יותר מכל דבר אחר, ויליאם שייקספיר התעניין בבני אדם ובניסיון להבין למה הם מתנהגים כפי שהם מתנהגים. ואם חשבתם שהכוונה להתנהגויות "קטנות" מחיי היומיום, כמו לדבר בנימוס, להגיע בזמן לעבודה או ללימודים ולהיות נחמד לאנשים שאוהבים – אז טעיתם. שייקספיר תמיד "כתב בגדול" – העלילות של המחזות שלו מתמקדים באירועים מאוד מאוד דרמטיים וטעונים, והגיבורים שלו מגיבים לאירועים האלה באותה מידת רצינות.
תשאלו מה למשל? למשל הסיפור המפורסם על רומיאו ויוליה – זוג צעיר של גבר ואישה שמאוהבים זה בזו, אבל אינם יכולים להיות ביחד כי המשפחות שלהם הן משפחות יריבות ששונאות אחת את השניה שנאת מוות. השנאה הזו מובילה בסופו של דבר את רומיאו ויוליה אל סוף מאוד לא סימפטי, גם של החיים שלהם וגם של המחזה.
אם זה נשמע לכם מאוד עצוב, אתם צודקים. המחזה "רומיאו ויוליה" הוא טרגדיה, שזו בעצם הגדרה תיאטרונית ליצירה שבה הגיבורים עוברים שינוי ממצב טוב למצב רע (ובדרך כלל רע מאוד). שייקספיר מאוד אהב לכתוב טרגדיות, והוא עשה זאת בכישרון רב. עד היום, כשאנחנו רואים הצגה או סרט המבוססים על הטרגדיות שלו, אנחנו מצליחים להזדהות עם הגיבורים ולהרגיש את הכאב שלהם, אפילו ממרחק 400 השנים שעברו מאז שהמציא אותם המחזאי בדמיונו.
| "האם אין ליהודי עיניים?" ויליאם שייקספיר |
אבל אל ייאוש, אם אתם אוהבים עלילות שמחות, ודאי תשמחו לדעת ששייקספיר גם כתב הרבה קומדיות – שזה כמו טרגדיה אבל בדיוק להיפך... במקום עצב יש שמחה, ובמקום דאגה יש צחוק. זה המקום לציין עובדה מעניינת שאולי לא ידעתם: בתיאטרון בתקופתו של שייקספיר, נשים לא הורשו לשחק בהצגות, ולכן את כל התפקידים הנשיים גילמו נערים צעירים מחופשים לנשים!
הרבה מהמחזות של שייקספיר עוסקים במה שקורה מאחורי הקלעים של ארמונות המלכים. שייקספיר חי באנגליה בתקופה שבה שלטו מלכים בארצות אירופה. פשוטי העם היו סקרנים לדעת כיצד מתנהגים השליטים, ממש מאותה סיבה שאנחנו מסתכלים על טלנובלות המתארות את החיים של משפחות עשירות.
בתקופתו של שייקספיר, רבים מהצופים בהצגות היו בני המעמד הנמוך והעני יותר. הם עמדו מסביב לבמה ונהגו להגיב בקול למתרחש בהצגה. האצילים והעשירים ישבו בתאים מוגבהים שהיו מיוחדים רק להם.
|
ממחזותיו המפורסמים |
|
| "המלט" |
| "אותלו" |
| רומיאו ויוליה" |
| "מקבת" |
| "המלך ליר" |
| "הסוחר מוונציה" |
| "הלילה השנים עשר" |
| "חלום ליל קיץ" |
| "אילוף הסוררת" | |
יש מי שמאשימים את שייקספיר באנטישמיות, כלומר בשנאת יהודים, וזה בעיקר בגלל אחת הדמויות המפורסמות שהמציא - הסוחר שיילוק במחזה "הסוחר מוונציה". שיילוק היהודי הוא גיבור לא נחמד (בלשון המעטה), קמצן, רודף ממון ומרושע.
שיילוק התאים היטב לתדמית של היהודי כפי שראו אותה הנוצרים באותה תקופה, ולכן אפשר לחשוד בשייקספיר שהוא הזדהה עם דעתם השלילית על היהודים.
