כגבר, חנדלך נשי משפיע לי על הכרבולת
כגבר יש לי נקודות עיוורות, וברוב המקרים העיוורון מופיע מול "חנדלך". אין מילה עדכנית בעברית שמעבירה את החוויה הגברית לנוכח פעולה נשית זאת. "לעשות עיניים" זה דל מדי, אין בזה את שפת הגוף, הריקוד, הענטוז והעפעוף. וזה עובד עלי. כמו קסם, כמו כישוף, כמו אשה שמתפשטת
זאת אומרת, הלוואי שיכולתי לא להסתבך עם נשים. זה כמעט כמו להגיד שקוסמים לא מתעסקים בכישוף, או להגיד בצורה יותר גלויה וברורה שקוסמים לא מתעסקים עם מכשפות. עובדתית אין כמעט קוסמות שמופיעות על במות, יש רק קוסמים. אין גם כמעט מכשפים, אולי רק בסרטים מצוירים. אבל ללא ספק במציאות יש מכשפות. פגשתי כמה במו עיניי.
האומנם זה במקרה?
יש לי קסם שאני נוהג לעשות, בו אני שואל מתנדבת אם היא יותר מכשפה או יותר פייה? יש נוהל רגיל בקסם הזה: אם בעלה לידה, הוא ישר קופץ ואומר - "פייה כמובן" אבל אם היא לבד מולי היא תמיד תגיד "מכשפה" ותחייך חיוך מקסים, משכנע מאוד. אני נוהג לעשות לה "קסם מבחן", שבסופו היא צריכה להחליט בעצמה אם היא פייה או מכשפה. בסוף הקסם יוצא שלגברת יש באמת כוחות על טבעיים, היא פשוט ביצעה בעצמה את הבלתי אפשרי והבלתי נתפס. בדרך כלל הן מיתממות ושואלות: "אז מה אני?" מאיפה לעזאזל אני אמור לדעת מה את עושה לבעלך ולאנשים אחרים? אני יכול רק לנחש, מעצם ההיתממות.
אם בחרתי במתנדב זכר הוא יכסח לי את הצורה
בכלל, אני נוהג במופעי המבוגרים להשתמש במתנדבות ולא במתנדבים, דבר שלפעמים מעורר תרעומת. יש לזה סיבה מאוד מובנית והגיונית: אם במקרה פישלתי ומשהו לא פעל כמתוכנן (יחי מרפי הקדוש, אין מופע שזה לא קורה, רק שהקהל לא יודע את זה). אם בחרתי במתנדב ממין זכר הוא יכסח לי את הצורה, או כפי שאבא שלי אומר - "בלול אם יש תרנגול חלש כל הלול ינקר אותו עד שיהרוג אותו". הכרבולת מפריעה מאוד במפגש על במה בין זכרים, ועוד במקרה שיושבות בקהל תרנגולות. אבל אם בחרתי במתנדבת, גם אם היא תראה שיש שם כשלון היא תבליג; היא בטח נתקלה כבר בחוסר זקפה איזה פעם בחיים.
כרבולות זה עינין גברי לגמרי. יש לי חבר שתמיד ממנכ"ל בתפקידים בכירים במיוחד, יש לנו רב-שיח רב-שנתי על עניין הכרבולת. אני מנסה ללא הצלחה כבר הרבה זמן להזמין אותו לסיבוב ברחוב הקצבים בשוק הכרמל, שנחזיק ביחד בי איזו כרבולת מרוטה, שנזכור שהחיים עגולים, בדיוק מהסיבה הזאת אוכלים אחרי לוויות ביצה, שלא נשכח את העיגול המלא, משלב הכרבולת ועד למרק עוף.
בטוח שההסבר הרציונאלי ל"ציד המכשפות" של המאות הקודמות הוא פמיניסטי ומשכנע. עשר דקות מול עיניים כחולות של פמיניסטית שמתנסחת כראוי יגרמו לי להאמין כמעט בכל, גם בהיגיון שאומר שהגברים רוצים לנהל את העולם.
כגבר יש לי נקודות עיוורות (גם לנשים יש יותר מנקודה אחת, שאם נוגעים בה הן הולכות לאיבוד) בדרך כלל העיוורון מופיע מול "חנדלך" - מילה ארכאית, אני מנחש שמקורה ביידיש ומדמיין את אשתו של משחיז הסכינים בפולניה עושה חנדלך לקצב.
לעשות עיניים זה להראות את החלק הכי עמוק בגוף
אין מילה בעברית העדכנית שאני מכיר שמעבירה את החוויה הגברית לנוכח פעולה נשית זאת. "לעשות עיניים" זה דל מדי, אין בזה את שפת הגוף, הריקוד, הענטוז והעפעוף שמכילה המילה "חנדלך". "חנדלך" זה נקי, זה רק לשם הפעולה, רק בשביל להפעיל את המנגנון שלא יחליד. לעשות עיניים זה עם כוונה ברורה, להראות את החלק הכי עמוק שיש בגוף.
אני אוהב שעושים לי חנדלך. אמנם לא יצא לי לשבת בצמתים מאוד חשובים של מקבלי החלטות, בסיטואציות של בכירים חורצי גורלות, אבל כן ישבתי פה ושם בוועדות שמקבלות לעבודה וכן חוויתי חנדלך. ברוב המקרים הבנתי את זה רק בדיעבד, אחרי שהן הלכו. אם בוועדה ישבה איתי אשה, היא העירה את תשומת ליבי לעיוורון שלי. תמיד היא צדקה, הצלחתי לראות בעצמי מה קרה שם.
פעם היה לי אוטו מסחרי גדול, עם הפרדה בין תא הנהג לחלק האחורי. לקחתי טרמפיסטית צעירה, שכנה שגרה ממול, למרחק של פחות מקילומטר. היא נכנסה מהדלת האחורית והתיישבה מאחור. כשהיא ירדה והמשכתי לנסוע, זכרתי בדיוק את הצורה של כל האיברים העגולים שלה, הבולטים. לא היתה לי מראה פנימית באוטו, ואיני נוהג לנהוג שמבטי מופנה לאחור. זה פשוט היה שם בתוך הזיכרון שלי, עגולים ומפתים. אין לי מושג איך זה נכנס לתודעה שלי. נדמה לי שאני יודע מי הכניס את זה לשם.
לא באמת יודע למה אין קוסמות. האם מבין כל המקצועות בעולם קוסם הוא מקצוע גברי? מה יש במקצוע הזה שדורש זכריות?
כנראה גברים משקרים יותר טוב
רק כדי להתחנף למכשפות הקוראות כאן, אגיד שכנראה גברים משקרים יותר טוב. זה נאמר מהמקום שמניח שאין קסמים "אמיתיים" במציאות, חוץ מזה צריך מקל קסמים, צריך לאהוב צעצועים (אפשר לקרוא לזה גם פטישיזם), וחייבים את הדבר הזה שאולי אקרא לו "חנדלך של גברים" – "שארם", או "קסם אישי" בעברית.
בדרך כלל לבחורות יש חן, יש יופי כזה או אחר. היא יכולה להיות כוסית, או שרלילה, או גיברת או ליידי אמיתית. כמעט שלא אומרים "יש לה קסם אישי".
אבל משום מה, אשה מתפשטת, כמו שאמר הסופר ההוא, תמיד מרגשת אותי מחדש. כאילו שזאת הפעם הראשונה שאני רואה את הקסם הזה קורה במציאות. עלי זה תמיד עובד.
לפנייה לכתב/ת 
