אספן ההגדות: כל הגדה והמלחמה שלה

לכבוד פסח חיפשנו אספן של הגדות. זה לא היה פשוט, אבל בסוף מצאנו אותו. וההשקעה הצדיקה את עצמה. כי מצאנו את אבירם (54) שגר במקום שלו ורגוע כשהוא מוקף בהגדות לפסח ששרדו מלחמות ומאורעות, ונשמרות כיום באהבה אין קץ. באוסף הגדות ששרדו את השואה, נשלחו לערים נצורות, נכתבו בכתב יד, ואפילו כללו דפים נסתרים שבהם מופיעים מוטיבים ישראליים – במקומות בהם עצם החזקת סמל שכזה היווה עילה למעצר.

"אני אוסף הגדות הקשורות בעיקר בהיסטוריה של העם היהודי: מהתקופה שבין שתי מלחמות העולם דרך קום המדינה ועד לשנות החמישים", מסביר האספן בקולו השקט. "אנשים לא יודעים שהגדות בתקופות שונות קיבלו מראה ומלל השונה לחלוטין מההגדה הסטנדרטית – כל הגדה ותקופתה."

אבירם מראה לדוגמא הגדה מן המחצית הראשונה של שנות ה-50, בה ארבעת הבנים קיבלו משמעות שונה לחלוטין – הרשע - נאצר, התם - בן גוריון, הטוב - צ'רצ'יל, וזה שאינו יודע לשאול – משה שרת.

הגדה מעניינת לא פחות היא זו של יחידת 405 – מובילי המים היהודים, שהוצבו בבנגאזי שבלוב והתגנבו לחדר הקשר כדי לגנוב את דפי ה"טלגרמות". מאחורי כל דף רשמו חלק מההגדה, עד שאיגדו אותה לאחת שלמה. היה מדהים לראות את ההגדה הזו - שחציה טפסים בריטיים ממשלתיים, וחציה כתובה בעברית. אותה הגדה אגב היא העותק היחיד ששרד מ-1942.

"התחלתי לאסוף הגדות עקב תחום העניין שלי שהוא אומנות וגרפיקה", מוסיף אבירם. "אני נגר ומחובר חזק לתחום האומנות – ובמיוחד לזו עם מוטיבים יהודיים. ולדעתי, המקום שבו יש לדעתי הכי הרבה אומנות גראפית, היא ההגדה לפסח. הגרפיקה משתנה בצורה קיצונית מהגדה להגדה, ומראה את השתקפות התקופה, וכמה קשה היה ליהודים באותו זמן".

לדברי אבירם, "את התמונות רואים החל בהגדה הראשונה שנועדה לחיילים היהודים ששירתו בצבא האוסטרו, שיש בה קיסרים אוסטרים, ועד להגדות שיש בהן ציורים של שחרור מחנות קפריסין בשנות החמישים".

אבירם מציג הגדה שנועדה לתושבי ירושלים הנצורה - שם מככבת הקדשה אישית מהשירות הדתי של ההגנה אל התושבים הנצורים, באלו המלים: "אל כל אחינו ואחיותינו בכל שירותי הביטחון שלוחה ברכת חג החרות. ישמש לנו חג זה המסמל את יציאתנו מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה – מקור לעידוד וחיזוק לתקווה ולאמונה. ונזכה במהרה בימינו לכינוס פזורינו ולתקומת ישראל בארצנו המשוחררת."

"האוסף שלי יחיד ומיוחד", מתגאה אבירם. "כשרק התחלתי לאסוף פניתי לארגונים שונים שממש צחקו עלי. כיום אותם ארגונים מודים בפה מלא שאני הוא זה שצחק בסוף על כולם, כיוון שיש לי אוסף שקשור ישירות בהיסטוריה היהודית, אוסף שמבחינת ייחודו ושלמותו אין לשום גורם בעולם כולו."

אבירם מספר כיצד קרו מקרים מדהימים של סגירת מעגלים, בשנים שבהם פעלו עבורו מרגלים בכל פינה ופינה: "אם מישהו היה זורק הגדה מרופטת בשוק, בערב היא היתה אצלי. שנים ארוכות הפעלתי מערכת מודיעין לאיתור כל הגדה שחיפשה כתובת. אחד המקרים המרגשים ביותר הזכורים לי היה של בחור שחיבר הגדה בגרמניה כשהיה בן 20 במחנה עקורים ליד מינכן – הגדה שהוא פגש אצלי לאחר חמישים שנה.

האוסף של אבירם ממוגן ושמור, אבל מערכת חשובה לא פחות היא זו השומרת על שלום הניירות עצמם מהן הן עשויות – מערכות אוורור פועלות 24 שעות לצד מערכות בקרת לחות וטמפרטורה.

אבירם הביא כמה הגדות בודדות להצצה אל מול המצלמה, וכשרק נגעתי באחת מהן חשתי לחרדתי כיצד אחד הדפים מתחיל להיקרע. "אל תיבהל", הרגיע האיש שהתגלה כאדם שלו במיוחד: "זה נייר וצריך ללמוד כיצד לנהל עימו מערכת יחסים. אצלי כל דף עובר חיטוי, מצולם, נסרק, ומקוטלג. הכמות היא כה גדולה שאני בעצמי לפעמים מתבלבל. מה שאני כן יודע זה שאני מהאספנים הבודדים בעולם שיכול לקבוע שהאוסף שלו כמעט מושלם. אמנם תמיד תהיה הגדה כזו או אחרת שתתגלה , אבל מבחינתי הגעתי לאחר 20 שנה של התרוצצויות מטורפות אל הנחלה והשלווה".