כשליש מהילדים מתחת לקו העוני: עולים חדשים

כשליש מהילדים שחיו בשנת 2005 מתחת לקו העוני היו עולים חדשים. כך עולה מנתוני השנתון הסטטיסטי, המציג תמונת מצב לגבי אוכלוסיית הילדים העולים, כפי שמפרסמים היום (א') משרד הקליטה והמועצה לשלום הילד. כשליש מכלל ילדי ישראל חיו מתחת לקו העוני באותה שנה. הנתון משקף עלייה ברמת העוני של ילדי העולים ביחס לשנת 2000, אז היו נתונים כחמישית מהם מתחת לקו העוני. 

מהדו"ח עולה, כי יותר מעשירית מהלידות בישראל הן של קטינות וצעירות עולות, עד גיל 19. בסך הכל נרשמו בישראל 444 לידות של צעירות עד גיל 19, רובן המכריע של האמהות הקטינות הן עולות מברית המועצות לשעבר. נתון מעודד מעט יותר ניתן למצוא בהתייחס לשיעור הפשיעה בקרב ילדי עולים, שהולך ופוחת.

בשנת 2005 נרשמו 5,074 תיקים בהם היו מעורבים קטינים עולים, מדובר ב-22% מכלל התיקים הפליליים שנפתחו לקטינים בארץ. זאת לעומת 5,214 בשנת 2003. מדובר על ירידה של 3% במעורבות הקטינים העולים בפלילים. שני שלישים מהקטינים העולים החשודים בתיקים פליליים הם יוצאי ברית המועצות לשעבר. רוב העבירות שמיוחסות לעולים קטינים מכל ארצות המוצא הן עבירות אלימות ורכוש.

על פי השנתון הסטטיסטי, חיים בישראל 290 אלף ילדים עולים, שהגיעו ארצה בין השנים 1990-2005. בשנה זו חיו בישראל כ-133 אלף משפחות עולים עם ילדים. יותר ממחצית המשפחות הן בעלות ילד אחד, ולשליש מהן שני ילדים. מספר הילדים העולים הגדלים במשפחות חד הוריות גדול פי שלושה ביחס לילידי הארץ. מדובר ביותר מ-52 אלף ילדים. ל-70% מהם הורים גרושים.

שירותי הרווחה מטפלים ביותר מ-27 אלף ילדי עולים, המהווים כ-7% מכלל הילדים המוכרים לפקידי הסעד. נתון נוסף שנחשף בדו"ח הוא כי 235 ילדים עולים מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטרים, והם מהווים כרבע מכלל הילדים המאושפזים.

ירידה בשיעורי הנשירה מבתי הספר 

בשנת הלימודים שהחלה ב-2005 היוו העולים 14% מכלל התלמידים. מאז המעבר בין תש"ס לתשס"א עד למעבר בין תשס"ד לתשס"ה נרשמה ירידה באחוז התלמידים העולים שנשרו ממערכת החינוך.

שיעור השימוש בסמים בקרב עולים בני 12-18 גבוה מזה של ילידי הארץ, ועומד על 14%, לעומת 9% בקרב ה"צברים". יחד עם זאת, העשור האחרון מאופיין במגמת בלימה: אחוז הילדים ובני הנוער העולים המשתמשים בסמים לא השתנה משנת 2001.

כמעט 20% מכלל החניכים שבפנימיות לילדים בסיכון הם ילדי עולים. למעלה ממחצית הנערות המטופלות בשירות לנערות מגיעות ממשפחות חד הוריות. בנוסף, רוב הפונות לטיפול הצביעו על הקשיים בקשר עם ההורים כסיבה לדיכאון, התפרצויות או קשיים רגשיים.  

שרה כהן, מנהלת אגף הרווחה במשרד הקליטה שהכינה את הדו"ח, אמרה ל-ynet כי הנתונים מעידים על כך שמשרד הקליטה פעל בדרך הנכונה בשנים האחרונות: "שיעורי הפשיעה ירדו וכך גם שיעורי נשירת הילדים העולים מבתי הספר".

מי שהביע פחות אופטימיות וסיפוק הוא מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן. לדבריו, "התמונה המצטיירת מהנתונים היא קשה ביותר, ומעידה עד כמה משפיע משבר ההגירה על חייהם ורווחתם של ילדי העולים. הזנחה וטיפול בילדי המהגרים לא רק שעושה להם עוול אלא תעלה לכולנו ביוקר". עם זאת, הוא ציין: "יש לשבח את משרד הקליטה על כך שלא רק שאיננו מפחד מנתונים ומידע, אלא יוזם את חשיפתם ורואה בהם כלי עבודה חשוב לשיפור עבודת הרשויות למען ילדי עולים". 

השר לקליטת העלייה, זאב בוים התריע: "אי השקעה מספקת בילדים העולים עלולה להיות בכייה לדורות. אני קורא לכל המשרדים והרשויות לשלב ידיים כדי להבטיח חיים נאותים לילדינו". עוד הוסיף: "שמחנו לגלות מגמות של שיפור בשיעורי הפשיעה והנשירה מבתי הספר, זאת בעקבות התוכניות הרבות שמפעיל המשרד בשיתוף גורמים נוספים".

המשרד לקליטת העלייה משקיע 45 מיליון שקל בכל שנה לטובת נוער וילדים בסיכון. השר הוסיף: "נכונו לנו אתגרים רבים בטיפול בנוער המתמודד עם משבר ההגירה. כל חברה חייבת לבחון את עצמה ולבדוק כיצד היא מממשת את מחויבותה לילדיה כאזרחים שווי זכויות, ודו"ח זה יסייע לכל העוסקים בקליטת עלייה ובילדי עולים לשפר את טיפולם בילדים. הדו"ח יכוון לעשייה אפקטיבית".