מחגור ועד צין: הנחל לא עוצר בעלייה

כאשר שפונים שמאלה, כמה מטרים לפני השער של מפעל הפוספטים אורון, הכביש נעשה משובש והנוף פרוע וצהוב. דקות ספורות אחר כך כבר מתגלה צורתו השולחנית של הר צין. פעם היו פה שכבות סלע שמילאו את כל הבקעה. כיום הר צין הוא ענק קדמון שניצב לבדו מול שיני הדחפורים והזמן, עדות כמעט יחידה לנוף הבראשיתי שהיה פה.

השטחים היפהפים שנותרו נתונים לסכנת כליה בשל תוכניות מפעל הפוספטים לפתוח אתרי כרייה נוספים באזור בקעת נחל שרף. בשנים האחרונות נעשו אומנם נסיונות שיקום, אבל ההרס סביב שטחי הכרייה רב, ולא נותרה בהם כמעט טופוגרפיה טבעית. ובכל זאת נותרו באזור נופי מדבר פתוחים ובלתי מופרים.

נוואמיס וטומולוס

נוסעים (מתאים לכל כלי רכב) משער מפעל הפוספטים בדרך משאיות רחבה, וכעבור קצת יותר מקילומטר, במפגש עם נחל חגור - נפרדים ממנו. מכאן יוצא שביל מטיילים שעובר מדרום להר ההר ומטפס על שולי קמר (רכס) מחמל, שמהשיפולים הצפוניים שלו זורמים כמה נחלים אל נחל צין, בהם שרף וחגור.

נחל חגור. שיניים של חומה עתיקה (צילום: אראלה יואל)

בדרך אפשר ליהנות מפריחת הרכפתן, לפגוש בעצי שיטה סלילנית, ביעלים עם קרניים ענקיות שרצים בקלילות על המדרון ובחיפושיות שחרורית ששותות מים בדרך המיוחדת רק להן: באמצעות החריצים שבגבן הן מוליכות את הטל המתעבה ישר לפיהן. במרחק נראה רכס חתירה.

ככל שמתקדמים לאורך המעוק, נחל חגור מתחתר ומעמיק, האפיק נעשה צר והקניון נראה כמו בנוי על מגדלי טירות מפותלים של קירות גיר. השרידים הארכיאולוגיים הרבים המפוזרים לאורכה של דרך ד׳רב אל סלטאנה (המחברת את שדה בוקר עם הערבה) מעידים על היותה אחת מדרכי הנוודים העתיקות מאז ימי קדם.

בין השרידים: מקדשים פתוחים, מזבחות וגלי אבנים הנקראים שיניות, שכן צורתן מזכירה שיניים של חומה עתיקה. יותר מ-100 מערכות כאלה של שיניות התגלו בנגב. הן הוקמו ברובן על קו הרקיע כדי שניתן יהיה לזהותן ממרחק.

אחד השרידים הבולטים בדרך הוא נוואמיס (יתוש בערבית‭,(‬ מבנה מרובע

 בצורת מזבח. אגדה בדואית מספרת שהאל העניש את בני ישראל במדבר והביא עליהם יתושים, ואכן בלילות הקיץ יש פה אלפי יתושים. מעל שורה של גלי אבנים ניצב טומולוס, קבר אופייני לתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה, שבחללו נמצאו עצמות אדם מאוגדות.

האם נבנו הקברים על ידי בדואים, או שמא אלה שרידים מתקופת הברונזה התיכונה, שבה על פי אחת ההשערות שטפו בני ישראל את המדבר 700 שנה לפני התאריך המקובל כיום? כך או כך, התצפית מכאן אל תחתיתו של נחל חגור יפה מאוד, ואם נושבת רוח אפשר להתיישב ליד רותם מדברי ולשמוע אותה שורקת בין ענפיו.

זיזי גיר וגבי מים

מכאן חוצים את קו פרשת המים מזרחה, אל נחל שרף. הנחל הזה, שערוצו מתפתל בין מצוקי גיר לבנים-צהבהבים, אכולי כוכים ונקרות, הוא הקטע היפה והמיוחד של המסלול. זהו אחד מנחלי הגבים היפים בנגב, אם לא היפה שבהם, עם זיזי גיר בצורות דמיוניות, מצוק מרשים וגבי מים קרירים. כשיש זרימה, הגבים מתמלאים במים כחולים וצלולים. אחרי תקופה של יובש המים הופכים ירקרקים ומעופשים, ואפילו הציפורים המדבריות לא ששות להשתכשך בהם.

כשיוצאים מהערוץ, צועדים בחזרה לרכב בדרך עפר זרועה אמוניטים ספירליים, חלקם ממש ענקיים. אלה הם מאובנים של בעלי חיים ימיים שהיו מסוגלים לצלול לעומק 600 מטרים. האם זהו סימן מובהק לכך שפעם היה כאן ים עמוק, או שאולי זרמים חזקים הסיעו אותם לכאן?

כשהשמש מתחילה לשקוע, זוהי שעתו היפה של המדבר - שעה של חסד, של צללים ארוכים ושקט מפייס.

• הטיול בנחלים חגור ושרף, בהדרכתו של גלעד בן צבי, התקיים במסגרת החוג ללימודי ארץ ישראל של אסכולות - ביה"ס לתרבות ולדעת של האוניברסיטה הפתוחה.
  

שיעורי בית

• נקודת התחלה וסיום: לנקודת המוצא מגיעים משער מפעל צין ברכב, על דרך-המשאיות, עד למפגש עם נחל חגור. מחנים את הרכב ומתחילים במסלול הרגלי. מדובר בדרך פרטית ומומלץ לתאם את הטיול עם הנהלת המפעל. אפשר גם להגיע מכיוון כביש הערבה: פונים מערבה בצומת עיר אובות, אחר כך לדרכי המפעלים ועל פי השילוט להר צין.
  

• אורך המסלול: 12 ק"מ, בתנאי שחותכים מהנוואמיס והטומולוס בנחל חגור מזרחה לנחל שרף ללא סימון השבילים. אם רוצים להתקדם עם הסימון אל דרך ד׳רב אל סלטאנה, מתווספים עוד 2-3 ק"מ.
  

• דרגת קושי: למיטיבי לכת. הטיול נמשך כ-6 שעות.
  

• חובה: מפות סימון שבילים 17 (נחל חגור - שביל שחור) ו-14 (נחל שרף - שביל ירוק).