, משום שלהתנהגות השוק בטווח הקצר אין כל משמעות.
לפני שרצים לחתום על הוראת קבע לקרן נאמנות, כדאי לשים לב לעמלות (הקישור מוביל למדריך על עמלות בקרנות). ההשקעה בקרן כרוכה בתשלום מגוון עמלות, בהן דמי הוספה, דמי ניהול, דמי נאמן - למנהל הקרן; וגם דמי משמרת, אותם משלמים לבנק. היתרון של הקרן שהיא נזילה, ולרוב מנוהלת.
לרשום את קופת הגמל על שם הסבא
אם אתם בכל זאת מתעקשים ליהנות מהטבת המס ולהשקיע בקופת גמל, מתברר שקיימות מספר אפשרויות להפקיד כספים בקופות.
מלבד הטבות המס, קופת גמל מהווה חיסכון סולידי עם איכות מסוימת שלא ניתן למצוא במוצרים אחרים. לדוגמה, קופות הגמל מחזיקות נכסים לא סחירים (כגון נדל"ן). נכסים אלה מעניקים ממד של יציבות, שלא ניתן למצוא בקרנות נאמנות שכל נכסיהן חייבים להיות נזילים.
בנוסף, העלויות של קופות גמל נמוכות יחסית לקרנות: דמי הניהול נעים בין1.5% ל-2%. באפיקי חיסכון דומים נאלצים החוסכים לשלם שלל עמלות, מלבד דמי הניהול.
רפי חן, מנהל השיווק בפרפקט קופות גמל, מציע מספר פתרונות להפקדה בקופות גמל, גם למי שלא רוצה להוציא את הכסף בגיל 60. חן מציין כי קיימת אפשרות לפתוח קופת גמל על שם הסב או הסבתא (בהנחה שהם בני יותר מ-60), ולציין את הילדים כמוטבים. בדרך זו ניתן לקבל את הטבת המס. החוק מאפשר למשוך את הכסף בתוך 5 שנים ממועד ההפקדה הראשון.
כיום, החוק מאפשר "תכנון מס", המתיר להפקיד לחשבון קופת הגמל של ההורים, בן או בת הזוג או של הילדים, ולקבל הטבת מס בשכר המפקיד. לדוגמה, חוסך המפקיד בקופת גמל על שם בן משפחה מבוגר, ישלם פחות מס הכנסה במשכורתו (עד לגובה ההפקדה המקסימלית), ולאחר 5 שנים יוכל לפדות את הכסף.
מס הכנסה פועל לשינוי ה"פירצה" בחוק, ובעתיד יהיה ניתן ליהנות מהטבת מס רק כאשר הכסף יופקד על-ידי העמית, בן או בת זוגו.