מחקר ישראלי: עקיצה בישבן מחסנת מפני טפילים

עקיצה בישבן על ידי חרק יכולה להועיל לבריאות: מחקר ישראלי גילה כי עקיצת זבוב החול, מינהג השגור בקרב העדה הבדואית, מחסן בפני מחלת הלישמניאזיס הגורמת לפצעים כיביים ולעתים אף למוות.

את המחקר ביצע חנן גולדברגר מהחוג למדעי בריאות הסביבה במכללה האקדמית הדסה בירושלים. גולדברגר גילה כי הבדואים חושפים בכוונה את הישבן העירום של תינוקותיהם בלילות הקיץ כדי לעודד עקיצתם על ידי זבוב החול. לפי המסורת של הבדואים התגלתה העובדה המדעית כי במקרים מסוימים ילד שנעקץ על ידי זבוב החול ונדבק במקום אחד בגופו, רוכש חסינות לחיים ולעולם לא יחלה שוב.

עקיצה בישבן מבטיחה מניעת פצע הכיב העגול הטיפוסי, הנקרא שושנת יריחו, שרואים לעיתים על פניהם של בדואים ועולים מעיראק, איזור בו גם המחלה שכיחה. לפי דוחות משרד הבריאות, המחלה שכיחה באזורי ים המלח, יריחו, בקעת הירדן, הכנרת והערבה. בכל שנה מדווחים על כמה עשרות מקרים ביניהם כמה מקרים קשי , אך קרוב לוודאי שיש מקרים רבים נוספים בין הבדואים שאינם מדווחים.

את המחקר ביצע גולדברגר במטרה לפתח שיטה חדשה ללכידה והשמדתו של זבוב החול הנקבה העוקצת והמפיצה של המחלה. השיטה מבוססת על משיכת זבוב הנקבה העוקצת במלכודות הפולטות דו תחמוצת הפחמן CO2. מטרת הפרוייקט הייתה למצוא שיטות חדשות להדברת זבוב החול הנושא את מחלת הליישמניה, תוך התמקדות בפיתיונות שיהוו בסיס למשיכה ולאחר מכן להדברה.

מחלת הלישמניאזיס הנקראת בפי העם "שושנת יריחו" נגרמת על ידי טפיל חד תאי מסוג לישמאניה ומועברת על ידי זבוב החול פלובוטומוס. עקיצת זבוב חול ממין נקבה מחדירה טפיל לעור האדם או לעור החיה, וכעבור כמה חודשים, בתום תקופת דגירת המחלה, מופיעים כיבים פתוחים בנקודת העקיצה.

למחלת הליישמניה אין עדיין ריפוי, אך לאחר שהמחלה מופיעה פעם אחת, היא לא תופיע בפעם השנייה, מכיוון שהגוף מפתח הגנה מפני הטפיל. הבעיה העיקרית היא חוסר יעילות של שיטת ההדברה הנהוגה כיום. על-פי תוצאות הניסויים נמצא כי זבובי חול הנמשכים למלכודות CO2 בהשוואה למשיכתם למלכודות אור ולצמחים שונים.

כמסקנה ממחקרו המליץ גולדברגר על פיתוחן של מלכודות לזבובי החול המבוססות על פליטת גז ה-CO2 למשך כל הלילה, כשיטה יעילה להדברת זבוב החול.