מודל לחיקוי

ההכנות לפגישה עם שלי גפני היו קפדניות מהרגיל. אחרי הכול, הדיווה גפני היא ללא ספק שילוש קטלני של דוגמנית, מאפרת ואשת עסקים, וריאיון איתה הוא לא הזמן לחפף עם המייק־אפ או לערוך ניסויים מדעיים בצלליות. רק אחרי שווידאתי שהסומק מרוח כמו שצריך ושבין הריסים לא מבצבצים גושי מסקרה טורדניים הרשיתי לעצמי לצאת מהבית.

אבל מסתבר ששלי ממש לא משדרת ביקורתיות או סנוביות. היא פשוט לא צריכה את זה. עם רזומה של 11 שנות דוגמנות, תשע שנות אימהות וחמש שנים מוצלחות בעולם העסקים, היא נשארה נטולת פוזות, מחוברת לקרקע וחרוצה. למרות שהיא זכיינית חברת האיפור האיטלקית "מאדינה מילאנו" היא ממשיכה לאפר כלות, ולא נראה שהיא מתכוונת לקחת הפסקה מהמרוץ היומיומי. אז כשהיא אומרת שהיא באמת אוהבת את העבודה שלה וקמה בבוקר עם חיוך (משוח בגלוס, כמובן), לא נותר אלא להאמין לה, לקנא ולנסות להבין איך היא עושה את זה.

הייתי ילדה חסרת ביטחון עם חוסר מודעות עצמית

"נכנסתי לתחום הדוגמנות ממש במקרה, בתחרות 'נערת השנה' ב־1986. חברה שלי השתתפה בתחרות ורצתה שגם אני אשתתף. לא האמנתי כשזכיתי. זה נתן לי דחיפה בלי שהתכוונתי בכלל וזה הדבר הכי טוב שקרה לי, כי זה מה שהפך אותי למי שאני היום.

"המעבר לעולם העסקים קרה כשגרתי בניו יורק (מגיל 24-17 – ל.ש). הרגשתי לא מסופקת בתור דוגמנית והחלטתי שאני רוצה לעשות עוד משהו. תמיד ציירתי ופיסלתי, וגם כדוגמנית לפעמים איפרתי את עצמי. עבדתי אז כאסיסטנטית למאפר שממנו למדתי הכי הרבה. בשלב מאוחר יותר החלטתי שאני רוצה לאפר גם נשים רגילות ולא רק דוגמניות ועבדתי כמאפרת במכון ספא. כשחזרתי לארץ ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות.

"אני ובעלי גדלנו להורים עצמאיים והיה לנו ברור שנפתח עסק. הוא למד מִנהל עסקים, אני איפור, והחלטנו שהכי נכון לעשות את זה יחד. לא האמנתי שחברה גדולה כמו 'מאדינה מילאנו' תגיע לארץ, אבל בעלי היה נחוש והצליח במשימה אחרי מגעים של שנה וחצי".

אם את רוצה להקים עסק ולהצליח אסור לך לפחד

"בכל צעד שאת עושה את לא באמת יודעת מה יהיה, ואת חושבת 'רגע, זה מסוכן', אבל אם את מאמינה בזה – לכי על זה. אם לא תסתכני לא תגיעי. חשוב גם שתדעי להציב לצדך את האנשים הנכונים, במיוחד בדברים שאת לא מבינה בהם. את צריכה להאמין במה שאת עושה ולדעת להאציל סמכויות.

"חשוב שתדעי שלא דוחפים אותך לקמפיינים מיותרים"

"אני ובעלי מצליחים לעבוד יחד כי לכל אחד מאיתנו יש נישה משלו. בעלי יותר בקטע העסקי־ניהולי ואני בקטע המקצועי. הוא הרבה במשרד, אני הרבה בשטח. הימים שלנו מאוד דינמיים. לפעמים אני בחנויות, לפעמים בצילומים, לפעמים בסדנאות או באיפורי כלות, אני כל היום מתרוצצת. אנחנו לא עובדים אחד עם השני פיזית במשך היום, אבל כשאנחנו באים הביתה כל אחד מבין מה עבר על השני במהלך היום. זה נורא כיף ליצור ולגדל משהו ביחד, במיוחד לאור העובדה שאין לנו חיכוך יומיומי שיוצר בעיות, טפו טפו טפו".

היה לי פחד קהל נוראי בעבר ועדיין יש לי

"לא עשיתי תצוגות בכלל וזו הייתה בעיה. ניסו לדבר איתי, להסביר לי שזה הרבה כסף ושזה כרטיס הביקור שלי – ללכת על במה. אבל זה לא עזר אז, הייתי דוגמנית של עיתונים וקטלוגים. כשפתחנו את העסק לא הייתה לי ברירה, כי הייתי צריכה לדבר בכנסים ולהתארח בטוק שואוז.

