למה מדליקים מדורות בל"ג בעומר? סרטון מאתר בריינפופ ישראל
נניח שבתאריך מסוים קרה לכם משהו שיש לו חשיבות גדולה עבורכם. חשיבות כל כך גדולה שגם כאשר חולפת שנה מאז אותו תאריך, אתם שבים ונזכרים במאורע ההוא ואולי גם מציינים אותו באיזשהו אופן. וגם כאשר חולפות שנתיים, ושלוש, וארבע שנים - אתם עדיין זוכרים את התאריך ואת מה שקרה בו ומקדישים לעניין מחשבה ומעשה.
ככה בעצם נולדות מסורות של חגים. מתישהו קרה משהו, וכדי שה"משהו" הזה לא יישכח, מציינים אותו מדי שנה באמצעות איזשהו מנהג או כמה מנהגים. כל ההקדמה הארוכה הזו נועדה להוביל אותנו לשאלה הפשוטה (עם התשובה המורכבת) - מה חוגגים בל"ג בעומר?
האם שמתם לב למשהו מיוחד בשם של החג - ל"ג בעומר? קודם כל, אין לו שם משלו כמו פסח
או פורים, ובנוסף לכך, אין לו אפילו שם שמצוין על פי היום בחודש העברי, כמו ט' באב או ט"ו בשבט. עומר אינו שם של חודש עברי, ול"ג אינו תאריך בחודש - אז איך יודעים מתי לחגוג?
ובכן, את ל"ג בעומר חוגגים מדי שנה בי"ח בחודש אייר. אבל שמו של החג מציין את היום השלושים ושלושה (ל = 30, ג = 3) לספירת העומר. העומר הוא תקופה של שבעה שבועות שמתחילה בפסח ומסתיימת בחג השבועות.

בתקופת העומר מחכים החקלאים לתבואה שתבשיל, עד שיהיה אפשר לקצור אותה (צילום: אורן יהודה)
בעבר, לפני אלפי שנים, היהודים שישבו בארץ ישראל התפרנסו בעיקר מחקלאות וקבעו את המועדים בשנה על פי השנה החקלאית. תקופת העומר מציינת את הזמן שבו מחכים החקלאים לתבואה שתבשיל, עד לקציר הראשון שלה בחג השבועות. מקובל לחשוב שזו היתה תקופה של חרדה ודאגה. למה לדאוג? מצד אחד שלא
יירדו גשמים שיקלקלו את החיטה, ומצד שני שלא יהיו ימי שרב שייבשו אותה. יום ל"ג בעומר מסמל את סיום החלק המדאיג של התקופה, ולכן צוין כיום חג. מעתה ואילך, ידעו החקלאים, תימשך תקופת העומר נטולת סיכונים, עד סיומה בחג השבועות.
אך המסורת היהודית סיפקה נימוק נוסף לחגיגות ל"ג בעומר - היום בו חדלה מגפה נוראה לפגוע ולהמית את תלמידיו של רבי עקיבא. רבי עקיבא היה אחד הגדולים שבחכמי ישראל, שחי בארץ לפני כ-2000 שנה, בזמן הכיבוש הרומי. בתלמוד מסופר על מגיפה שפקדה את תלמידיו בתקופת העומר וגרמה למותם. משום כך נקבעה במסורת היהודית תקופת העומר כתקופה של אבל, ונוהגים שלא לערוך בה חתונות ושמחות, וכן לא להסתפר ולהתגלח. מכיוון שהמגפה חדלה ביום ה-33 לעומר, ל"ג בעומר, נקבע שיום זה ראוי לשמחה מיוחדת.
הסבר אחר קשור בחכם אחר, רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י). גם הוא, כמו המורה שלו, רבי עקיבא, היה מתנגד נחרץ לשלטון הרומי. על פי המסורת, בר-יוחאי נפטר בל"ג בעומר ואת התאריך הזה מציינים דווקא כהילולה ולא כיום אבל. כבר מאות שנים שהחגיגות נערכות סמוך לקבר בר-יוחאי בהר מירון ומשתתפים בהן מאות אלפי אנשים, שמוקירים את זכרו של החכם על ידי הדלקת מדורות. מכאן התפתחה המסורת של הדלקת המדורות בחג.

הילולה בקברו של בר-יוחאי בהר מירון (צילום: חגי אהרון)
יש כאלה הקושרים את החג גם למרד של בר כוכבא ברומאים. למרות כישלונו של המרד, חושבים של"ג בעומר נועד לציין בגאווה את אומץ ליבם של המורדים. כנראה שהמדורות מסמלות את יום תחילת המרד שבו הודלקו משואות בראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ הקרבות.
האם גם אתם נוהגים להסתובב עם חץ וקשת בל"ג בעומר? אם לא, דעו לכם שפעם זה היה מנהג נפוץ. הוא היה קיים בעיקר אצל יהודים מאירופה (אשכנז) והיה נפוץ גם בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל. יש כאלה שחושבים שהמנהג הזה בא לציין את מרד בר כוכבא. בתקופה שלפני קום המדינה, רצו מנהיגי התנועה הציונית להבליט את מקומם של מנהיגים אמיצים בהיסטוריה היהודית. בר כוכבא היה מנהיג כזה ולכן נבחר ל"ג בעומר בשנת 1941 ליום שבו יוסד ארגון הפלמ"ח, שלחם למען עצמאות ישראל. שבע שנים לאחר מכן, גם צבא הגנה לישראל הוקם באופן רשמי בל"ג בעומר.
זוכרים מתי הסתפרתם בפעם הראשונה? אם אתם בנים למשפחה מסורתית, יכול להיות שעשיתם את זה בל"ג בעומר. משפחות רבות מקיימות את המנהג שבו נערכת התספורת הראשונה לבנים בגיל שלוש בטקס ה"חלאקֶה" בל"ג בעומר בקבר בר-יוחאי. בטקס זה מגלחים את ראשיהם של הקטנים ומשאירים רק את ה"פאות".
והעיקר, תספורת או לא, חובה לנהוג בזהירות רבה כאשר אתם מדליקים את מדורת ל"ג בעומר. כדאי שיהיה תמיד מבוגר בסביבה.
ל"ג בעומר, היום ה-33 בספירת העומר, י"ח בחודש אייר. חג ל"ג בעומר אינו מוזכר בתורה וגם לא במשנה. לפי המסורת זה היום שבו נעצרה המגפה שפגעה בתלמידי רבי עקיבא (במסכת יבמות ס"ב ע"ב נקבע כי ). יש חוקרים שמוצאים בל"ג בעומר קשר למרד בר-כוכבא. ערך מתוך אנצ' ynet.
לערך המלא - לחצו כאן