ובכן התשובה היא: זברה לבנה עם פסים שחורים! הזברה היא בעצם קרובת משפחה של הסוס, אבל היא קצת יותר קטנה ממנו: הגובה שלה בערך מטר וחצי, והיא שוקלת כ-450 קילוגרם. בטבע הזברה חיה אך ורק באפריקה, בעיקר בדרום ובמזרח היבשת. כמובן שהיום אפשר למצוא אותה בגני החיות ברחבי העולם.
לזברה יש רעמה לאורך הצוואר, וזנב קצר יותר משל הסוס. שמיעתה של הזברה מצוינת, וכאשר נשמע קול,
| הידעת? |
|
| לכל זברה יש פסים בצורה ייחודית לה. אין שתי זברות זהות! |
|
|
|
|
|
|
היא מכוונת את אוזניה לכיוון שממנו הוא מגיע, מחפשת בעיניה מה או מי השמיע אותו. היא תמיד ערנית לכל סכנה אפשרית. תנועתן של האוזניים יכולה לפעמים להעיד גם על מצב רוחה של הזברה: אם הזברה מנערת את אוזניה, כנראה שהיא נרגזת.
לעומת שמיעתה הטובה, חוש הריח שלה לא מפותח במיוחד. למרות זאת, היא מסוגלת להריח עשן, מה שיכול לעזור לה במקרה שהמרעה עולה באש.
למה יש לזברה פסים? חלק מהחוקרים טוענים שהפסים משמשים להסוואה, משום שהם מקשים על הטורפים להבחין בזברה אחת בתוך כל העדר. אחרים טוענים שהפסים חשובים לחיי החברה של הזברות. לכל זברה יש צורת פסים אחרת ומיוחדת רק לה, וכך יכולות הזברות לזהות אחת את השנייה.

הפסים האלו הם רק שלי (צילום: דלית שחם)
הזברה אוכלת המון. בערך חצי מהיממה היא מבלה באכילת עשבים.
|
זברה |
|
| גובה |
מטר וחצי |
| משקל |
עד 450 קילוגרם |
| צבע |
לבנה עם פסים שחורים |
| מזון |
בעיקר עשב | |
מערכת העיכול שלה אינה יעילה יחסית לחיות דומות אחרות, ולכן היא חייבת להקדיש זמן רב לאכילה. עדר זברות יכול לנדוד גם 20 קילומטרים ביום אחד רק כדי למצוא מזון.
בחלק הקדמי של הפה יש לזברה שיניים
חדות המשמשות לחיתוך העשב, ובחלקו האחורי של הפה שיניים טוחנות, ללעיסת העשב וטחינתו.
בזמן שאחדות מהזברות אוכלות, זברות אחרות בעדר משגיחות שלא יפתיע אותן טורף. גם בזמן השינה (הן ישנות בעמידה או בשכיבה), יישארו כמה זברות ערות כדי להשגיח מפני טורפים.

(צילום: דלית שחם)
הזברה חיה במשפחה קטנה שמורכבת משש נקבות, הגורים שלהן וזכר מנהיג אחד. במקרים רבים המשפחה
נשארת ביחד במשך זמן רב. כאשר המשפחה הולכת ממקום למקום, הזברה המבוגרת ביותר הולכת ראשונה, אחריה הגורים שלה ואחריהם הנקבה הבאה לפי סדר הגיל. הזכר צועד בסוף. אם אחת הזברות הולכת לאט יותר מכולן, המשפחה תחכה ולא תשאיר אותה מאחור.
לאחר שצדו אותן במשך הרבה שנים, הזברה נמצאת בסכנת הכחדה, כלומר יש פחות פחות זברות בעולם עד שיש חשש שאולי יום אחד לא יהיו יותר. כדי שזה לא יקרה, מנסים היום לעזור לזברות להתרבות ולשמור על אזורי המחיה שלהן. לכן היום אפשר למצוא זברות מוגנות למשל בגנים לאומיים בדרום אפריקה, בנמיביה ובאנגולה.
זברה, סוג פרסתן במשפחת הסוסיים מתאפיינת בפסי הרוחב בצבע שחור או חום על גופה הלבן. חיה רק באפריקה, בעיקר המזרחית והדרומית. הזברה דומה במבנה גופה לסוס אך היא קטנה יותר. גובהה מגיע לכ-1.5 מטר, ומשקל המין הגדול ביותר עד 450 ק"ג. חוש השמיעה מפותח, ומשמש להגנה מפני טורפים. הזברות צריכות להקדיש יותר ממחצית הזמן לאכילה, שכן מערכת העיכול שלהן יעילה פחות בהשוואה למעלי גירה. ערך מתוך אנצ' Ynet.
לערך המלא - לחצו כאן