בדף הראשון ביומנו כותב הרצל שיש לו רעיון שמתרוצץ לו כבר זמן מה בראש, והוא לא ממש יודע מה לעשות איתו. הרעיון הזה כל כך גדול וכל כך יוצא דופן, שבכלל לא בטוח שאפשר להגשים אותו. אבל הרצל חושב לעצמו - גם אם הרעיון הזה לא יקרה בפועל, כדאי לכתוב עליו. אם לא יהיה החלום למציאות אולי יהיה לרומן, לסיפור פנטזיה.
היום, כשאנחנו חיים במדינת ישראל, זה אולי נראה לנו לגמרי טבעי שיש לנו מדינה. אבל באותה נקודת זמן בהיסטוריה, כשהרצל יושב לבד בחדרו וכותב את אותן שורות ראשונות ביומנו הפרטי, הוא בעצם בנאדם אחד בודד שממציא לעצמו חלום. הרבה אנשים חולמים חלומות, אבל רק מתי מעט מקדישים את כל חייהם כדי להפוך אותם למציאות.
העקשנות של הרצל, הנחישות שלו ובעיקר האמונה הגדולה שכל זה אפשרי – הם אלו שבזכותם אנחנו יכולים היום לקבל כמובן מאליו את המדינה שבה אנו חיים.
הרצל נולד בשנת 1860 בהונגריה וכשהיה צעיר חשב שהיהודים צריכים להשתלב בחברה האירופאית. כסטודנט באוניברסיטה של וינה, התחילו להעסיק אותו האנטישמיות והשנאה שחווה כיהודי בעצמו ושבהם נתקלו יהודים באירופה. אחד הרעיונות שהגה כדי לפתור את "הבעיה היהודית" כלשונו, היה להביא להתנצרותם של היהודים.
השינוי הגדול ברעיונותיו של הרצל קרה בהיותו בן 31, כאשר שימש ככתב של עיתון בפריס וסיקר את משפט דרייפוס. אלפרד דרייפוס היה קצין בצבא הצרפתי שהואשם בריגול ובבגידה. גורמים אנטישמיים בצבא ובציבור הרחב בצרפת הסיתו את דעת הקהל נגדו, ולרבים היה ברור שמאשימים אותו בעיקר בגלל היותו יהודי, ולא משום שיש הוכחות ממשיות נגדו.
הרצל היה עד להפגנות המוניות נגד דרייפוס שבהן נשמעה הקריאה "מוות ליהודים". השנאה כלפי היהודים שהתגלתה להרצל במהלך המשפט זיעזעה אותו עמוקות, והוא התחיל לחשוב על מציאת פתרון לבעיה היהודית.
הרצל ניסה לקדם את הרעיון שצריך להוציא את היהודים מאירופה ולתת להם מדינה משלהם. הוא חשב שארץ ישראל יכולה להיות מקום טוב להקמת מדינה ליהודים, אבל היה מוכן להתפשר גם על ארץ אחרת כמו ארגנטינה או אוגנדה, העיקר שיהיה ליהודים בית.
בשנת 1897 ארגן הרצל את כינוס הקונגרס הציוני הראשון בעיר באזל בשוויץ. היתה זו ההתאספות הראשונה בהיסטוריה של יהודים לא דתיים מרחבי העולם, שעסקו בשאלה איך להקים מדינה יהודית. המשפט המפורסם של הרצל מאותו קונגרס היה: "בבאזל הקמתי את מדינת היהודים". שם גם הצטלם הרצל בצילום המפורסם על מרפסת חדרו במלון "שלושת המלכים".

בנימין זאב הרצל על סיפון האונייה בדרכו לישראל בשנת 1898 (צילום: לע"מ)
כדי להגשים את הרעיון שלו נפגש הרצל עם מלכים, קיסרים ואנשי שלטון שונים, בניסיון לשכנע אותם שצריך לתת אישור מדיני ליהודים להקים מדינה.
מלבד המעשים שלו לקידום רעיון הציונות, כתב הרצל גם ספרים, שבהם תיאר את האופי שצריכה לקבל המדינה החדשה. בין השאר, הוא חשב שהשפה שידברו במדינת יהודים תהיה גרמנית ולא עברית. בספר "אלטנוילנד" (ארץ ישנה-חדשה) הוא חיבר את הסיסמה, שהפכה לסיסמה של כל התנועה הציונית: "אם תרצו, אין זו אגדה".
