טוב שכן קרוב: כנס סביבה ישראלי-ירדני-פלסטיני

"למעלה מ-200 אנשים, ראשי רשויות, תושבים, דיפלומטים ונציגי המדינות התומכות בפרויקט, השתתפו בכנס שנמשך יומיים בירדן", מתאר בהתרגשות גדעון ברומברג, העומד בראש הסניף הישראלי של הארגון. "לצערנו, המפגש הזה כמעט ולא זכה לסיקור תקשורתי. חבל לנו שהציבור לא שומע שיש צד אחר שמתקדם, שרוצה לשתף פעולה ולחיות חיים נורמליים יותר באזור. שיש אנשים מכל שלושת

הצדדים שרוצים לחיות בסביבה נקייה ולהפסיק לסבול מהביוב ומהפסולת שמזהמים את חיינו. אך במציאות שלנו סיפורים של הרס, מוות ואלימות, הם שתמיד זוכים לכותרות".

"הכנס סיפק הזדמנות להדגים את הפוטנציאל הגדול והלא מנוצל עדיין של פרויקטים קהילתיים חוצי גבולות, ואת יכולתם לקדם פיתוח בר-קיימא מחד, ושלום מאידך", מסכים מונקת' מהייר, המנהל הירדני של הארגון.

עמיתו הישראלי ברומברג מספר על היוזמות אותן מוביל הארגון ב-17 קהילות משני עברי נהר הירדן, שהוצגו בכנס. "בשש השנים האחרונות אנחנו מפעילים את פרויקט "מים ושכנות טובה" המתקיים תוך שיתוף מנהיגי קהילה, בני-נוער וראשי רשויות", הוא אומר. "מטרת הפרויקט היא ליצור בסיס לשיתוף פעולה בהגנה על מקורות מים משותפים ומאבק במפגעים כמו הזרמת שפכים, פסולת וביוב גולמי הזורם ברחובות, ובמקביל בניית יחסי אמון בין קהילות משני עברי הגבול".

מפת הקהילות הלוקחות חלק בפרויקט "מים ושכנות טובה"  

שיתוף פעולה חוצה גבולות

"המפגש היה יוצא דופן ולו רק בשל העובדה שבפעם הראשונה הצלחנו להביא נציגות רחבה כל-כך של ראשי ערים ורשויות, תושבים הלוקחים חלק בפעילות ולא פחות חשוב - תורמים", מדווח ברומברג. הפרויקטים, הוא ממשיך, הוצגו בפני נציגי מדינות אירופה וארצות-הברית המממנות את הפרויקט, שבין היתר זוכה לתמיכת ראש עיריית ניו-יורק מייקל בלומברג. "נציגי המדינות התורמות גילו עניין רב, ובשבועות הקרובים נגיש הצעות כדי לקדם את היוזמות המקומיות".

- מדוע, בעצם, המפגש מהווה נקודת ציון משמעותית?

"בכנס נציגי הקהילות הציגו את הבעיות של כל-אחת מהן ובפעם הראשונה, כיוון שהיינו כולנו יחד, יכולנו לראות כמה הן משותפות לכולנו. בהמשך, ניסינו לחבר בין קהילות המתמודדות עם נזקים דומים: כך למשל בקעה אל גרבייה בישראל ובקעה אל שרקייה הפלסטינית סובלות מביוב גולמי הזורם ברחובות. בבקעה אל גרבייה

יוקם בשנים הקרובות מתקן טיפול בשפכים, והגענו להסכמה בין שני ראשי הערים שבאקה אל שרקייה תחובר למתקן שבשטחי ישראל. כך נביא לשיקום ואדי אבו נאר שעובד בין היישובים ומתחבר לנחל חדרה.

"דוגמה אחרת היא הפארק המתוכנן סביב אזור נהריים, שראשי ראשויות משני עברי הגבול קוראים להקימו. הפארק יחייב הזרמת מים נקיים לפחות בחלקו הדרומי של נהר הירדן בישראל, ובמקביל העיר הירדנית שונה, שלה אין מתקן לטיפול בביוב הזורם ברחובות, תטהר אותו באמצעות צמחייה".

17 הקהילות בהן פועל הפרויקט הן עמק חפר, צור הדסה, באקה אל גרבייה, אשל הנשיא, המועצה האזורית עמק הירדן, המועצה האזורית בית שאן והמועצה האזורית תמר - בישראל; טול כרם, ואדי פוכּין, באקה אל שרקייה, יריחו ועוג'ה - ברשות הפלסטינית; וצפון שונה, שיח' חוסיין, דיר עלא וספי - בירדן. ה"מפות הירוקות" שהציגה כל-אחת מהן בכנס, מסכם ברומברג, "הן ההוכחה לכך שהמנהיגות הקהילתית בכל צדי הגבולות, יכולה לקדם נושאים חברתיים וסביבתיים מרמת השטח - ומעלה".