החורף האחרון הביא עמו חמישה פרקי גשם לנגב. במהלכם רוו מים לא רק הוואדיות אלא גם הגבעות והרכסים המתנשאים מעליהם. בעקבות גשמי הברכה אנו זוכים עתה לחגיגת לבלוב ופריחה מדברית המתרחשת בממוצע אחת לעשר שנים.
מרבדים עדינים בשלל גוונים ירקרקים, לבנבנים, צהבהבים, וורדרדים מכסים בימים אלה את מרחביו החשופים של הנגב. תופעת טבע נדירה זאת מגיעה לשיאה ברכסיו הגבוהים של הר הנגב. כאן, בגבהים העולים על 900 מטר מעל פני הים, נושא עמו האביב דרישת שלום מעידנים וממקומות רחוקים.
מרבדים עדינים בשלל גוונים (צילום: יוסי נחמיאס)
כמו בסרטו הנודע של סטיבן שפילברג "פארק היורה", המשחזר כיצד נראו החיים על פני האדמה בעידן הדינוזאורים, מאפשרים לנו שפע המים בפסגות הגבוהות של הנגב הצצה, חלקית אמנם, אך מוחשית מאוד, במנהרת הזמן אל נופי הנגב בתקופה בה היה חלק מאזור אקלימי קריר וגשום יותר, שהשתרע בין הרי אירן בלב אסיה להרי האטלס לחופיו של האוקיינוס האטלנטי.
הניגודיות העזה בין מעמקי המכתש הצחיח על גבעותיו החרוטיות השחורות, לבין ערבת עצי אלות אטלנטיות ומרבדי פריחה עדינים על מדרונותיו התלולים של הר הנגב המתנשא מעל, יוצרת שילוב דרמטי שגם חובביו המושבעים של הצפון הירוק יתקשו לעמוד בפניו. אגב, דוד בן-גוריון השתעשע ברעיון להציף את המכתש על מנת להפכו לאגם מים מתוקים.
למזלנו, בגלל מכשולים טבעיים ואנושיים כמו גם הודות לצה"ל, המשמר את רוב רובו של הנגב לצרכיו כשטח-אש הסגור בפנינו רוב הזמן (מלבד תקופות חגים), נשמר אופיו "הבראשיתי" של הר הנגב הגבוה; והוא מהווה כיום את אחד מחבלי הארץ האחרונים בהם נשמרו חטיבות נוף שלמות במצבן הטבעי.
אלה אטלנטית ובן שלח (צילום: אפי פרי, החברה להגנת הטבע)
מלבד היעלים הנהנים עתה מצמחיית המרעה השופעת, ניתן לראות כאן עדרי פראים (קרוביו של חמור הבית) שהושבו אל הטבע ונקלטו בו בהצלחה רבה, וגם סלעיות, עורבים שחורים ודורסים למיניהם.
בין הפרחים האופייניים לאזור נגלה מרבדים צפופים של בן שלח מנוצה, המטשטשים את קווי המתאר העזים וגורמים לנוף גבעותיו של הנגב הגבוה להחוויר ולהתרכך מעט. המרבדים הירקרקים מנוקדים בוורוד וארגמן של שמשון השלחופיות, שיח נמוך הנפוץ בשלל גוונים, מלבן ועד ארגמן. מקבצים של צבעוני הנגב פורח באדום עז וצבעוני ססגוני, שפרחיו הלבנים-ורודים מעוטרים בעדינות בסגול.
אחד המוזרים והמרשימים בין הצמחים כאן הוא ריבס המדבר, שתפרחותיו המסועפות מתנשאות מעל עלי ענק שרועים בקוטר של 50-70 ס"מ. למרות שזהו מין אנדמי להר הנגב ולהרי מואב ואדום, כלומר מין שתפוצתו העולמית מצומצמת לרכסי הנגב וסביבתו, משתייכים רוב מיני הריבס הקרובים לו דווקא לאזור האקלים האירו-סיבירי.
באנגליה נאכלים גבעוליהם ומשמשים להכנת מאפה ה"רובארב פאי" החמצמץ-מתקתק; גם אצל הבדויים בנגב נאכלו חלקי הצמח ונעשה בהם שימוש ברפואה העממית כתרופה לטיפול בבעיות בדרכי הנשימה ובמערכת העיכול; כיום הריבס, הצבעוני ורבים מצמחי המקום, הם צמחים מוגנים שאסור לקטפם.
ריבס המדבר. האנגלים מכינים ממנו פאי (צילום: אפי פרי, החברה להגנת הטבע)
זה המקום להזכיר כי אנו נמצאים בליבה של שמורת טבע רגישה ביותר למפגעים, וזאת בשל התנאים הגבוליים לקיומם של מיני צמחים ובעלי חיים ששרדו בה. חשוב מאוד להקפיד על תנועה בנתיבים מוגדרים ומסומנים. תנועת רכבי שטח מחוץ לנתיבים המותרים עלולה להיות הרסנית לגומחות האקולוגיות המאפשרות את עושר המינים האקזוטיים ב"אי אקולוגי" זה, בו הטייתם של אחוזים ספורים ממי הנגר העילי בגלל "חרישת" פני השטח בגלגלי רכב, משמעותה גזר דין מוות למינים נדירים.
נוסעים על כביש 40 בקטע שבין שדה בוקר ומצפה רמון. בצומת הרוחות פונים מערבה לכביש 171. בור המים הראשון הוא בור חמת, מתגלה לאחר 13 ק"מ מהצומת. נסיעה של 15 ק"מ נוספים לכיוון מערב תביא אתכם לפנייה ימינה לדרך עפר המוליכה לבורות לוץ. במקום קיים שילוט, חניון מסודר, סככות מוצלות, קירות מגן ומים זורמים.
מסלול קל ונוח להליכה באורך 3 ק"מ (סימונו אדום) מתחיל בחניון הלילה ומקיף את אזור הבורות בנחל אלות. לאורך המסלול מצויים חמישה בורות מרשימים, המאפשרים רחצה מרעננת ומהנה.
לריכוז הריבס במעלה ערוד, המשקיף על מכתש רמון מפינתו הדרום-מערבית, מגיעים בדרך עפר המתפצלת דרומה מכביש 171, כ-250 מטר מערבית למפגש הקודם עם הדרך שהוליכה לבורות לוץ.
טיולי פריחה מטעם החברה להגנת הטבע לבורות לוץ והסביבה יערכו במהלך חול המועד בתאריכים 4-10 באפריל. הטיולים יצאו בשעות 9:00 ו-14:00 מבית ספר שדה הר הנגב במצפה רמון. זמן הנסיעה המשוער - 45 דקות לכל כיוון, משך המסלול הרגלי כשעתיים וחצי. ציוד: נעליים, כובע ומים לשתייה (מתאים לכל המשפחה).
המעוניינים בהדרכה ובפרטים נוספים על מגוון הפעילויות בשטח מוזמנים להתקשר לבי"ס שדה הר הנגב:
08-6588615, ול"טלטבע" 03-6388688.
אפי פרי, מנהל ביה"ס שדה הר הנגב מנדב כללי זהירות בסיסיים לטיול באזור: אין לרדת מהשבילים המסומנים; הגבים המלאים מים אינם מתאימים לקפיצות ראש, הקרקעית קרובה מכפי שהיא נראית מבחוץ; על מנת לא ללכת לאיבוד בלילה בשטח יש לצאת לטיול מספיק מוקדם לפני שמחשיך.
