לנין יורד לשאול
לאחר שחולל את המהפכה ברוסיה, חיסל את הפערים בין המעמדות והקדיש את כל חייו לקומוניזם, מגיע לבסוף יומו האחרון של לנין, והוא מת. כיוון שהיה אתאיסט ורדף את המאמינים בני הדתות השונות, סופו שנידון לרדת לשאול.
כשהוא מגיע לשאול, הוא מגלה שהמצב בו גרוע מן המצב בעולם החיים: הנידונים מעונים באורח נורא, אין די אוכל לכולם, השדים אינם מאורגנים והשטן מתנהג כמו מלך בעל סמכויות מוחלטות, ללא כל כבוד לעובדיו או לנפשות המעונות שסובלות את עונשי הנצח שנגזרו עליהן.
נוכח כל אלו, מתמרד לנין נגד המצב: הוא מארגן הפגנות, מגיש מחאות, יוצר ועדי-עובדים עבור השדים הממורמרים ומעורר מרידות. בתוך זמן קצר, סדרי השאול מתהפכים לחלוטין: איש אינו שומע עוד בקולו של השטן, השדים מבקשים העלאה בשכרם, חדרי העינויים מתרוקנים והאחראים על הכבשנים פותחים בשביתה כללית.
השטן אינו יודע מה לעשות: כיצד תמשיך ממלכתו לפעול אם המורד הזה מקעקע את כל החוקים? הוא מנסה לקבוע איתו פגישה, אך לנין משיב שהוא אינו משוחח עם מדכאים, ושולח אליו הודעה באמצעות ועדה עממית, שבה הוא אומר שהוא אינו מכיר בסמכותו של השליט העליון של השאול.
בייאושו, נוסע השטן לשיחה עם פטרוס הקדוש.
"אתה זוכר את הטיפוס ההוא שחולל את המהפיכה ברוסיה?", שואל אותו השטן.
"בהחלט", עונה פטרוס. "קומוניסט. שנא את הדת".
"הוא אדם טוב", מתעקש השטן. "גם אם רשומים על שמו כמה חטאים, לא מגיע לו לשבת בשאול. בסופו של דבר, הוא ביקש ללחום עבור עולם טוב יותר! לדעתי, מקומו בשמיים".
פטרוס הקדוש מהרהר מעט, ובסוף אומר לשטן:
"אני סבור שאתה צודק. כולנו חטאנו, אפילו אני. שלח אותו לכאן".
השטן אינו יודע את נפשו מרוב אושר. הוא שב לביתו ושולח את לנין הישר לשמיים. בתוך זמן קצר, ביד ברזל ובאלימות, הוא מחסל את ועדי העובדים של השדים, מפרק את ועד הנשמות הלא-מרוצות, אוסר על קיום אסיפות והפגנות של נידונים.
השאול שב להיות אותו מקום שידוע בעינויים הנוראים שבו, המקום שהפחיד תמיד את בני-האדם. באושרו הרב, מדמיין השטן לעצמו את המתרחש בשמיים.
"לא יעבור זמן רב ופטרוס הקדוש ידפוק אצלי בדלת, ויבקש ממני לקחת בחזרה את לנין!", הוא צוחק לעצמו. "הקומוניסט הזה בוודאי שינה את גן-עדן והפך אותו למקום בלתי-נסבל!"
חולף חודש, חולפת שנה, ומהשמיים לא מגיעה כל חדשה. השטן משתגע מסקרנות ומחליט לעלות לשמיים כדי לראות מה קורה.
בשערי גן-עדן הוא מוצא את פטרוס הקדוש.
"מה נשמע?", הוא שואל אותו.
"טוב מאוד", עונה לו פטרוס.
"הכל בסדר? הכל כמו שצריך?"
"כמובן! למה? אמורות להיות בעיות?"
השטן חושב לעצמו: "הטיפוס הזה בוודאי מעמיד פנים! הוא עוד ינסה לדחוף לי את לנין".
"תשמע, פטרוס, הקומוניסט הזה ששלחתי לך מתנהג בסדר?"
"מצוין!"
"שום אנרכיה?"
"להיפך. המלאכים חופשיים מאי-פעם, הנשמות עושות ככל העולה בדעתן, הקדושים יכולים להיכנס ולצאת בלי לדפוק שעון".
"ומה עם אלוהים? הוא לא מתלונן על עודף החירויות הזה?"
פטרוס הקדוש מביט בשטן העומד לפניו. מבטו מבטא מידה של חמלה.
"אלוהים? חבר, אלוהים כבר לא קיים!"
