הייצור הפתוח: ההמון כמשאב

הוזמנתי להרצות בשבוע הבא בשני כנסים: ב–28 במרץ בכנס השנתי של ענף התוכנה בישראל Software 07  אדבר על "האינטליגנציה הקולקטיבית של ווב 2.0 והאינטליגנציה המלאכותית של ווב 3.0". ב–27 במרץ בכנס השנתי "מחשבים וחינוך – מו"ח", אחשוף את "פדגוגיה 2.0". מה שמשותף לעתיד החינוך והתוכנה, הוא קץ המנהיג והגאון והחלפתם בהמון החכם בשלושה תחומים: הזיכרון (האחסון) ההמוני כמו בויקיפדיה, היצירה ההמונית (עיבוד מידע) כמו ב"ויקי-חיפוש", והרישות ההמוני (קישור) כמו ב-MySpace. 

שלושת המשאבים הגדולים שיקבעו את מהלך המאה ה-21 לא יהיו גאונים או מנהיגים, אלא הזכרון, היצירה, והרישות, של ההמונים החכמים המתודלקים בטכנולוגיות ווב לדורותיו ובמתודולוגיות פוסטמודרניות.

יוחאי בנקלר בספרו המונומנטלי "העושר של רשתות" (קובץ PDF) גילה אופן ייצור חדש. אופן הייצור הרשתי, או אופן הייצור הפתוח. חברת קמבריינהאוס היא "חברת כח אדם 2.0" דהינו חברת כוח אדם חלוצית של אופן הייצור ההמוני-הפתוח.

דוגמאות של הייצור הפתוח-רשתי-המוני

א. ויקי-סרט, ויקי-הפקה. נחיל של כ- 50,000 אנג'לים ישקיעו כל אחד 50 דולר, כחלק מהפקת סרט בעלות של 1.8 מיליון דולר. היזם של הפרוייקט יציג תסריט ראשוני בבלוג ואלפי האנג'לים יגיבו בטוקבקים-תסריטים.

ב. ויקי-מכונית. מכונית שהקונספט שלה והעיצוב שלה פתוחים לכל אחד. אולם בעוד שמוצרים כמו לינוקס, פיירפוקס או ויקיפדיה, הם לא חומריים, המכונית היא מוצר חומרי. השאלה היא איך אופן הייצור הפתוח-המוני עובר מתחום "הרוככה" (מוצרים רכים כמו תוכנה ותוכן למשל) לתחום "החומרה".

מעבר לבעיית הייצור החומרי של המכונית, הפרוייקט הציב לעצמו להגדיר מחדש את מושג התחבורה. זאת משום שלדעת מנהיגי הפרוייקט, כל עולם התעבורה של היום עוצב מנקודת מבט צרה של טכנוקרטים ובירוקרטים בחדרים סגורים.

ג. ויקי-מפעל לייצור מוצרי אלקטרוניקה. העיצוב של ג'וייסטיקים, נגנים ומוצרי חומרה אחרים נעשים כמו בוויקי-מכונית. חברת Crowdspirit תיקח על עצמה את הייצור מתוך הנחה שהמוצרים שלה יהיו הטובים ביותר בשוק בשל שתי סיבות: א, רתימת האינטליגנציה הקולקטיבית של מיליונים. ב, הצרכנים קרובים מאוד לעיצוב ולייצור.

ד. ויקי-השקעה. קרן נאמנות שמתבססת על האינטליגנציה הקולקטיבית הפזורה ברשת כדי להשיג את הרווח הגדול ביותר עם הסיכון הנמוך ביותר. כל אחד יכול להירשם לאתר ושם הוא מקבל 1 מיליון דולר וירטואליים כדי ליצור חיזוי קולקטיבי (שהתוכנה שלו נקראת Predictive Market). עד עכשיו נרשמו 60,000 איש. מתוך 100 ההשקעות המוצלחות ביותר נוצר ויקי-מדד שקובע את תיק ההשקעות מהקרן. עד עתה שווי נכסי הקרן הוא 44 מיליון דולר שהניבו תשואה ממוצעת של מעל 11%. זה יותר ממדדי המניות בארה"ב, אך פחות מקרן ההשקעה של וורן באפט.

ויקי-בנקאות. קבוצת מלווים פרטיים מלווה לקבוצת לווים פרטיים אחרת, כך שהסיכון של המלווים מתחלק בין מספר אנשים. התיווך של הבנק נעלם, ונותר רק תפקידו כספק פלטפורמה לרישות חברתי וכמדרג סיכונים, הרווח של המלווים דרך Zopa גבוה בעשרות אחוזים מזה של המפקידים כספם בבנקים הרגילים.

ה. ויקי-עיתון. זהו מעין שילוב של "בשידור חוקר" אינטרנטי עם "כוכב נולד" אס.אם.אסי. שלוקחים בו חלק מיליוני אנשים שרוצים לחשוף פשעים ושחיתויות. מאוד מומלץ בעידן ובמקומות כמו ישראל שבה שופטים ממנים את עצמם ומקורביהם ללא פיקוח ציבורי נרחב ושבה תושבי הצפון נזנחו ואי אפשר לפרסם את ממצאי המבקר כי כולם פוחדים מכולם "ותשותק הארץ 40 שנה".

