עד לפני קצת פחות מ-150 שנה, אנשים במקומות שונים בעולם תקשרו זה עם זה בעזרת מכתבים. כשאדם שלח מכתב, חלפו מספר שבועות עד שהמכתב הגיע ליעדו, ואז הכותב היה צריך להמתין מספר שבועות נוספים עד שהגיעה אליו תשובה.
אלכסנדר גרהם בל נולד לפני כ-160 שנה (ב-1847) לאם כבדת שמיעה, ולאב שהיה מורה לדיבור לחירשים (חירשים לעתים מדברים לא ברור, מאחר שהם אינם שומעים את עצמם). נושא הדיבור והתקשורת היה קרוב מאוד ללבו של אלכסנדר הצעיר.
בל חקר את הקול ואת האופן שבו אנחנו שומעים. באותם ימים מערכת הטלגרף היתה הדרך הנפוצה להעברת מסרים למרחקים גדולים. מערכת הטלגרף התבססה על אותות חשמליים פשוטים (אות קצר ואות ארוך). בל הכיר אותה היטב, וחשב שיוכל למצוא דרך להעביר בעזרת מערכת דומה גם קול: רק צריך למצוא את הדרך לתרגם את הקול לאותות חשמליים, וכמובן למצוא את הדרך לתרגם את האותות החשמליים בחזרה לקול.
בל מצא לבסוף את הדרך לעשות את זה, וערך את שיחת הטלפון הראשונה בעולם ב-1876, עם עוזרו תומאס ווטסון שישב בחדר סמוך (לא ממש מרחק גדול). בל התכונן לניסוי שיחת הטלפון המרגשת, ובטעות שפך על עצמו חומצה ונכווה. לכן, המלים שנאמרו בשיחת הטלפון הראשונה אי פעם היו: "מר ווטסון, בוא לכאן, אני זקוק לך".
אלכסנדר גרהם בל בשיחת טלפון חגיגית בין ניו יורק לשיקגו
הטלפון התחיל להיכנס לשימוש בתוך שנה, ובתוך חמש שנים נוספות נבנתה מערכת טלפונים שחיברה בין שתי ערים גדולות בארצות הברית. בהתחלה, השיחות שנערכו בטלפון לא חיברו בין שני הדוברים באופן ישיר. אדם שהרים את שפופרת הטלפון היה מתחבר קודם כל למרכזייה. אז היה מכתיב הודעה למרכזן או מרכזנית, שהיו אחר כך מתחברים בעזרת הטלפון לאדם שביקש המתקשר, ומקריאים לו את ההודעה. מאוחר יותר, השיטה השתכללה ואנשים יכלו ממש לדבר ביניהם דרך המרכזייה. בשלב הבא כבר יכלו אנשים להתקשר זה אל זה על ידי חיוג מספר טלפון, כמו היום.
למכשיר הטלפון יש שפופרת ובה מיקרופון ורמקול קטנטנים. את הרמקול אנחנו מצמידים לאוזן ואת המיקרופון אנו מחזיקים סמוך לפה. לטלפון יש גם לוח מקשים ספרתי (מופיעות עליו הספרות 9-0), שבעזרתו אנחנו מחייגים, ופעמון שמשמיע צלצול כשמישהו מתקשר אלינו. כשאנחנו מרימים את הטלפון אנחנו סוגרים מעגל חשמלי בין מכשיר הטלפון ובין מרכזייה, וכשאנחנו מחייגים מספר, המרכזייה מחברת אותנו באופן אוטומטי למספר המבוקש.
כדי להבין כיצד פועל הטלפון, צריך קודם להבין כיצד אנו שומעים קול. כאשר אנחנו מדברים, שרים, או מוחאים כף, אנחנו בעצם גורמים לחלקיקי האוויר לרטוט בדרך מסוימת. חלקיקי האוויר דוחפים זה את זה, וכך הרטט מגיע לאוזניים שלנו. באוזניים, הרטט מתורגם לאותות שמועברים למוח, והמוח יודע להגיד לנו ששמענו דיבור, או מחיאת כף, או כל צליל אחר.
מרכזיית טלפונים ישנה, בה המרכזנית חיברה בין אנשים (צילום: לע"מ)
בדומה לאוזן שלנו, במיקרופון שמצוי בשפופרת הטלפון יש רכיב שקולט את הרטט שנוצר באוויר כשאנחנו מדברים, ורוטט באופן דומה. הרטט הזה יוצר שינויים בזרם החשמלי שמועבר דרך המרכזייה לטלפון עמו אנו משוחחים.
