הכי מטוקבקות
    אליעזר בן יהודה
    מתי דיברתם לאחרונה ב"שח-רחוק"? אולי אתם לא יודעים, אבל כנראה שלא מזמן. אצלכם בבית מצלצל הטלפון, אבל בביתו של אליעזר בן יהודה, בירושלים של תחילת המאה ה-20, צלצל "שח-רחוק". כך כינה בן-יהודה, המכונה "מחייה השפה העברית", את המכשיר

    בן יהודה הוא האיש שבזכותו אנחנו אוכלים גלידה ורוכבים על אופניים. לפני כן המילים האלה פשוט לא היו קיימות בשפה העברית! אתם יכולים לדמיין את זה? 

     

    אליעזר בן יהודה - סרטון מאתר בריינפופ ישראל

     

    עד ימיו של בן יהודה, העברית שימשה רק לתפילות ולימודי קודש. בזכות אליעזר בן יהודה, הפכה העברית לשפה שאפשר להשתמש בה בחיי היום-יום. לכן נוהגים להגיד שהעברית "ישנה" במשך 2,000 שנה, ובן יהודה הוא זה שהעיר אותה, כשהמציא מילים חדשות והחיה מילים מן התנ"ך.

     

    לאתר בריינפופ - לחצו כאן

     


      

    עברית ללימודי קודש  

    בן יהודה נולד בשנת 1858 בעיר לוז'קי שבליטא, בשם אליעזר יצחק פרלמן. כשהיה קטן, למד אליעזר ב"חדר", שבו לימדו תורה ויהדות, וכך למד אליעזר גם עברית.

     

    כשהיה בן 20, נסע אליעזר ללמוד רפואה בפריס שבצרפת (ואז הוא למד גם צרפתית). בערך בתקופה זו, בן יהודה התחיל לשמוע על הרעיון של שיבת עם ישראל לארצו, והרעיון מאוד מצא חן בעיניו. הוא התחיל לחשוב שעם ישראל, שבאותו זמן היה מפוזר בהרבה ארצות שונות בעולם ודיבר בשפות שונות - צריך לחזור למולדת ההיסטורית בארץ ישראל, ולדבר בשפה משלו - הרי היא העברית. על המאמר הראשון שפרסם בנושא חתם אליעזר בשם בן יהודה, ומאז זה הפך להיות השם שלו.

     

    בזמן שגר בפריס, ואחר כך גם באלג'יר (אליה נסע כדי להבריא ממחלה), שמע בן יהודה יהודים שמדברים עברית בהברה ספרדית. זה היה חדש לו, כי בליטא שמע בן יהודה את היהודים המדברים עברית בהברה אשכנזית. בן יהודה החליט כי זה המבטא העברי הנכון. שואלים את עצמכם מהו המבטא הזה? ובכן, זוהי בדיוק הדרך בה כולנו מדברים היום עברית!

     


    אליעזר בן יהודה שוקד על כתיבת המילון

     

    העלייה לארץ ישראל

    ב-1881 עלה אליעזר לארץ עם דבורה אשתו, והתיישב בירושלים. באותה תקופה גרו בירושלים כמה אלפי יהודים,

    רובם חרדים. אף אחד מהם לא דיבר עברית. הם ראו בשפה זו שפת תפילה ושפת כתיבה, והתנגדו מאוד לדבר בה ביומיום - הם חשבו שזהו חילול קודש. אבל בן יהודה חשב אחרת. הוא הקים עיתונים בעברית (ביניהם עיתון לילדים) ועבד כמורה. יחד עם חברים שחשבו כמוהו, הוא הקים קבוצות שהמטרה שלהן היתה להחיות את הלשון העברית בדיבור, להרחיב אותה ולגרום לכך שהעברית תשמש כשפת יום-יום. אחת הקבוצות נקראה "חברת שפה ברורה".

     

    בן-יהודה ממש העריץ את השפה העברית, ומספרים עליו שפעם השיב לחבר שהתלונן על מחלה: "דבר עברית - והבראתָ".

      

    הילד העברי הראשון

    נסו לתאר לעצמכם מצב שבו אתם דוברים שפה שאף אחד סביבכם לא מבין, חוץ מאבא ואמא. איך אפשר להסתדר ככה? איך אפשר למצוא חברים? זה היה מצבו של בן-ציון, בנו של אליעזר בן יהודה. בן יהודה החליט שבביתו ידברו עברית בלבד וכך גידל את בנו היחיד. הבן כונה "הילד העברי הראשון" כי היה הילד הראשון בעת החדשה שעברית היתה שפת האם שלו. ובאמת, הילד נאלץ לחיות בבדידות והתקשה ליצור קשר עם בני גילו ועם שכניו. על אף זאת התעקש בן יהודה שהילד ידבר רק עברית. כשבגר שינה הבן את שמו לאיתמר בן-אב"י (ראשי התיבות של שם אביו).

