בחודש שעבר אישרה מועצת עיריית תל-אביב חוק חדש שיחייב שיפוץ של חזיתות הבניינים בעיר
כל 15 שנה. לתושבי רחוב אבן גבירול כבר נשלחו צווים המחייבים אותם להתחיל בהליכי השיפוץ. עלות שיפוץ החזיתות צפויה להגיע ל-40-25 אלף שקל לכל דייר, נגד דיירים שיסרבו לשיפוץ תפתח העירייה בהליכים משפטיים שבסיומם תרשום הערת אזהרה בטאבו, כך שהבעלים לא יוכל למכור את הנכס ללא העברת התשלום בעבור השיפוץ.
אחז בן ארי, היועץ המשפטי של העירייה, מסביר כי החוק החדש מתבסס על הנחת העירייה כי הזנחת החזיתות היא פתח לבעיות משנה רבות בהן ירידת ערך הנכס ופגיעה באטראקטיביות העיר.
אחד המתנגדים המובהקים לחוק החדש הוא מהנדס העיר לשעבר, ישראל גודוביץ. "מצד אחד הכל מופרט, מנגד רכוש פרטי יהפוך להיות רכוש המדינה והכל בשביל שיפוץ חזיתות", הוא אומר. גודוביץ מפנה טענות קשות נגד העירייה שלטענתו אונסת את השיפוץ על התושבים. "בערים מתוקנות כמו פריז, הקצו מליונים של דולרים ליישום רעיון ניקוי העיר ואצלנו מנקים את תל-אביב על חשבון הקשישים הזכאים לביטוח לאומי".
האדריכל גיל שנהב ממשרד האדריכלים כנען שנהב מספר כי בעיר בון שבגרמניה, "יש תקציב שיפוץ. העירייה פונה לבעלי הבניינים ומציעים מספר מסלולים של תמיכה תקציבית: הלוואה, מענק או אפשרות שהעירייה תרכוש את הנכס ותשפץ אותו. יש מקומות אחרים בעולם כמו הולנד ואנגליה בהם בדומה לישראל יש חובה לשפץ על חשבון הדיירים. פתרון אפשרי נוסף הוא לתת תמריץ בדמות זכויות בנייה ולא כסף מזומן וזו גם גישה ברוכה שצריך לעודד".
בעירייה כמצופה דוחים את הביקורת וטוענים כי יסייעו באופן חסר תקדים לתושבים במימון השיפוץ באמצעות הלוואות ל-60 חודש ללא הצמדה וללא ריבית. בכל מקרה מסביר בן ארי כי השיפוץ ייצא לפועל גם אם 30% מהדיירים מתנגדים, העירייה תישא בעצמה בעלויות המתנגדים ותגבה מאוחר יותר את הכספים.
כיצד יתבצע השיפוץ בפועל?
"תושבי כל בניין יוכלו לבחור בין שיפוץ באמצעות קבלן חיצוני לבין השיפוץ באמצעות החברה העירונית עזרה ובצרון אשר תאפשר לתושבים לבחור קבלן מבין 8 הצעות המחיר שתספק להם. עזרה ובצרון גם תפקח על העבודת ותישא באחריות לשיפוץ כלפי הדיירים, היא שתתווך בין הדיירים לעירייה ולקבלן ותבצע את ההתנהלות מול הדיירים הסרבנים".
רחוב אבן גבירול הוא ציר תנועה מרכזי, מאות כלי הרכב שעוברים כל בו כל יום משאירים אחריהם שובלים של פיח. לשאלה האם השפוץ יעיל בכלל עונה אלי גינזברג מנכ"ל עזרה וביצרון: "עם הטכנולוגיות של היום ניתן בהחלט לוודא שחזיתות הבניינים יישארו במצב תקין למשך שנים". לגבי עבודות התשתית המתבצעות ברחוב מסביר גינזברג כי החברה מסוגלת גם לדאוג שהן לא יפגעו באיכות השיפוצים שייערכו לדבריו מספר שבועות בכל בניין.
האדריכל גיל שנהב ממשרד האדריכלים כנען שנהב מסביר כי אכן יש כיום טכנולוגיה שמאפשרת להתמודד עם מפגעי הסביבה ומזג האוויר באמצעות חומרים קשיחים ורחיצים. "עיריית תל אביב היא אחת המובילות בעניין הזה", מסביר שקד, "ציפוי החזית באמצעות אריחים, קרמיקות, שיש או בציפויים עכשווים יותר כמו זכוכית ואלומיניום מייקרים אמנם את הביצוע אבל גם מעלים את ערך הדירה ומבטיחים את שימורה של החזית. אנחנו עניים מדי מכדי לבצע בניינים זולים".
משאל קצר שערכנו בין התושבים ובעלי העסקים ברחוב אבן גבירול מלמד כי מרביתם מסכימים שהשיפוץ הכרחי, אבל
שאלת המימון מטרידה אותם. "יוזמת עיריית תל אביב היא יוזמה ברוכה והגיע הזמן שהעיר תקבל צורה של מטרופולין מערבי מודרני, אבל על חשבון מי?", שואל עמית, תושב הרחוב. תושב אחר אמר כי "השיפוץ הוא אינטרס של בעלי הבתים כי הוא מעלה את ערך הנכס. וגם העיר המכוערת הזו תשנה את פניה. אבל מקובל ששיפוצים מהסוג הזה נעשים במחירים נמוכים יחסית ובמימון חלקי של העירייה".
סוגייה אחרת שמטרידה את התושבים נוגעת להשפעת השיפוצים על חייהם. "כמה זמן אפשר לחיות בתוך אתר בנייה עם אבק רעש ופקקים?", שואל להב, בעל עסק ברחוב אבן גבירול. "העסקים נפגעים, והעיר הלבנה מכוסה בפיח. אני חושש שהשיפוצים יימשכו ויימשכו וכל סדר היום שלנו ימשיך להיות משובש".