הרמקול פועל בכיוון ההפוך. הוא קולט את הזרם החשמלי ורוטט בדיוק באותו אופן בו רטט המיקרופון בטלפון של מי שמדבר איתנו. הרטט עובר דרך האוויר, ומגיע לאוזנו של האדם שאיתו אנחנו מדברים.
הטלפון הביתי מתחבר למרכזייה אזורית (למשל, מרכזייה שכונתית), שמחוברת למרכזייה נוספת (למשל, מרכזייה עירונית), והחיבור הזה בין מרכזיות שונות מאפשר לנו לדבר בטלפון עם אנשים שנמצאים כמעט בכל מקום בעולם. אם אנחנו רוצים להתקשר למישהו שנמצא בעיר אחרת, יתכן שנצטרך לחייג לפני מספר הטלפון גם קידומת, שאומרת למרכזייה האזורית לאיזה אזור חיוג אנחנו רוצים להתקשר. אם אנחנו רוצים להתקשר למישהו במדינה אחרת, צריך לחייג קוד שמודיע למרכזייה שאנחנו רוצים להתקשר לחו"ל.
למרות שעקרון הפעולה הבסיסי של הטלפון נותר כמעט ללא שינוי מאז שהומצא, הטלפון השתכלל והשתפר בדרכים רבות. אחד מהשכלולים השימושיים ביותר הוא הטלפון האלחוטי. בטלפונים אלחוטיים, שפופרת הטלפון אינה מחוברת לרשת הטלפון ישירות באמצעות חוטי חשמל. השפופרת מתַקשרת בעזרת גלי רדיו עם
"בסיס הטלפון", שהוא החלק שמחובר לרשת הטלפון באמצעות חוטי חשמל, כמו טלפון רגיל. בסיס הטלפון מתווך בין השפופרת ובין רשת הטלפון הרגילה.
טלפון אלחוטי (צילום: סי די בנק)
שכלול נפוץ נוסף של הטלפון הוא הטלפון הסלולרי. טלפונים סלולריים פועלים באופן דומה לטלפונים אלחוטיים ביתיים, אבל מאפשרים להגדיל מאוד את המרחק בין ה"בסיס" ובין שפופרת הטלפון. ה"בסיס" הוא בעצם אנטנות סלולריות, שממוקמות על גגות של בניינים, או על עמודים, ולא בתוך הבתים.
רשת הטלפונים משמשת היום לסוגים נוספים של תקשורת, מלבד שיחות טלפון. אפשר למשל להעביר עותקים של מסמכים, באמצעות מכשיר פקס, שמשתמש בקו הטלפון.
אחת מהדרכים הנפוצות ביותר להתחבר לאינטרנט היא גם דרך קו הטלפון. במקרה זה, במקום להעביר קול בעזרת קו הטלפון, מעבירים אותות דיגיטליים, שאותם המחשבים יודעים לפענח ולהציג על מסך המחשב.
טלפון, מערכת תקשורת קווית ו/או אלחוטית, דו-סטרית, להעברת אותות חשמליים בין שתי תחנות, פרי המצאתו של אלכסנדר גרהם בל, שקיבל עליו פטנט ב-1876. ערך מתוך אנצ' Ynet.
לערך המלא - לחצו כאן
טלפון סלולרי, מכשיר טלפון נייד העושה שימוש בגלי רדיו ומאפשר ביצוע שיחות והעברת מידע מבלי להתחבר לרשת קווית. בישראל פועלים כיום ארבעה מפעילים סלולריים: מירס, סלקום, פלאפון ופרטנר, כל אחד מהם משווק מכשירים מסוגים שונים, ומספק תשתיות שיחה ושירותי מידע מגוונים. ערך מתוך אנצ' Ynet.
לערך המלא - לחצו כאן
אלכסנדר גרהם בל (1847 - 1922), ממציא אמריקאי ידוע, יליד סקוטלנד. מקובל לראותו כממציא מכשיר הטלפון. אלכסנדר (שהוסיף לעצמו שם פרטי שני, גרהם, בנעוריו) הלך בעקבות אביו, אלכסנדר מלוויל בל, שפיתח שיטה להוראת דיבור לחירשים. ערך מתוך אנצ' Ynet.
לערך המלא - לחצו כאן
