סבו של הרוצח: איך הוא העז לעשות כזה דבר?
בראיונות שהעניקו קרובי משפחתו של הרוצח מווירג'יניה לעיתוני דרום קוריאה, הביעו הלם וזעזוע מהמעשה שעשה צ'ו סונג-הוי. "מדוע לא חס על הוריו, שנאלצו להגר למדינה אחרת כי לא הצליחו להתקיים במולדתם ועברו סבל רב?", תהה סבו של הרוצח. הוא סיפר שכאשר היה צ'ו ילד, סירב לדבר, והמשפחה אפילו חששה שהילד אילם. דודו של צ'ו ציין כי מאז שעקרה המשפחה לארה"ב, כמעט שניתק הקשר עימה
הסטודנט הדרום-קוריאני שביצע את מסע ההרג באוניברסיטה הטכנולוגית בווירג'יניה עורר את דאגתם של הוריו, מאחר שבהיותו ילד, לא הסכים לדבר. כך דיווחו היום (ה') עיתונים בדרום קוריאה.
סבו מצד אמו של צ'ו סונג-הוי סיפר לעיתון "צ'וסון אילבו", כי המשפחה עזבה את דרום קוריאה לטובת ארצות הברית ב-1992, בתקווה ששם יהיו לה חיים טובים יותר. "איך הוא העז לעשות כזה דבר?", תהה הסב, שהזדהה רק בשם משפחתו, קים. "מדוע לא חס על הוריו, שנאלצו להגר למדינה אחרת כי לא הצליחו להתקיים במולדתם ועברו סבל רב?".
קים בן ה-81 אמר כי צ'ו "עורר את דאגתם של הוריו כאשר היה ילד, מאחר שלא היה מסוגל לדבר היטב. אבל הוא היה ילד שידע להתנהג", הוסיף הסב. בראיון אחר שהעניק הסב לעיתון "הנקיורה", אמר כי קרובי המשפחה היו מודאגים שצ'ו סובל מאילמות.
הסב סיפר כי לפני שעקרה המשפחה לארה"ב, ניהל חתנו חנות ספרים משומשים בסיאול - ולפני נישואיו, עבד בסעודיה. הוא ציין כי כאשר עקרו הוריו של צ'ו לארה"ב, חיו בצמצום, והתקשרו אליו רק לעתים רחוקות - בחגים.
בראיון לסוכנות הידיעות איי.פי, אמר דודו של צ'ו, שהזדהה אף הוא בשם משפחתו קים, כי אחיינו "כמעט שלא דיבר כאשר היה ילד. הוא היה מאוד שקט, אך לא הפגין כל התנהגות חריגה שהיתה יכולה להצביע על בעיה מסוימת. היינו מודאגים מהשתיקה שלו. ניסינו לעודד אותו לדבר", הוסיף.
קים ציין כי כאשר ראה את תמונתו של צ'ו משודרת בטלוויזיה בדרום קוריאה, לא זיהה שמדובר באחיינו. "אני פשוט הרוס", אמר קים בין אנחה כבדה אחת למשניה. "איני יודע מה לומר למשפחות ההרוגים ולאזרחי ארה"ב. אני מתנצל בכנות, כקרוב משפחה".
בראיון שהעניק לעיתון "דונג-א אילבו" אמר קים כי לא היה בקשר עם המשפחה לאחר שעזבה לארה"ב. "אני אפילו לא יודע את מספר הטלפון שלה", אמר. "לפני שהיא עזבה את הארץ, היא סיפרה לי שהיא עושה את זה למען חינוכם של הילדים".
הלילה שידרה רשת החדשות האמריקנית NBC קטעים מתוך סרטונים ששלח אליה צ'ו ביום שבו ביצע את מתקפת הירי הקשה. היו לכם מאה מיליארד הזדמנויות למנוע את מה שיקרה היום. ההחלטה היתה שלכם. עכשיו יש לכם דם על הידיים שלא יימחה לעולם. החלטתם לשפוך את דמי. אתם דחקתם אותי לפינה והותרתם לי רק ברירה אחת", אמר צ'ו באחד הקטעים בסרטון שהותיר אחריו. בסרטון לא הסביר צ'ו מהו הדבר שאותו ניתן היה למנוע, ולא הודה במפורש כי ביצע את מסע ההרג.
"האם החברה נהגה ברשלנות?"
גם היום המשיכה דרום קוריאה להתאבל על מותם של 32 קורבנותיו של צ'ו, שנורו על ידו לפני שהתאבד, באירוע שהיה להתקפת הירי הקשה ביותר בתולדותיה של ארה"ב. בקתדרלה מרכזית במרכז סיאול התכנסו כ-130 מאמינים נוצרים, שקיימו תפילה מיוחדת לעילוי נשמתם של ההרוגים.
במאמר המערכת שפירסם היום העיתון "הנקיורה", נכתב כי המקרה של צ'ו ממחיש את הבעיה שניצבת בפני דרום קוריאנים רבים המהגרים לארה"ב - שם הוריהם טרודים מדי בפרנסה מכדי לטפל בילדיהם. "עלינו לחשוב האם החברה או הקהילה הקוריאנית בתפוצות נהגה ברשלנות ולא מנעה את התנאים שהובילו להיווצרותה של הסטייה הזאת", נכתב בעיתון.