נוח והמבול

נוח היה דמות כזאת. אדם צדיק בתקופה של רשע. נוח, האיש ששרד את המבול.

האיש שקיבל גלגל הצלה

אי שם בתקופת תחילת העולם, אלוהים היה מאוד לא מרוצה מבני האדם.

נוח והמבול (אתר בריינפופ)

כמות המעשים הרעים שלהם עלתה בהרבה על כמות המעשים הטובים, ושום צעד חינוכי שהוא ניסה כדי להראות להם את דרך הישר לא הועילה. למען האמת, המצב היה כל כך חמור עד שבכל העולם נותר רק איש אחד נאמן לערכי הטוב, הצדק והחסד.

אלוהים החליט להביא מבול גדול שישטוף את הכל ויחזיר את העולם לנקודת התחלה חדשה. וכדי שיהיה מישהו אחראי, שראוי למשימה הגדולה של התחלת החיים מחדש, הוא בחר להציל את האיש הצדיק האחד שנשאר - נוח.

מבצע "תיבת נוח" יוצא לדרך

מכירים את הביטוי "צריך שניים לטנגו"? ובכן, צריך גם שניים - זכר ונקבה - כדי ללדת צאצאים. אלוהים הורה לנוח לבנות תיבה גדולה ולאכלס אותה בנציגים של כל בעלי החיים, מכל סוג - זוג אחד, זכר ונקבה, על מנת שיוכלו להתרבות אחרי שוך הזעם והסערה. התורה אמנם לא מספרת לנו הרבה פרטים על בני משפחתו של נוח, אבל אלוהים מנחה אותו להביא אותם אל התיבה, וזוהי כנראה הוכחה שנמצאו ראויים גם הם להינצל.

כל בעלי החיים, זוגות-זוגות, עלו לתיבה כדי להינצל (ציור של אדוארד היקס)

משערים כי אורך התיבה שבנה נוח היה כ-150 מטר, 25 מטר רוחב, וגובהה כגובה בניין בן 5 קומות. הסברה המקובלת היא כי היו לתיבה שלוש קומות, העליונה לנוח ולבני ביתו, האמצעית לבעלי החיים

 והתחתונה לאחסון מזון ומשקה שיספיקו לכל תקופת המבול.

והנה נקודה ראויה למחשבה - כיצד חיים יחד בתוך אותה תיבה, גם אריה וגם כבשה? גם שועל וגם תרנגולת? הרי חוק טבע הוא שחיה אחת טורפת את השנייה ללא כל היסוס. ובכן, התנ"ך אינו מציע לנו תשובה ברורה בעניין זה, אבל יש פרשנים הטוענים כי חיות הטרף הפכו בתקופת המבול לצמחוניות והסתפקו במזון הצמחי שהיה בתיבה!

המבול נמשך 40 יום ללא הפסקה. ובאותו זמן, כשבחוץ רק גשם וים, מתכנסים להם בתוך התיבה החמימה והמוגנת קומץ בני אדם והמון בעלי חיים, מחכים לסימן. סימן ש"קלו המים" – כמו שאומר התנ"ך - שנתגלתה יבשה ואפשר להתחיל עליה את החיים מחדש. הסימן המיוחל מגיע בצורת עלה של זית, נישא בפיה של היונה שאותה שלח נוח לבדוק את הסביבה. עבור נוח מסמן עלה הזית הוכחה לכך שמפלס המים ירד, עבורנו הפכו עלה הזית והיונה סמל לשלום, לפיוס.

(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

קשת בענן

אחרי הסערה בא השקט. נוח ובני ביתו עושים את המוטל עליהם ומתחילים להתרבות,

ואלוהים מחליט בינו לבין עצמו שזו היתה הפעם האחרונה שהוא מעניש כך את בני האדם. כדי להנציח את החלטתו הוא יוצר את הקשת בענן - "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ".

מאז ועד היום מתגלגלת ההיסטוריה האנושית בין הרע ובין הטוב, ובכל פעם שיורד גשם ומבליחה השמש - מפציעה לה הקשת בשמיים ומזכירה לנו את אותה ברית נצחית. 

רוצים לדעת עוד?

נח, דמות תנ"כית, גיבור סיפור המבול (בראשית, ו-ט), שעל שמו קרויה הפרשה השנייה בתורה. מתואר כמקרא כאדם "צדיק תמים" שאלוהים החליט להצילו מן האסון הצפוי להחריב את הארץ כולה. בהוראתו בנה נח תיבה - היא "תיבת נח" המפורסמת - ובה שהה בזמן המבול יחד עם בני משפחתו (ונציגי כלל בעלי החיים). סיפורו של הגיבור הניצל מן הסערה המחריבה את האנושות הוא סיפור מסגרת שמקורו במסורת המסופוטמית הקדומה. ערך מתוך אנצ' ynet.

לערך המלא - לחצו כאן

מבול, שטפון שהביא ה' על העולם, משום שבני האדם השחיתו את דרכם (בראשית ו, ה, יז). המבול היה "קץ כל בשר" - מאדם ועד בהמה - ורק נח לבדו, כצדיק יחיד בדורו, ניצל ממנו עם משפחתו. במצוות ה' בנה נח תבה (אוניה גדולה), ובה שיכן את משפחתו ונציגים - זכר ונקבה - מכל בעלי החיים. ערך מתוך אנצ' ynet.

לערך המלא - לחצו כאן