ממוסקבה לכותל: אבגניה לינצקאיה עולה לירושלים
שבועיים לאחר שחשפנו את עלייתה ארצה, ליווינו את התקווה הבאה של הטניס הישראלי בארמון הנציב ובכותל המערבי. "הרגשתי אנרגיה מהקיר, היה מרגש", סיפרה לינצקאיה. צפו בווידאו המרגש
הטניסאית היהודייה בת ה-20, שכפי שנחשף לפני שבועיים ב-ynet החליטה לעלות מרוסיה לישראל, יצאה השבוע לראשונה משגרת האימונים והחלה להכיר את ישראל, המדינה בה היא אמורה להשתקע בהמשך חייה, במקביל לניסיון החזרה שלה לטניס המקצועני, אחרי הפסקה של שנה (לאחר שדורגה לפני שנה וחצי במקום ה-35 בעולם).
כיאה למסע תיירות ראשון של יהודי המגיע לישראל, לינצקאיה פתחה את מסע ההיכרות שלה עם ארץ הקודש בטיול בעיר הבירה.
ביום רביעי, אחרי אימון הבוקר השגרתי, היא עלתה לירושלים יחד עם הוריה, החבר אנטון, מאמן הכושר שלה, ד"ר יובל חיגר, ומאמנה, העולה חדש מארגנטינה אנדי זינגמן, חבר בצוות האימון של עודד יעקב, שנעדר מהטיול בשל שהותו באוסטרליה, שם הוא מלווה את טניסאי ישראל בגראנד סלאם הראשון של העונה. ynet ליווה את לינצקאיה במסע המרגש.
"מה אכתוב בפתק בכותל? זה ביני לבין ה', אני לא מספרת"
"לא הצלחתי לישון הרבה בלילה, הייתי כולי נרגשת מזה שאני נוסעת לירושלים. כשקמתי אמרתי לעצמי 'צריך להתאמן מהר כדי שנסע כבר'", אמרה אבגניה אחרי אימון הבוקר שלה, רגע לפני הנסיעה לעיר הבירה.
אחרי ארוחת צהריים בקניון הראל במבשרת ציון, ביקור הבכורה של לינצקאיה בעיר הכל כך מיוחדת החל בטיילת ארמון הנציב. שם, בנקודת התצפית המרהיבה, התפעלה העולה החדשה מהנוף המדהים של ירושלים, התעניינה במבנים מסביב, כאשר במוקד כמובן, כיפת הסלע הזהובה.
יובל חיגר, מאמן כושר שהפך במהלך הטיול למורה דרך, היה האחראי על ההסברים, שמאוד עניינו את לינצקאיה. "זה נוף מדהים, ממש יפה כאן", התפעלה הטניסאית מהתמונות הראשונות של ירושלים שקלטו עיניה.
לינצקאיה, חיגר וזינגמן על רקע העיר העתיקה (צילום: יועד כהן)
חצי שעה מאוחר יותר, הגענו לעיר העתיקה בירושלים. לינצקאיה המופתעת התבוננה לכל עבר בסמטאות הצרות והחלה להבין את קסמיה של ירושלים. "זה מדהים איזו אווירה יש כאן. יש לעיר הזו ריח מיוחד, טמפרטורה שונה. זה מרשים, מדהים איך אנשים גרים כאן", העבירה לינקצאיה את רשמיה הראשונים מ'עיר האבנים'.
"למה איזור הנשים בכותל כזה קטן?"
אחרי כרבע שעה הליכה (כולל חמש דקות של חיפושים אחרי החבר אנטון שהלך לאיבוד) וישיבה של מספר דקות בבית קפה מקומי כדי לכתוב את הפתק לכותל, הגיע הרגע המיוחל – הכניסה לרחבת הכותל המערבי. הפעם ההתפעלות התבטאה בעיניים, בלי צורך במילים. אבגניה עברה בין החבר שלה אנטון, אמא מריה ואבא סימון ופשוט התפעלה מהמראה.
בפעם הראשונה בחייה עמדה לינצקאיה מול אחד הסמלים הגדולים של העם היהודי, "מקום אליו חלמתי להגיע", כפי שאמרה בתחילת הנסיעה. "למה האיזר של הנשם בכותל כזה קטן?", שאלה לינצקאיה את חיגר, שצחק והסביר לה שצריך להגיד תודה בכלל, מאחר ועד לא מזמן כלל לא היה איזור המיועד לנשים.
לינצקאיה התקרבה לקיר ההיסטורי יחד עם אמא מריה והשתיים התיישבו במשך דקות ארוכות על הכסאת במקום, רק כדי להסתכל ולהבין מה קורה מסביב. ההתרגשות ניכרה על פניה של אבגניה שאחרי ההיכרות עם השטח קמה, התקרבה לעבר הכותל ועמדה מולו דקות ארוכות. אחרי מבטים למעלה, למטה ולצדדים, לינצקאיה נגעה בקיר ועצמה עיניים במשך שניות ארוכות. לאחר מכן, אחרי שחיפשה טוב מקום פנוי למיקום הפתק, שלפה והניחה בין האבנים ההיסטוריות את הבקשה שלה מאלוהים.
"הרגשתי אנרגיה מיוחדת מהקיר. אני רוצה לחזור"
"מה כתבתי שם? האמת שלא הצלחתי להעביר את הבקשה שלי בשורה או שתיים, אז כתבתי את זה בשיר של כמה שורות. אני אוהבת לכתוב שירה והעברתי את מה שיש לי להגיד בשיר מיוחד שכתבתי. הרגשתי ממש אנרגיה מיוחדת מהקיר. בכניסה היה לי קר, אבל בעמידה מול הקיר הרגשתי חום בגוף, היה מיוחד ומרגש מאוד", סיפרה לינצקאיה הנרגשת אחרי שעזבה את המתחם.
לאחר עוד שיחות עם מאמניה זינגמן וחיגר, לינצקאיה הסתכלה בפעם האחרונה (בינתיים) על הקיר והבטיחה: "אני אחזור לכאן. יש כאן הרבה מאוד מה לראות וללמוד. אני רוצה לקרוא על ההיסטוריה של העיר וללמוד אותה. אני אוהבת טניס, אבל גם את הדברים האלה. אני אוהבת לשלב בין הדברים".
לפנייה לכתב/ת 
