חברת אייר פרנס חויבה בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה לשלם פיצויים בסך 9,450 שקל לתושב העיר, ש' בן ה-85, שנאלץ לחצות את האוקינוס בדרכו לבוסטון, במושב שבור ללא יכולת לקום ממנו, וללא מזון ראוי.
ש' שתבע מהחברה 17,800 שקל, הסכום המרבי שניתן לתבוע בבתי משפט לתביעות קטנות, טען בתביעה כי נגרמו לו נזקים כתוצאה מכך שהכסא בו הושב היה שבור והמזון הדיאבטי שהוגש לו במהלך הטיסה, אותו הזמין בעוד מועד, היה בלתי אכיל.
ש' סיפר בדיון בבית המשפט כי רכש כרטיס למחלקת עסקים, שעלותו כאלפיים דולר, בשל היותו קשיש וחולה דיאבטי ועל מנת להקל עליו בטיסה. לדבריו, בקטע הטיסה מפריז לבוסטון התברר לו, מיד לאחר ההמראה, כי הכסא שלו שבור ונסיונות הדיילים לתקן אותו לא צלחו. עקב כך נאלץ התובע לשהות במצב של בין ישיבה לשכיבה, מבלי שתהא לו אפשרות לשנות את התנוחה. התובע, שכאמור, הזמין מראש מזון דיאבטי קיבל, לדבריו, מנה אחת קפואה ש"לא ניתן היה לנעוץ בה את המזלג". את שאר המנות הוא אפילו לא קיבל.
ש' העיד בבית המשפט כי כאשר הגיע לבוסטון היה מצבו לא טוב. "הייתי מטושטש, עד שלא זיהיתי את המזוודה שלי", סיפר.
חברת אייר פרנס אישרה כי הכסא שהוקצה לתובע היה שבור. באשר למזון טען נציג החברה כי בדו"ח הטיסה נכתב כי התובע התלונן שהאוכל לא טעים ולא נטען כלל שהוא אינו אכיל.
השופטת ד"ר איריס ברוך רבינוביץ, ששמעה את הצדדים, קבעה כי הנתבעת לא נקטה בכל האמצעים הדרושים על מנת למנוע את הנזק שנגרם לתובע, הן ביחס לכסא והן בקשר למזון. "הנתבעת", ציינה השופטת בפסק הדין, "לא הוכיחה כי לא יכלה לפתור את הבעיות בשעה שהתעוררו ולא הביאה כלל הוכחות לעניין זה, ולכן היא איננה יכולה ליהנות מהגנת סעיף 120 לאמנת ורשה". סעיף 120 לאמנה קובע כי המובל לא ישא באחריות אם יוכיח שהוא, משמשיו וסוכניו נקטו בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא הייתה באפשרותם לנקוט בהם.
לפיכך, חייבה השופטת את חברת התעופה הצרפתית לשלם לתובע פיצויים בסך 9,000 שקל ועוד 450 שקל הוצאות משפט. (1119/06)
