| |
חנוכה
איזה כיף, שמונה ימים של חופש מבית הספר! וכל ערב מדליקים נרות צבעוניים, משחקים בסביבונים, אוכלים לביבות וסופגניות וכמובן שרים שירים. חנוכה הוא חג נהדר! אבל מה בעצם חוגגים?
מערכת מזה?
|
עדכון אחרון: | 11.12.08, 15:03 |
|
|
בחג החנוכה חוגגים את חנוכת בית המקדש והמזבח, לאחר שהחשמונאים, ובראשם המנהיג שלהם, יהודה המקבי, ניצחו את צבאו של המלך אנטיוכוס, שהשתלט על בית המקדש ומנע מהיהודים מלקיים את מנהגי הדת שלהם.
לאחר הניצחון, טיהרו החשמונאים את בית המקדש שטומא, וחגגו את חנוכתו המחודשת במשך שמונה ימים. בתלמוד מסופר גם שכאשר החשמונאים טיהרו את בית המקדש, הם מצאו רק פך שמן אחד שלא טומא, ועדיין היתה עליו חותמת של כהן גדול. כמות השמן היתה צריכה להספיק להדלקת מנורת בית המקדש למשך יום אחד, אבל בזכות נס, כך מסופר, השמן הספיק לבסוף לשמונה ימים.
איזה כיף להדליק נרות חנוכה (צילום: עמית מגל)
את נס פך השמן מציינים היום בהדלקת נרות - אחד ממנהגי החג החשובים. ביום הראשון מדליקים נר אחד, ביום השני מדליקים שניים, ובכל יום מוסיפים נר. כך ממשיכים עד היום השמיני והאחרון - בו מדליקים שמונה נרות.
חג החנוכה נקרא גם חג האורים בגלל אור
הנרות הדולקים. באותה תקופה של השנה חוגגים עמים נוספים בעולם חגים שקשורים אל האור. להינדים בהודו, למשל, יש חג אור שנקרא "דיוואלי", והנוצרים חוגגים את חג המולד,
שבו מקשטים את עץ חג המולד ואת הבתים בפנסים ובמנורות צבעוניות.
לפי חז"ל, אסור להשתמש באור הנרות או באש הנרות. לכן נהוג להדליק בכל הימים גם נר נוסף - "שַׁמָּשׁ". בלילה הראשון בו מדליקים נרות, נהוג לברך שלוש ברכות: "להדליק נר של חנוכה", "שעשה ניסים לאבותינו", ו"שהחיינו". ביתר הלילות מברכים רק את שתי הברכות הראשונות. אחרי הברכות רבים נוהגים לשיר את שירי החג, ובעיקר את התפילה "הנרות הללו" ואת הפיוט "מעוז צור".
מנהג הסביבון נולד כנראה ביהדות גרמניה. בהתחלה זה היה מעין משחק הימורים. על הסביבון היו חרוטות האותיות 'N', 'G', 'H', 'S', שייצגו מילים שהתאימו במשמעותן למשחק. היהודים החליטו להחליף את האותיות הלטיניות באותיות עבריות - נ', ג', ה', ש' - ומצאו להן פירוש מתאים: "נס גדול היה שם".
אבל מדוע "שם", ולא "פה"? אותו נס התרחש בארץ ישראל, ואילו המנהג התחיל ביהדות אירופה (היו אז מעט מאוד יהודים בארץ ישראל). רק כעבור שנים, גדל מאוד מספרם של היהודים בארץ ישראל, ואז הוחלט שעל הסביבונים הישראליים תוחלף המילה "שם" במילה "פה", ואלו הסביבונים שילדי ישראל מכירים, עם האותיות נ', ג', ה', פ'.
משחקים בסביבונים (צילום: אפי שריר)
בחג החנוכה נהוג גם לאכול סופגניות ולביבות, שני מאכלים שמטוגנים בשמן. זה אולי לא המנהג הכי חשוב של חג החנוכה, אבל זה בוודאי מנהג שגם ילדים וגם מבוגרים מאוד אוהבים.
מלבד שירי החנוכה שכבר הזכרנו, ישנם עוד שירי חנוכה מוכרים. בין השירים הללו - "לכבוד החנוכה", שכתב חיים נחמן ביאליק, "כד קטן", מאת אהרון אשמן, "חנוכייה לי יש", מאת שרה גלוזמן, "באנו חושך לגרש", מאת שרה לוי-תנאי, "נר לי דקיק" ו"סביבון סוב סוב סוב", שניהם מאת לוין קיפניס, ו"אנו נושאים לפידים", מאת אהרון זאב.
חנוכה, חג שנחוג שמונה ימים למן ליל כ"ה בכסלו. חכמי ישראל קבעו אותו לציון חנוכת בית המקדש והמזבח בימי שושלת בית-חשמונאי ב-164 לפנה"ס. בין שמותיו הנוספים: חג האוּרים, חג המכבים. ערך מתוך אנצ' Ynet.
לערך המלא - לחצו כאן
חגי האור - אור השמש הוא מקור החיים על פני כדור הארץ. לכן אין פלא כי קיומו נחגג בתרבויות רבות כל כך. לרגל חג החנוכה, מציגה אנציקלופדיה ynet מחווה לשלושה חגים: חג המולד, חג חנוכה וחג הדיוואלי המציינים את ראשית שובם של ימי השמש. פרויקט מיוחד באתר הכיתה האינטראקטיבית.
לעמוד הפרויקט – לחצו כאן
| פרסום ראשון: | 11.03.07, 15:58 |
|
