סוף לפטור הגורף
חוק טל החמיר את תחושת הקיפוח בקרב הרוב הנושא בנטל. יש פיתרון אחר, המאזן בין תורה למלאכה
החברה הישראלית היא חברה סקטוריאלית, המפולגת לשבטים על רקע לאומי, אתני ודתי. אחד השסעים העמוקים והכואבים ביותר בה נובע מאי-גיוסם של בני הישיבות. שסע זה, שנוגע בעצב חברתי רגיש ביותר, מעסיק את הממשלה מאז הקמת המדינה ועד היום ומהווה עדות מצערת לכישלון הכנסת, האמורה לייצג את החברה. הכישלון הזה מתבטא במספר רבדים: בחוסר רגישות ציבורית, בחקיקה לקויה ובהיעדר ביקורת על הממשלה לגבי מימוש החוק.
חוסר הרגישות הציבורית, שמאפשר את הפטור הגורף לאברכים מגיוס, גורר מספר רב של תופעות שליליות מהן סובלת הציבוריות הישראלית: תחושת קיפוח עזה של הרוב הנושא בנטל, התבדלותו של המגזר החרדי מההוויה הישראלית ועוד. מניינם של בני הישיבות שאינם משרתים עלה פי כמה וכמה מאז הונהג הפטור, גם כשמשקללים את המספר כאחוז מכלל האוכלוסייה. אפילו בן-גוריון, שהיה אבי ההסדר עם הקמת המדינה, שינה דעתו, וכבר ב-1958 קרא בנאום לכנסת לבטל את הפטור הגורף.
כישלון החקיקה מתבטא ב"חוק טל", המתיימר להסדיר את דחיית השירות לתלמידי ישיבות בתנאים מסוימים, מתוך כוונה להפחית את האי-שוויון בין הסקטורים. לפי דברי ההסבר לחוק, מטרתו "לאפשר לצה"ל לקלוט את האוכלוסייה החרדית למסגרות המתאימות לה ובמקביל לאפשר לתלמידי הישיבה 'שנת הכרעה', שבסיומה רשאי התלמיד לחזור ללימודיו התורניים בישיבה - או להשתלב, כפוף לצורכי הצבא, בשירות צבאי מקוצר או בשירות אזרחי, וכן בשירות מילואים". נכון לסוף שנת 2005, כארבע שנים לאחר קבלת החוק, פחות משלושה אחוזים מקרב בני הישיבות יצאו לאותה "שנת הכרעה", ופחות מאחוז אחד שירתו בסופו של דבר בשירות צבאי או אזרחי. על-פי נתונים אלה, ברור כי החוק אינו משיג את תכליתו. גם בג"ץ, אף שנמנע מביטולו, קבע כי החוק לא יעבור את מבחן החוקתיות אם לא ישונה באופן מהותי.
הביקורת על מימושו הלקוי של החוק, במקום שתגיע מהכנסת - באה אף היא מבית-המשפט, שבהחלטתו האחרונה פסק גם כי "האופן שבו התייחסה הממשלה עד כה לחובתה להציע כלים במסלולי השירות הצבאי והשירות האזרחי לשם ביצוע החוק מעורר חשש כבד, שמא החוק אינו ישים כלל". בכך מתח בג"ץ ביקורת חריפה על הכנסת, בזו הלשון: "יש לקוות כי גורמי השלטון ישכילו לתקן את הדרוש תיקון, שכן אין זה מתפקידו של בית-המשפט לשמש אפוטרופוס לבני קבוצת הרוב ולהוציא עבורם את הערמונים מהאש". כלומר, בג"ץ אמנם נמנע מלבטל את החוק, אך גער בכנסת ובממשלה על שאיפשרו לחוק להפוך לאות מתה.
הפיתרון טמון בעורף
מלחמת לבנון השנייה חשפה בפנינו את המחסור העמוק בכוח-אדם מסייע בפעילותו של מערך העורף. עשרות עמותות וארגוני סיוע, שבשורותיהם אלפי מתנדבים, מילאו את החלל הגדול שנוצר, ועל כך חבה להם אוכלוסיית הצפון והחברה הישראלית כולה תודה והערכה. מעורבותם של אנשי הציבור החרדי בעמותות ובארגונים הללו היא רבה ומשמעותית. ייתכן אפוא כי בעקבות לקחי המלחמה, נוצרה ההזדמנות לפיתרון חברתי מוסכם, אשר ייתן מענה לשתי הסוגיות גם יחד - וזאת באמצעות מיסודה של מערכת שירות אזרחי בגופי מערך העורף, שתופעל בעיקר במצבי חירום ומשבר לאומי.
מתכונת השירות האזרחי, אשר תהווה אלטרנטיבה חוקית למקבלי הפטור משירות צבאי, תעניק למשרתים בה הכשרה בסיסית קצרה לשמש בתפקידי חירום בגופי מערך העורף השונים, תוך שמירת כשירות שנתית בהיקף של מספר שבועות מצומצם, בדומה לשירות מילואים רגיל. בשעת חירום לאומית יגויסו אנשי המערך לשירות פעיל, כנאמר במישנה: "בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה - הַכּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ".
הדיון בהארכה נוספת של חוק טל פותח בפני הכנסת הזדמנות לאיחוי השסע המדמם בחברה, וזאת על-ידי ניסוח פיתרון חברתי חדש ומוסכם, המבוסס על סובלנות והבנה. פיתרון כזה חייב מחד להכיר בלימוד התורה כערך חשוב בחברה בישראל, ומאידך - להבין שחובת השירות של כל אזרח היא אבן יסוד בגיבוש דמותה של החברה הישראלית. בין שתי התובנות הללו יש למצוא את האיזון המידתי, וראוי שהדבר יתבצע במהלך משותף של כל סיעות הכנסת.
משמעותו של תיקון לחוק, אשר יבוסס על העקרונות שלעיל, אינה גיוס כללי וכפוי של כל תלמידי הישיבות, אלא פתיחת אופציה אמיתית עבורם לשירות צבאי או אזרחי, שהטבות משמעותיות ורלוונטיות בצידו.
לאחר שנים כה רבות של שסע הולך ומעמיק, אל לחברי הכנסת להמשיך ולגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה. אסור לנו להוסיף ולהתעלם מקיפוח ממושך, הגורם לרבים וטובים בארץ הזאת לאבד את האמונה במערכת הפוליטית ובמצפונם האישי של המחוקקים והשרים. התיקון לחוק יכניס תוכן חדש לערך השוויון ויסמן את הדרך לחברה חזקה ומלוכדת יותר. על הכנסת והממשלה להוכיח מנהיגות ולאמץ פיתרון מוסרי, צודק ופרקטי.
הכותב הוא חבר כנסת בסיעת העבודה ואלוף במיל'
מומלצים
