כמה יעלה לנו קצב הפורש?
עלות כל ההטבות לנשיא לשעבר מגיעה עד 1.5 מיליון שקל בשנה, מלבד זכויות הפנסיה התקציבית. אומדן העלות לכל ימי חייו של קצב בן ה-61 עשוי להגיע ליותר מ-30 מיליון שקל. האם ישונו התנאים אם יורשע?
ידו של ח"כ יעקב ליצמן, יו"ר ועדת הכספים, לא רעדה השבוע, כשחתם על המסמך שמגדיל את שכרו של הנשיא קצב ל-46,278 שקל, תוספת של כ-1,000 שקל בחודש, או 12 אלף שקל עד סוף השנה. הנשיא איננו לבד. הוא ניצב בראש הפירמידה של בכירי רשויות השלטון שקיבלו העלאה דומה בשכרם. למראית עין, אך לא רק בגלל זה, ליצמן עושה עצמו כלא מבין על מה ולמה כל המהומה.
ליצמן משחק את בת היענה. "לא קראתי עליה ב"המודיע", הוא מתחמק מהתסבוכת של קצב, אבל פליטת הפה מסגירה את בועת חייו. "המודיע", העיתון היומי של אגודת ישראל, חף כדרכו מהכרה בקיומו של עולם הסקס, ומתעלם מאישומי האונס. העיתון של הזרם החרדי המתחרה, "יתד נאמן", לפחות מזכיר אותם ברמז בלי לקרוא לילד בשמו. "העניין הפלילי", הוא כותב, בלי לרדת לפרטים, בתקווה כי תלמידי הישיבות יבינו. הם הרי מחוברים לחיים האמיתיים דרך ערוצי הצ'ט באינטרנט, למשל "בחדרי חרדים".
אבל ליצמן מתעטף בשתיקה. הוא חוזר ואומר, "אני לא מתייחס לכל הדבר הזה". אם קצת לוחצים אותו, אפשר לסחוט מפיו לכל היותר שוועדת הכספים לא תתערב בעסקי השכר ותנאי הפרישה של הנשיא בטרם הוגש כתב אישום, קל וחומר לפני שהאיש הורשע בבית המשפט. "אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות גם שופטים", אמר שלשום. ליצמן בקטע של קביעת השכר יושב על תקן של חותמת גומי.
טקס שנתי בינואר
ועדת הכספים היא אמנם הגוף שהוסמך בחוק להחליט מי יקבל כמה. אבל בסיס סולם השכר של הנשיא, ראש הממשלה, שרי הממשלה והשופטים, נקבע שם מזמן (את שכר הח"כים קובעת ועדה ציבורית ליד ועדת הכנסת). היום שכר הבכירים רק מתעדכן אוטומטית אחת לשנה בשיעור עליית השכר הממוצע או המדד (רק השרים). היועצת הכלכלית של הוועדה, סמדר אלחנני, מחשבת את התוספת ומרכיבה את הסולם החדש. ליצמן נדרש רק לשרבט את חתימתו על המסמך לפרסומו ברשומות. הטקס השנתי חוזר על עצמו בחודש ינואר.
השנה נשבר לליצמן לשחק את החותמת. הוא חשב שהגיע הזמן להטביע את חותמו על הסולם. תחילה הודיע שיעלה אותו ללא דיחוי על סדר היום. אבל בראשית השבוע רק חזר והודיע על כוונתו לקיים דיון בלי לקבוע מועד. האם קיבל רגליים קרות? ייתכן שיתפוס טרמפ על החוק של אורית נוקד מהעבודה, שיעלה להצבעה בשבוע הבא, לקבוע תקרה לשכר המנהלים בשירות הציבורי, לא יותר מהשכר שמקבל ראש הממשלה (כ-40 אלף שקל).
