בשעות שחלפו מהרגע שפרסמתי את הסקירה הראשונית על פרוייקט ונציה,
קיבלתי פניות אישיות ממספר חברים ומאדם זר אחד, המבקשים הזמנה לשירות, שבלעדיו לא ניתן להתנסות בתוכנה. לכולם השבתי שלצערי עדיין אין לי הזמנות לחלק. גם רבים מהגולשים שהגיבו לסקירה שלנו, או לסקירות של בלוגרים בעולם,
רצו רק דבר אחד: הזמנה.
כששירות gmail
נפתח לפני כשלוש שנים, גם הוא התבסס על הזמנות, ובתחילה נתנו הזמנות בודדות לכל בעל תיבה. בגוגל, ככל הנראה, רצו לבצע את הרישום בצורה מדורגת, ולמנוע מגורמים נצלניים וספאמרים לנצור לעצמם מאות או אלפי תיבות בין רגע - מה שהיה יכול להזיק מאוד לשירות.
גם היום הרישום ל-gmail נעשה באמצעות קבלת הזמנה, או באמצעות קבלת SMS לטלפון הסלולרי במספר מדינות.
סיבה נוספת ולא פחות חשובה לשיטת ההזמנות היא יצירת הייפ. שירות שרק "מיוחסים", או "מקורבים" יכולים ליהנות ממנו נראה
מאוד יוקרתי, גם אם הוא בפועל בינוני או למטה מכך. הגאווה ביכולת להשיג הזמנה, גם אם זו כרוכה בהוצאה כספית כפי שקרה עם ההזמנות של gmail, חשובה יותר מהשימוש בשירות עצמו.
מעניין יהיה לראות את קצב צמיחת ההזמנות לוונציה, והאם אנשים יצאו מגדרם ויוציאו מכיסם בשביל להיכנס כל כך מוקדם לשירות שמציע בשלב זה כל כך מעט. בסופו של דבר, ירצו המייסדים להגיע לכמה שיותר משתמשים וכמו גוגל, בוודאי ישחררו יותר הזמנות כשהפרוייקט יהיה בשל.
נכון לעכשיו חיפוש אחרי הזמנות ברשת מעלה בלוגרים נחמדים שכבר חילקו בחינם את מה שהיה להם, ומכירות בודדות ב-ebay
שנכון לעכשיו ההצעה הגבוהה ביניהן עומדת על 40 דולר.