"היום, כשיש משהו שמפחיד אותי אני משתדלת דווקא כן ללכת עליו. בפעם הראשונה שהתארחתי בטלוויזיה זה היה אצל יגאל שילון בשידור חי והיה לי בלאק־אאוט מטורף. לקחתי רגיעון וזה עזר. היה לי פחד להנחות בטלוויזיה וכשקיבלתי את התוכנית בערוץ החיים הטובים התגברתי עליו".

אם את רוצה לדגמן, את צריכה לדעת בדיוק אצל מי את מיוצגת

"חשוב שתדעי שלא דוחפים אותך לקמפיינים מיותרים, שאת בוגרת ובאמת מוכנה לזה. אם לא, כדאי שתחכי קצת.

"הכי חשוב להישאר נאמנה לעקרונות שלך. את צריכה להציב לעצמך גבולות – להחליט שיש קווים שאת לא חוצה ולעמוד בהם. תמיד יהיו רזות יותר ויפות יותר, ליופי אין סוף ולצערי, גם לרזון היום אין סוף. כל אחת צריכה להחליט איך היא נראית הכי טוב ולא להיגרר אחרי אופנות. אם את מרגישה שאת נגררת, את צריכה לקחת צעד אחורה ולהגיד לעצמך 'רגע, אני רוצה להמשיך לחיות'".

דוגמנית צעירה לא צריכה לקחת כל עבודה שמציעים לה

"חשוב שיהיה לך סוכן שמאמין בך. ברגע שהסוכן שלך לא מאמין בך לא תעבדי טוב. יש כמה סוגים של דוגמניות: יש כאלה שלוקחים אותן כדי שיעבדו המון, כל עבודה בכסף קטן. ויש דוגמניות שמחליטים: 'טוב, אותן אנחנו נגדל'. איתן הסלקציה של העבודות יותר קפדנית. חשוב גם לדעת שדוגמנות זה לא רק יופי. את יכולה להיות הכי יפה בעולם, אבל אם את לא משדרת חוזק נפשי ומשהו מבפנים – זה לא יעבוד".

לדוגמנית חדשה כדאי להימנע מלתת הערות מקצועיות

"אנשי הצוות על סט הצילומים - הלקוח, הסטייליסט, הספר והמאפר - יודעים מה הם עושים. אחת שלא יודעת ולא מבינה – עדיף שלא תעיר. היא יכולה להגיד 'לא נוח לי להצטלם בצורה כזאת', היא לא צריכה לעשות משהו שלא נעים או לא נוח לה, אבל היא גם לא צריכה לתת הערות מקצועיות".

אני לא חושבת שהייתי עוסקת היום בדוגמנות כמקצוע עיקרי

"שבעתי מזה מזמן, יותר ממחצית חיי אני דוגמנית. אני בכותרות כי אני הפרזנטורית של 'מאדינה מילאנו', ומדי פעם מתקשרים ומציעים לי קמפיין כי אני משדרת משהו שהוא מעבר לדוגמנית – אימא, אשת עסקים. אני לא כמו גלית גוטמן, שהיא מדהימה בעיניי, דוגמנית אמיתית שמשתבחת כמו יין".

לא הייתי אומרת לילדים שלי ללכת לדגמן

"אם יום אחד הם ירצו, אני אאפשר להם לעשות כרצונם ואתן עצות נכונות. בגיל 14 רצו שאסע לפריס ואימא שלי אמרה לי שקשה לה עם המחשבה שאני אסתובב חודשיים לבד בפריס, אבל מצד שני היא לא רוצה שבעוד כמה שנים אני אגיד לה שבגללה פספסתי הזדמנויות. היא נתנה לי כלים להתמודד עם מצבים ואמרה לי שזה בסדר להיכשל ושאני תמיד יכולה לחזור הביתה.

"אני משדרת משהו שהוא מעבר לדוגמנית"

"נסיעות לחו"ל הן חוויה. ההתמודדות היא עם העייפות והגעגועים הביתה, אבל זאת חוויית התבגרות שבנות בגיל הזה לא חוות. אני חושבת שהלימודים מהחיים עצמם זה משהו שאת לא יכולה לקבל בשום בית ספר".

היו לי הרבה נקודות משבר, תמיד יש

"את מגיעה לאודישנים, יש אלפי בחורות יפהפיות שמתחרות על התפקיד ואת מקבלת הרבה 'לא' בפרצוף. אם את לא חזקה מספיק, לקבל הרבה 'לא' יכול להיות דבר מדכא מאוד. ואז את צריכה להבין שזה לא שאת לא יפה או לא טובה או לא חכמה, פשוט לא התאמת לסט הספציפי שנבחנת אליו.

"אבל המשברים הכי גדולים שלי היו הגעגועים הביתה. אלו המשברים הרציניים להרבה מהדוגמניות הישראליות".

מה שלי גפני חושבת על משטרות האופנה ואיך היא מתמודדת עם צלמי הפפראצי? הכתבה המלאה בגיליון פברואר של מגזין GO