ו. ויקי-חיפוש. מי יחליף את גוגל? האם יהיה זה מייסד ויקיפדיה שייסד סטראטפ שאמור לרתום את המתודולוגיה הויקיפדית כדי שבני אדם ואלגוריתמים יתנו תוצאות טובות יותר מאלה של גוגל? אולי יהיה זה Freebase של חברת Metaweb שמשלב בין הפולקסונומיה (טקסונומיה עממית, כמו דלישיוס) והפולקסמנטיקה (סמנטיקה עממית, כמו תגיות) של ווב 2.0 עם האונטולוגיות (מילון וטקסונומיה של אינטליגנציה מלאכותית) של ווב 3.0 הסמנטי?

ז. ויקי-אוניברסיטה, ויקי-מחקר, ויקי כתב עת מדעי, ויקי-מדע, ויקי בית ספר - ראו הסעיף הבא.

פדגוגיה 2.0: ויקי-אוניברסיטה, ויקי-קואצ'ינג, ויקי-גננת

בחמש השנים האחרונות לימדתי כל שנה 6 קורסים ב2 אוניברסיטאות בשיטת האי.לרנינג. בעשור הראשון של האינטרנט, ווב 1.0, נוצרו קורסים באוניברסיטאות ובמערכות הדרכה ארגוניות שהן סגורות עבור רוב גולשי האינטרנט וגם לא קשורות האחת לשנייה. מצד שני, בראשית העשור השני של האינטרנט, ווב 2.0, נוצרו מערכות ידע פתוחות, כמו ויקיפדיה ויו.טיוב, עבור רוב גולשי האינטרנט שמזינות האחת את השנייה, אך הן אינן ברות-למידה Learnable.

המטרה של הויקי-ברסיטה היא להפוך את מערכות הידע הפתוחות והסינרגטיות של ווב 2.0 לברות-למידה. ניתן להפוך מערכות אלה לברות למידה באמצעות בניית שכבת למידה מעל מערכות הידע. שכבה זו תדריך את הלומד במציאת משמעויות חדשות וקשרים חדשים בחומרים הקיימים, בייעוד מחדש re-use של חומרים קיימים, ובפיתוח חומרים חדשים.

לסוג זה של למידה, הלמידה הקונסטרוקטיביסטית, יש שני יתרונות משמעותיים: ראשית, הוא הרבה יותר יעיל גם בגלל שהוא מניע את הלומד מאוד חזק וגם בגלל שהוא מתאים לצורת החיים ולסביבת המדיה החדשה של תרבות דור ה – Y (ילידי 1980 ואילך). שנית, בגלל שמבחינה דמוגרפית דור ה- Y מאוד יגדל בעשור הקרוב והשפעתו תגדל גם בקרב המבוגרים ממנו.

הפתרון החדש הוא פרדיגמה חדשה של התשובה לשאלה מהי למידה. לפי העקרונות של ווב 2.0, למידה אינה העברת חומר ממורה לתלמיד, אלא פעולה פתוחה-המונית ואקטיבית של הלומדים בחיבור חומרים חדשים, בגילוי קשרים חדשים בין חומרים קיימים, בגילוי משמעויות חדשות בחומרים קיימים, ובייעוד-מחדש (Re-use) של חומרים קיימים.

ההיסטוריה של חמשת אופני הייצור

הדוגמאות של פרוייקטים שונים של ייצור מכוניות, מכשירים פיננסיים, מוצרי למידה וכו', באופן הייצור הפתוח-ההמוני, מעידים על כך, שאנו בראשיתו של עידן חדש.  

עד עכשיו היו בהיסטוריה חמשה אופני ייצור שיצרו כלכלות שונות: 

1. אופן הייצור החקלאי-הנהרי (מהמילה נהר) שרווח באזורי הנילוס, הפרת-חידקל, הגנגס והינג-צה, עד שנת 500 לפני הספירה, בערך.

2. אופן הייצור הימי-עבדותי שרווח בים התיכון שהסטארטפיסט שלו היה אלכסנדר הגדול והמבסס הגדול שלו היה האימפריה הרומית. 500 לפנה"ס, עד 500 אחרי הספירה. באמצעות רשת הפפירוסים והכבישים ניסה אלכסנדר מוקדון, ואחר כך הרומאים הצליחו להשתלט על מאגרי החקלאות של העולם.

3. אופן הייצור הפיאודלי הים-תיכוני של הנצרות והאיסלאם, 500 אחרי הספירה עד 1500 בערך.

4. אופן הייצור האוקייאני-קפיטליסטי-תעשייתי, שבו התחילה אנגליה והמשיכה אותו ארה"ב. אופן ייצור זה מוחלף מאז מהפכת האינטרנט על ידי אופן הייצור החמישי.

5. אופן הייצור הרשתי הגלובאלי, שאותו גילה יוחאי בנקלר, במידה מסוימת על סמך התגליות של מק'לוהן בשנות ה-60 ושל טופלר בשנות ה-70'.

כל אחד מאופני הייצור הללו, הוא גם אופן ייצוג חדש (אמצעי ייצוג כמו טלוויזייה, בלוגים, מחקרים, וכו') וגם אופן ייצוב חדש (צבא, משטרה, מערכת משפט, פרלמנט וכו'). האם אנו עומדים בראשית לידתם של המשטרה, המשטר, הצבא, והמשפט, ההמוניים-פתוחים-שיתופיים? לדעת בנקלר ולסינג , התשובה היא חיובית. אך על כך בפוסט קרוב.

מרושתים - לבלוג המלא