היא אמרה "כן" חודשיים לפני שהציע נישואים
היא בת 24, הוא בן 26. שניהם מהצפון. הם הכירו באינטרנט ויצאו בפעם הראשונה לסרט באזור המרכז, רק כדי לברוח מהמלחמה. הדייט-לא-דייט ההוא הוביל לסיפור אהבה
"שנינו מהצפון, הוא מהקריות ואני מהעמק. בזמן המלחמה החלטנו לברוח קצת מההפגזות בצפון ולהירגע עם איזה סרט בסינמה סיטי בצומת גלילות, שם בעצם נפגשנו פיזית בפעם הראשונה, אחרי שהכרנו באינטרנט", מספרת מרגלית על הדייט-לא-דייט הראשון שלה עם מולי (שמוליק).
היא בת 24, סטודנטית בטכניון, הוא בן 26, עובד בעסק המשפחתי עם אבא שלו. הסרט היה "שודדי הקריביים 2", לא משהו רומנטי במיוחד, וזה בכלל לא היה דייט, לדבריה, אלא באמת סתם בילוי של "לברוח מהמלחמה". מאז הם ראו עוד הרבה סרטים יחד, זה אחד הבילויים החביבים עליהם.
נשיקה וגלידה מול עתיקות קיסריה
אחרי הסרט הם שמרו על קשר, וכמה ימים לאחר מכן מצאו את עצמם נוסעים בערב לאכול גלידה בחדרה, "כי הכל היה סגור בצפון", ויום לאחר מכן הם ישבו באיזה פאב, ועדיין לא קרה כלום. "ראיתי על פניו שהוא ממש רוצה לנשק אותי אבל עוצר את עצמו בכל הכוח", נזכרת מרגלית. "באחד הימים החלטנו להיפגש ולטייל בעתיקות בקיסריה, שם ישבנו ודיברנו על איזה ספסל, עד שבשלב מסוים הוא נישק אותי. כך המשכנו לטייל עד הערב, יד ביד, אכלנו במסעדה ואחר כך קינחנו בגלידה, הכל מול העתיקות".כשנגמרה המלחמה, מרגלית נשארה לישון אצל מולי בפעם הראשונה. "בבוקר הייתי צריכה לנסוע לאוניברסיטה ללמוד למבחן. ואם עד אז לא ידעתי איך להגדיר את הקשר שלנו, הרי אחרי שאמא שלו הכינה לי סנדוויצ'ים ללימודים כבר התחלתי לקרוא לו 'החבר שלי'".
מאותו רגע, לכל מקום שהגיעו, ישר רמזו להם כולם שהם צריכים להתחתן - החל בהורים, כמובן, אבל גם חברים וסתם אנשים שלא מכירים אותם.
זה השפיע כנראה, כי בשבת לפני שבועיים, באמצע מסעדה מלאה אנשים, במלאת שבעה חודשים להיכרותם, מולי כרע ברך והציע למרגלית נישואים.
"מובן שהסכמתי", אומרת מרגלית. "יותר מזה, היה לי מכתב מלפני חודשיים, בו כבר אמרתי לו 'כן'. ידעתי שאני רוצה להיות איתו לכל החיים, אבל לא ידעתי שזה יקרה כל כך מהר.
המכתב היה איתי בארנק כל הזמן, בשביל הרגע הזה, שאכן הגיע".
במכתב, שנכתב עוד ב-5 בינואר 2007, כתבה מרגלית:
"אני כותבת את המכתב הזה ומתכוונת לשאת אותו עליי עד הרגע הזה שבו אתה קורא את השורות האלה.
אז התשובה שלי היא כן!!!
כן, כבוד הוא לי.
כן, זו זכות להיות חלק מהחיים שלך.
כן, כי אני אוהבת אותך.
כן, כי אתה הוא האיש שאיתו אני רוצה להיות לכל החיים ולגדל איתו ילדים.
מאז שהייתי קטנה, כל פעם שראיתי כוכב נופל או כיביתי נרות יום הולדת תמיד ביקשתי משאלה אחת בלב, וזה לא שלום עולמי ולא כסף. תמיד ביקשתי שאני אוהב מישהו כמו שהוא
אוהב אותי וההפך.
אז כנראה עשיתי משהו נכון בחיים האלו. אלוהים החליט להתיחס למשאלה שלי ושלח לי אותך.
אני מרגישה בת מזל, ולכן אגיד שוב כן! כן! כן!!!!!!!"
שווה לנסות את הקסם הקטן הזה, לא?
- יש לכם סיפור היכרות מרגש / משעשע / מיוחד במינו? הצעתם נישואים באופן יוצא דופן? כיתבו לנו
את הסיפור וצרפו תמונות.
מומלצים
