הראיון האחרון של גולדה

ב-3 במאי 1978 חגגה גולדה מאיר, לשעבר ראש ממשלת ישראל ולנצח אשת הברזל שלה, את יום הולדתה ה-80. אל משלחת של הנהגת מפלגת העבודה שבאה לפקוד אותה ביום חגה התלווה כתב ערוץ 1 דן רביב. רביב ניצל את ההזדמנות לשאול אותה כמה שאלות אישיות שאת תשובותיהן מעולם לא השמיעה בפומבי קודם לכן. בתשובה להערה של שמעון פרס, שהיא האישה היחידה שחושפת את תאריך הולדתה, התלוצצה גולדה והתריסה שהיא נוהגת להכריז על גילה משום שאנשים חושבים שהיא נראית הרבה יותר זקנה. "אז הלכתי על הגנה על עצמי", היא אומרת ומוסיפה: "חוץ מזה אני לא מאמינה שאפשר לרמות, אפילו בזה".

"מה מעסיק אותי?" ענתה מאיר לשאלת הכתב לעניין מחשבותיה בהגיעה לגבורות, "מה שהעסיק אותי לפני יום, לפני שבוע ויעסיק אותי עוד שבוע ימים. לא את הגיל שלי ולא היומולדת שלי ולא את עצמי. זה נורא משעמם לחשוב איש על עצמו". לדבריה, שיש חשיבות לתוכן בו ממלא אדם את חייו ולא למניינן של השנים: "ששמונים שנים לא תעבורנה ככה סתם, ריקות. אז היה לי תוכן בחיים, על זה אני מודה לכל מי שיש להודות על זה - קודם כל לבית שלי, שקיבלתי יידישקייט, לחברים... מגדולי הדור, שספק אם היה עם שהיתה לו גלריה כזאת של אישים כמו שזכיתי לעבוד אתם והיה לי מזל. אין לי טענות. אף פעם לא היו לי".

עורכי "כך היה" (רצועת הנוסטלגיה של ערוץ 1) בני עורי ונאווה אחירון, איתרו את המסמך הטלוויזיוני הנדיר בארכיב הערוץ הראשון ובו נראה מפגש זה, שהוא למעשה הראיון המצולם האחרון של גולדה מאיר. מאז פרישתה מראשות הממשלה ב- 1974, היא התגוררה לסירוגין בביתה ברמת אביב ובביתה של בתה שרה בקיבוץ רביבים. היום אנו יודעים מה שאז הסתירה: גולדה סבלה בתקופות שונות בחייה מסרטן, מחלה שהכריעה אותה בסוף. נושא מחלתה והסתרתה עלה שוב לאחרונה, בעת הוויכוח הציבורי שהתרגש השנה בעקבות שני אשפוזיו של אריאל שרון ובמיוחד אחרי האשפוז הראשון, כשעדיין התלבטו מה מותר לומר לציבור בעניין המפרט הבריאותי של מנהיגיו ומה מוטב להצניע. 

בדיעבד, דבריה של גולדה נשמעים כמעין צוואה. המנהיגה החולה חשה ככל הנראה שלא נותר לה זמן רב לחיות: "אני רוצה לאחל לכל העם בישראל, לעם היהודי, שאם ניתן לי עוד לחיות קצת, חודשים אחדים או שנה... אזכה לשלום אמיתי בלי מלים נוספות. שלום שאנחנו רוצים בו, בכל לב... שאנחנו נוכל גם אחרי חתימת השלום, לילה לילה, לישון בשקט. זה הכל, זה לא הרבה".

גולדה זכתה עוד לפגוש בנשיא מצרים אנואר סאדאת בכנסת לפני שנפטרה בדצמבר 1978, שבעה חודשים אחרי יום הולדתה ו-3 חודשים לפני חתימת הסכם השלום עם מצרים.

•  הקטע שודר בערוץ הראשון ביום שישי האחרון. בתוכניות המלאות של "כך היה", רצועת הנוסטלגיה של ערוץ 1 בהגשתו של יגאל רביד (א'-ד', 18:15; לקט בשישי ב-19:00), אפשר לצפות באתר רשות השידור.
• לקטע הקודם מתוך "כך היה" - אורי גלר מסתבך בלונדון.