הראל לוי עונה לאיגוד: "ההליכה אחורה אינה סף תהום?"

המלחמה המילולית בין הראל לוי לאיגוד הטניס נמשכת. לאיגוד לקח שבוע לענות על ההאשמות של לוי, הטניסאי מספר 3 של ישראל חיכה פחות מיממה לפני שתקף בחזרה.

"טענות רבות שהעליתי במכתבי נותרו ללא תשובות", אמר לוי, שמדורג כעת במקום ה-286 בעולם ובשיאו הגיע למקום ה-30 בעולם. האיגוד טען כי הפעלת פנימיית המחוננים בווינגייט הביאה להצלחות הגדולות, לוי ענה: "האיגוד שוב מתהדר בנוצות לא לו, האין זאת חוצפה ועזות מצח? יוני ארליך היה על סף פרישה ב-2003. לא היו ברשותו אמצעים להמשיך בסבב, חבריו נתנו לו ציוד. היכן היה האיגוד? ציפי אובזילר סיפרה שפרשה מאותה הסיבה, היכן האיגוד? העלות של שחר פאר למשפחתה היתה כ-100 אלף דולר דולר בשנה. לאן יכולה היתה שחר להגיע ללא אותה תמיכה?".

משה חביב, מנכ"ל איגוד הטניס. הכתובת להאשמות (צילום: ירון ברנר)

לגבי ההצלחות בגביע דייויס ובגביע הפדרציה, בהן מתהדר האיגוד, אמר לוי: "הקשר היחיד של האיגוד עם שחקני הדייויס נוצר לקראת המפגש. אילו לא היינו שייכים למפעל זה, ייתכן ולא היה קשר כלל. חסר התייחסות שכזה לא מעליב? לא משפיל? לא מבזה? סמאשנובה בת 30, אובזילר בת 33 ובין אנה לשחר הפרש של 11 שנים. מי באיגוד יכול לספר כמה שנים מפרידות בין שחר לשחקנית הבאה שתוכל לייצגנו בבית העליון? האין זאת תהום? ארליך יחגוג 30 באפריל הקרוב. חדד ואוקון קרובים ל-29. לי מלאו 28. שחקן היחידים הבא, דודי סלע, צעיר ממני בשש שנים וחצי. תהום או לא?".

בנוגע לאמירת האיגוד כי הוא האחראי כל כל התחרויות בארץ, אמר לוי: "אני מבקש להזכיר לאיגוד שפעם היתה תחרות עם פרסים בסך 300 אלף דולר ולאחר מכן שנים עם שתי תחרויות של 50 אלף דולר כל אחת. היום מתקיימות בארץ תחרויות פיוצ'ר בלבד, ההליכה אחורה אינה סף תהום?".

לסיכום כותב לוי: "לאור כל מה שאני מתאר נדרשים לתפקידים המרכזיים והקובעים באיגוד דמויות ראויות בעלי יכולת רצון ומוטיבציה".