הטקס שלפני הסערה

טקס חילופי רמטכ"לים, 1971. הרמטכ"ל היוצא הוא חיים בר לב שהחל את הקריירה שלו בשורות הפלמ"ח. בר לב מונה לראש המטה הכללי השמיני של צה"ל עם תום כהונתו של יצחק רבין ובמהלך רמטכ"לותו נקלע צה"ל למלחמת ההתשה ואף יצא ממנה. הדובר הוא הרמטכ"ל הנכנס, דוד "דדו" אלעזר פלמ"חניק יליד סראייבו, בוסניה שיהפוך בינואר 1972 לרמטכ"ל התשיעי במספר של מדינת ישראל. בין המקשיבים לנאומו: ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין.

קטע הארכיון מתוך הסדרה "תקומה", שהוצג אתמול בתוכנית "כך היה", רצועת הנוסטלגיה של ערוץ 1 בהגשת יגאל רביד (18:15, א'-ד', לקט ביום שישי הבא 19:00-20:00) הקפיא רגע בזמן בו ישראל, פוסט מלחמת ששת הימים, היתה שאננה מתמיד ושבויה ב"קונספציה" שאחרי הניצחון הגדול שוב לא יעזו מדינות ערב לפתוח במתקפה נגדה. זו הזדמנות נדירה לצפות בקברניטי מלחמת יום הכיפורים כמעט שנתיים לפני שפרצה והטילה צל גדול על שמם. אלעזר נושא נאום צנוע, גולדה נושאת ארשת מכובדת ובר לב עומד מרוצה מאחור ומשקיף על המתרחש לצד יגאל אלון וד"ר יוסף בורג. משה דיין, שהיה אז בשיאו של מסע חפירות ארכיאולוגי פרטי, אוחז זחוח ומבוסם בכוס יין ומדבר על "פרק זמן שאנחנו כולנו, מדינת ישראל, עם ישראל, יכולים להתברך בו". בלי שהוא יודע שימיו של פרק הזמן האופורי הזה - ספורים.

כש"הזמנים הטובים" תמו והיום השקט ביותר בשנה הפך ליום "רעידת האדמה", חזר בר לב לצה"ל. הוא הוזעק לרמת הגולן ומאוחר יותר מונה למפקד חזית הדרום, אותה הצליח לייצב ולהוביל למתקפה. שלושת האישים האחרים יצאו קצת פחות הירואים מהמלחמה ההיא. היו אלה חברי סיעת הליכוד בכנסת שהעלו לראשונה את המונח "מחדל" שיהפוך למושג שמאגד את ההתנהלות של שלושתם ושל אחרים במלחמה. משה דיין היה דרמטי יותר כשבשיאו של השפל הלוחמתי השווה את המצב ל"חורבן בית שלישי". 

הדרג המדיני יצא מהוועדה ללא רבב אבל גולדה התפטרה כבר אחרי פרסום דו"ח הביניים הראשון, בעקבות הפגנות של אזרחים זועמים. רבין הפך אז לראש ממשלה כשהוא מנצח - ולא בפעם האחרונה - את שמעון פרס על חודם של קולות בודדים.  

• לקטע הקודם מתוך "כך היה" - שארל דה גול על היהודים
• לצפייה בתוכניות המלאות, היכנסו לאתר רשות השידור