ליצמן סימן לדיון מטרה חברתית, כולה לעג לרש, ריקה מתוכן ורחוקה מהתערבות בשכר הבכירים: יצירת מנגנון אחיד של הצמדתו לשינויים בשכר המינימום. הוא באמת לא ידע כי שכר הבכירים כמו שכר המינימום כבר צמודים לשכר הממוצע? ליצמן גם לא חושב שיש מקום להתערבות נקודתית של ועדת הכספים לפחות בשכר הנשיא קצב או בתנאי הפרישה המופלגים אותם אישרה הוועדה בראשותו לפני כשנה, ערב הבחירות. הוא פעל אז בניגוד מוחלט להמלצות ועדת משנה, אותה מינה לתכלית זו ליצמן בכבודו ובעצמו.
אורון: יש דברים יותר מהותיים
אבל גם ליצמן לא לבד. חברי ועדת הכספים, שאינם תלושים כמוהו מהתסבוכת הפלילית-פוליטית, אף הם נזהרים לבל יציקו לנשיא בענייניו הכספיים. אפילו אם יוחלט על נבצרות זמנית לא נראה היום שיסכימו לדון בקיצוץ מחצית שכרו החודשי, על פי הדין שקבעו לפני מספר שנים לח"כים שהושעו במצב דומה. הם היו רוצים רק שקצב יירד להם מהעיניים וייעלם במדבר, ובלבד שלא יאשימו אותם כי התעללו בגווייה. "יש כעת דברים הרבה יותר מהותיים", אומר ח"כ חיים (ג'ומס) אורון הוותיק, הידען והשקול ביותר בחבורה.
אגב, שכרו החודשי של הנשיא קצב איננו פטור ממס כפי שהאמינו השבוע בכנסת. היועצת הכלכלית אלחנני מפריכה את האגדה. היא היתה אמת היסטורית שעברה מן העולם בניסיון הנפל של שר האוצר יורם ארידור לחולל רפורמה במס הכנסה לפני 25 שנה. ב-1982 מינה ארידור ועדת מומחים בראשות הפרופסור לכלכלה איתן ששינסקי, אבל ההר הוליד עכבר. הם הצליחו לבטל רק את הפטור ממס של הנשיא החמישי יצחק נבון, ולא לפני שהכפיל את הברוטו של נבון לבל יירד חלילה ברמת החיים.
אין סיבה לרחם על הנשיא קצב גם אם הנטו שלו, אחרי המסים, יורד היום לסביבת ה-28 אלף שקל, רחוק מהברוטו שעבר השבוע את ה-46 אלף. קצב כמו קודמיו יכול לחסוך או להשקיע את רוב הנטו החודשי. תקציב המדינה למשכן נשיאי ישראל (24.1 מיליון שקל) מממן גם את כל הוצאות הקיום והבית של משפחת האזרח מס' 1. ככל הידוע, אין עליהן זקיפת מס אפילו סמלית בשכר הנשיא, כמו למשל אצל בעלי רכב צמוד מהעם הפשוט.
כמה יעלה קצב עד 120?
חיים אורון היה לפני כשנה חבר בוועדת המשנה של ועדת הכספים שהמליצה לשנות את תנאי הפרישה הנדיבים של הנשיא קצב כמו של נשיאי המדינה וראשי הממשלה. בייגה שוחט יזם את השינוי לסיום של פעילותו הפוליטית, על סף התפטרותו מהכנסת. עד אז הוענקו ההטבות לבכירי השלטון לכל ימי חייהם. נשיאים לשעבר נהנו על חשבון משלם המסים מדירת שרד ואחזקה מלאה, רכב צמוד עם נהג ו"שירותי משרד" כלומר לשכה
ו-2 עוזרים. ראש ממשלה לשעבר נהנו מאותן הטבות למעט דירת שרד.
רעיון השינוי נולד מהצורך להסדיר מימון לטיפול הגריאטרי המיוחד לראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר ומהגיל הצעיר של בנימין נתניהו ואהוד ברק. שוחט הציע לנצל את ההזדמנות לרענון תנאי הפרישה שלא השתנו עשרות שנים. ועדת המשנה קיבלה את הצעת אורון להגביל את תוקף ההטבות עד 7 שנים לנשיא ו-4 שנים לראש הממשלה. "הרעיון שלי היה לתת את ההטבה לפי משך תקופת הכהונה. אני נגד מתן הטבות לכל החיים בעיקרון, גם לנשיא בית המשפט העליון וליו"ר הכנסת. זה לא מקובל ברוב ארצות העולם וזה גם עולה המון כסף", אמר אורון השבוע.