     

    בן יהודה ניסה להשפיע על משפחות נוספות לנהוג כמוהו, אבל הצלחתו היתה חלקית בלבד. רק משפחות מועטות נרתמו לרעיון שנראה לנו היום ברור מאליו - לדבר עברית בבית. כדי לגדל ילד בעברית, בן יהודה המציא מלים שלא היו קיימות עד אז, כמו למשל בובה ואופניים.

     


    מה היינו עושים בלי המילה "אופניים"? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    מ"גלידה" ועד "משטרה"

    למרות שנחשב ל"מחייה השפה העברית" מתברר שבן יהודה חידש רק כ-300 מלים, בהן גלידה, הגירה, חביתה, חיידק, מגהץ, ממחטה, מעטפה, משטרה, חממה, פצצה, עיתון, משרד, עשבייה, זהות ומסעדה.

     

    לבן יהודה היה גם חידוש נוסף. הוא לקח מילים מן התנ"ך ונתן להן משמעות חדשה. מילה כזו היתה למשל "אקדח", שבתנ"ך היא מופיעה כאבן יקרה.

     

    לעומת זאת היו לבן יהודה חידושים שלא התקבלו בסופו של דבר. כאלה היו לדוגמה: בדורה - עגבנייה בעברית של ימינו, עמונות - שפירושה דמוקרטיה, ומדלק - שהוא היום גפרור.

     

    גם איתמר, בנו של בן יהודה, פעל להחייאת העברית והמציא מלים כמו: מטריה, מכונית ועצמאות.

     


    איתמר, בנו של בן יהודה, המציא את המילה "מכונית" (צילום: רועי צוקרמן)

     

    כדי להראות את העושר הגדול של העברית החל בן יהודה בכתיבת "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה". בימיו הופיעו חמישה כרכים בלבד ולאחר מותו ב-1922 הושלמו 11 כרכים נוספים על פי החומר שליקט והכין.

      

    "מלחמת השפות"

    שאלת העברית עמדה במרכזם של ויכוחים רבים בקהילה היהודית בארץ ישראל.

     בשנת 1913 פרצה מחלוקת בשאלה מה תהיה שפת ההוראה ב"טכניון", המכון הטכנולוגי שהוחל בהקמתו על הר הכרמל. חברת "עזרה", שמימנה את הקמת המוסד, דרשה ששפת ההוראה בו תהיה גרמנית. מערכת החינוך בארץ ישראל תססה והמחלוקת זכתה לכינוי "מלחמת השפות". רבים, ובהם אליעזר בן יהודה, דרשו בתוקף שהאוניברסיטה החדשה תפעל בעברית. המאבק הסתיים לבסוף בניצחונם של מעודדי העברית.

     

    אט אט החלו יותר ויותר בתי ספר בארץ ישראל ללמד בעברית וילדיהם של החלוצים במושבות של העלייה הראשונה והשנייה החלו לדבר בשפה זו . כך הושלם נצחונו של בן יהודה. ואם הטלפון היה עבור בן יהודה "שח-רחוק", מעניין איך הוא היה קורא היום לטלפון הסלולרי? 

     

    רוצים לדעת עוד?

     

    אליעזר בן-יהודה (1858 - 1922), שמו המקורי: אליעזר יצחק פרלמן. סופר, מילונאי, עיתונאי ובלשן עברי, ממחיי הלשון העברית. ערך מתוך אנצ' Ynet.

    לערך המלא - לחצו כאן

     

    ועד הלשון העברית, גוף ציבורי התנדבותי שנוסד בירושלים ב-1889. מייסדיו - קבוצת משכילים ירושלמים חובבי עברית, בהם אליעזר בן-יהודה ודוד ילין - שמו להם למטרה לטפח את הלשון העברית, להרחיבה ולפתחה כדי שתשמש שפת יום-יום בכל שטחי החיים ובכל רמות הלשון, במיוחד בדיבור. ערך מתוך אנצ' Ynet.

    לערך המלא - לחצו כאן

     

    האקדמיה ללשון העברית, המוסד העליון למדע הלשון העברית, ממשיך דרכו של ועד הלשון העברית; הוקמה ב-1953 עפ"י חוק שקיבלה הכנסת. ערך מתוך אנצ' Ynet.

    לערך המלא - לחצו כאן 

     


    פרסום ראשון: 11.03.07 , 15:58
    לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה אליעזר בן יהודה
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מפורסמים בהיסטוריה של ישראל
    אליעזר בן יהודה
    המציא את המילה "גלידה"
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    וגם את המילה "מגהץ"
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    אבל לעגבנייה הוא רצה לקרוא "בדורה"
    צילום: מריאן הול