למרות ההערצה להרצל, לא כל רעיונותיו התקבלו. אחד מהם
היה הדגל שתכנן למדינה החדשה. היו לו שני רעיונות: הראשון דגל תכלת ועליו שבעה כוכבים המסמלים שבע שעות עבודה ביום. הרעיון השני היה מגן דוד שבכל אחד מהמשולשים שבו צוייר כוכב. לבסוף, כאשר קמה המדינה, נתקבל הרעיון של דגל מגן הדוד, אולם ללא הכוכבים.
כשבנאדם אחד סוחב על גבו משימה כל כך גדולה, לפעמים הגב שלו, חזק ככל שיהיה, מתחיל להתכופף. הרצל לא היה אדם בריא במיוחד. ככל שעבר הזמן, המאבקים הקשים שניהל למען מדינת היהודים החלישו מאוד את גופו והפכו אותו חולה. אבל רוחו של הרצל הלכה והתחזקה וגם בימיו האחרונים לא חדל לפעול למען הגשמת חלומו. הוא נפטר בשנת 1904 כשהיה בן 44 בלבד.
הרצל אמנם הלך לעולמו, אבל החזון שלו נשאר וצבר תאוצה. אנשים רבים נרתמו למאמץ והמשיכו לקדם את הרעיון של הקמת מדינה ליהודים, עד אשר היה החלום למציאות.
זמן קצר אחרי הקמת מדינת ישראל, הובאו עצמותיו של הרצל לירושלים, והוא נקבר בהר שנקרא על שמו "הר הרצל". כיום אנו מציינים את יום הולדתו של חוזה המדינה ב"יום הרצל" בתאריך י' באייר, חמישה ימים לאחר יום העצמאות.

| נקודות ציון בחייו |  |
|
| 1860 |
נולד בבודפשט שבהונגריה |
| 1895 |
מדווח על משפט דרייפוס לעיתון אוסטרי |
| 1896 |
מפרסם את "מדינת היהודים" |
| 1897 |
עומד בראש הקונגרס הציוני הראשון בבזל |
| 1898 |
נפגש עם הקיסר הגרמני בארץ ישראל |
| 1901 |
נפגש עם הסולטן התורכי |
| 1903 |
מביא את רעיון אוגנדה לקונגרס הציוני השישי |
| 1904 |
נפטר ונקבר בווינה |
| 1949 |
עצמותיו מובאות לקבורה בהר הרצל |
בנימין זאב הרצל (תיאודור, 1860 - 1904), מייסד ההסתדרות הציונית העולמית ונשיאה הראשון (1897 - 1904); מייסד הציונות המדינית. חזונו לגבי הקמתה של מדינה יהודית ציונית ומאמציו להגשמת חזון זה הקנו לו את הכינוי "חוזה המדינה". ערך מתוך אנצ' ynet.
לערך המלא - לחצו כאן
ציונות, התנועה הציונית היא התנועה הלאומית היהודית; ראשיתה בסוף המאה ה-19. דגלה בהקמת מדינה יהודית עצמאית בא"י, שבה יכונסו פזורי ישראל מכל הגלויות. את המונח "ציונות" טבע הסופר נתן בירנבאום ב-1890. ערך מתוך אנצ' ynet.
לערך המלא - לחצו כאן
מימוש הצוואה - תיעוד היסטורי: תמונות נדירות מטקס העברת עצמותיו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל מבית הקברות בוינה למדינת ישראל. כתבה במדור "במנהרת" הזמן" באנציקלופדיה ynet.
לכתבה המלאה - לחצו כאן.
זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.
לציר הזמן - לחצו כאן.
בנימין זאב הרצל - תחנות משמעותיות בחייו של מי שחזה את רעיון מדינת ישראל, אך לא זכה לראותו מתגשם. המצגת באדיבות מרכז הרצל. פרויקט מיוחד באתר הכיתה האינטראקטיבית.
לעמוד הפרויקט – לחצו כאן