לפי החשבון שלו, עלות כל ההטבות לנשיא לשעבר מגיעה עד 1.5 מיליון שקל בשנה, מלבד זכויות הפנסיה התקציבית. למשה קצב מלאו 61 שנה לפני כחודש. אומדן העלות לכל ימי חייו עשוי להצטבר עד יותר מ-30 מיליון שקל (!), בחישוב לפי תוחלת החיים הממוצעת (85 שנה), שלא לדבר כמה הוא יעלה לנו עד 120. כל זה בנוסף לפנסיה החודשית שעשויה להגיע עד 100% השכר האחרון.
"למה אתם דופקים אותו"?
החשבון העצום הזה עלה על שולחנה של ועדת הכספים וזו שוכנעה לקצץ בהמלצות ועדת שוחט. היא הגבילה את אחזקת דירת השרד ושירותי המשרד לנשיא עד 3 שנים, ורק את הרכב והנהג הצמודים השאירה לו למשך 7 שנים. לראשי הממשלה לשעבר הגבילו את כל ההטבות למשך שנתיים בלבד. אבל על סף ההצבעה החלו חברי הוועדה לכחכח בגרונם ולהתלבט בקול רם אם לא ראוי לקצץ בהטבות הפרישה החל מהנשיא הבא כך שמשה קצב יקבל אותן לכל חייו.
פתאום לא היה להם נעים לפגוע בנשיא מכהן ובזכויותיו המשפטיות המוקנות מתוקף חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כאילו אנסו את קצב להיבחר לפני כ-7 שנים והוא נענה הודות להטבות הפרישה. מישהו תרם לוויכוח מידע שהגיע אליו מ"מקור מוסמך" לפיו קצב לא מעוניין בכלל בדירת שרד. הוא מתכוון בכלל לפרוש לביתו הפרטי בקריית-מלאכי. כל זה לא היה מקרי. שליחים מטעמו של קצב עבדו על חברי הוועדה מאחורי הקלעים, ואפילו התחננו, משהו בסגנון "תעזבו את האיש, למה אתם דופקים אותו"?
אורון היה היחיד שהתנגד. "אתי הם לא דיברו", נזכר אורון השבוע. לא הרשים אותו גם הרמז על כוונת קצב לוותר על דירת השרד לטובת הפרישה בביתו הפרטי. "אז מה? קצב יכול להגיד שהוא לא רוצה לגור בירושלים ולקבל את הוצאות אחזקת הבית בקריית-מלאכי, זה בערך אותו הכסף. דירת השרד היא בלאו הכי רכוש ממשלתי".
האם יש סיכוי לשנות עכשיו את תנאי הפרישה?
"הסמכות נשארת בידי ועדת הכספים, ודעתי לא השתנתה", אומר אורון, "אבל לא הייתי רוצה להתחיל בזה עכשיו. בוא ניתן לדברים האחרים להתקדם ונראה מה קורה, כי יכול להיות שנעמוד בכלל במצב אחר. תאר לך שקצב לא יצליח להוכיח את חפותו והוא הולך ל-5 שנים בכלא. גם אז מגיע לו על חשבון המדינה, דירה ולשכה ועוזרת? הרי אף אחד לא העלה על הדעת מצב כזה. לכן אני אומר - הסמכות לשנות את התנאים קיימת, אבל אני מציע לא לעסוק בזה כרגע. אני אבקש לבחון מחדש את המצב כשיגיע זמנו".
הזכרנו לאורון כי לוועדת הכספים כבר היתה מודעת לפני שנה כי מצב כזה איננו בלתי אפשרי. לא אחרי ההסתבכות של עזר ויצמן שאילצה אותו להתפטר טרם זמנו, והקפיצה כיתה של משה קצב. "כן", נאנח אורון, "אבל ויצמן לא לקח כלום ומי בכלל חשב אז שהדברים יגיעו לשפל שכזה"?