אבל מצד שני, דווקא לשיילוק כתב שייקספיר נאום מרגש: "האם אין ליהודי עיניים? האין ליהודי ידיים, אברים, חושים, רצונות ורגשות? האם לא כמוהו כנוצרי יאכל אותו לחם, ייפגע באותן מחלות..." שייקספיר דווקא מדגיש את האנושיות של שיילוק, בניגוד למחזות אחרים מאותה תקופה שהציגו את היהודים כרשעים ומכוערים. אגב, סביר להניח ששייקספיר לא פגש יהודי מעולם, כיוון שיהודים גורשו מאנגליה כ-250 שנה לפני שנולד.
האם יכול להיות שאדם אחד כתב כ-40 מחזות מופת ועוד מאות שירים בתוך 30 שנה? ישנם כאלה המטילים בכך ספק. מספר חוקרי ספרות העלו את האפשרות כי מחזותיו של שייקספיר בעצם נכתבו על ידי מספר אנשים שונים!
|
ציטוטים |
|
| "ולמענך יקירה, אבוא באש ובמים (חלום ליל קיץ)" |
| "בן כפוי טובה מכאיב יותר מהכשת צפע (המלך ליר)" |
| "להיות או לא להיות, זו השאלה" (המלט) | |
אחת הסיבות לתהיות האלה היא העובדה שאנחנו לא יודעים הרבה על תולדות חייו. שייקספיר נולד בעיירה האנגלית סטרטפורד אפון אייבון ובגיל 18 החל לעבוד כשחקן מקצועי באחת מלהקות התיאטרון החשובות של לונדון.
יש הטוענים כי לא ייתכן ששייקספיר, שאת ימי ילדותו ונערותו העביר בכפר נידח באנגליה, היה מסוגל לכתוב מחזות עמוקים כל כך המשקפים גם ידע בתרבויות שונות בעולם ובשפות כמו איטלקית ולטינית. אנשים אלה משערים כי מי שכתב את המחזות היה בעצם אדם אחר שהסתתר מאחורי זהותו של שייקספיר. מדוע עשה זאת? אין על כך תשובה.
למעשה, ההשערות המוזרות האלה מעידות יותר מהכל על הפליאה הגדולה שיש לנו הקוראים, מגאוניותו של שייקספיר ומכישרון הכתיבה הנדיר שלו. זה לא כל כך משנה אם באמת היה כזה איש וזה באמת היה שמו, מה שחשוב הוא שהיצירות שלו קיימות ומדברות בעד עצמן.
יכול להיות שעכשיו נתקפתם סקרנות גדולה ואתם רוצים לקרוא מחזה של שייקספיר,
ואולי דווקא איזה שיר פרי עטו (הוא היה גם משורר מוצלח למדי). רגע לפני שאתם פותחים את הדף הראשון במחזה או בשיר שבחרתם לכם, כדאי שתדעו שהשפה ששייקספיר מתנסח בה היא שפה מאוד גבוהה ומליצית. במילים אחרות, לפעמים קשה להבין מה בדיוק היתה כוונתו של המשורר/המחזאי.
זו אינה סיבה להתייאש ולוותר על הקריאה. המילים אולי אינן ברורות כל כך והמשפטים ארוכים ומסובכים להבנה, אבל התוכן עצמו - הסיפור ששייקספיר רוצה שתקשיבו לו - הוא סיפור שכל בני האדם יכולים לגלות בו עניין. כי הוא תמיד מדבר אל הנפש האנושית ואל הרגשות שכולנו יודעים לחוות.
ויליאם שייקספיר - סרטון מאתר בריינפופ
לצפייה - לחצו כאן
ויליאם שייקספיר - (1564 - 1616), מחזאי ומשורר אנגלי, נחשב בעיני רבים לגדול המחזאים בתרבות העולמית. מאז שנות חייו ועד ימינו, נדפסו יצירותיו במאות מהדורות ותורגמו כמעט לכל שפה אפשרית. כמות עצומה של ספרים, מאמרים ומחקרים נסובה סביב יצירתו. ערך מתוך אנצ' ynet.
לערך המלא - לחצו כאן
שיעור ספרות - מאחורי כל יצירה עומד יוצר, ומאחורי כל יוצר מסתתר סיפור. לפעמים, כדי לדעת "למה התכוון המשורר באומרו", כדאי להציץ דווקא אל העולם שמחוץ לעלילה. מסע בעקבות סיפורי חייהם של הכותבים הגדולים, בישראל ובעולם. פרויקט מיוחד באתר הכיתה האינטראקטיבית.
לעמוד הפרויקט – לחצו כאן
